המשברים, ההשפלות ורייס אחד: הדרך לצלחת
הדרבי, התבוסה מול י-ם, הלחץ על בלאט והקאמבק של פניני. כך מכבי זכתה
מכבי תל אביב השלימה הערב (רביעי) אולי את המשימה הגדולה ביותר שלה: להשיב את צלחת האליפות אחרי עונה אחת. אלופת אירופה הטריה סגרה את 2013/14 בצורה חלומית, עם טרבל מדהים, למרות 84:82 מול מכבי חיפה בהיכל נוקיה, במה שהפך לטקס הרשמי של העברת הכתר מירוק לצהוב. אז איך זה קרה? הנה כל השלבים בדרך לכתר ה-51 של המכבים.
28.10.13 - פתיחה סופר-צולעת
אחרי הפסד במחזור הפתיחה לחולון וניצחון דחוק על חיפה, הגיע ריח ראשון של משבר. מכבי הגיעה למגרשה של העולה החדשה, נס ציונה, חטפה שלשה כואבת מפרסטון נואלס ממש לקראת הסיום והפסידה 72:71. הספקות בנוגע לסגל המתחדש צצו בפעם הראשונה, וגם לא אחרונה.
18.11.13 - דרבי, השפלה, מ-ש-ב-ר
ככל הנראה, בראיה לאחור, היה זה הערב השחור ביותר של מכבי העונה. החבורה של ארז אדלשטיין, בתצוגה נהדרת, רמסה את הצהובים וההפרש (66:78) עוד עשה חסד עם מכבי. סיר הלחץ תחת רגליו של בלאט ביעבע והגיע לשיא. אגב, השניים לא היו בסגל בשל החלטת המאמן: טייריס רייס ואלכס טיוס; קיבל שלוש דקות בלבד: גיא פניני; בילה על הפרקט 23 דקות: יובל נעימי; איך שגלגל מסתובב לו.
25.11.13 - שינוי קונספציה
שבוע אחרי המכה בדרבי, כבר החלו הדיבורים: הפסד מול אילת, ובלאט נזרק הביתה. אולי בשל כך, במשחק הביתי בנוקיה, שלף המאמן מהבוידעם את גיא פניני, שהחזיר בענק. הקפטן המודח, שיובש כמעט לגמרי עד לאותו שלב בעונה, קיבל 28 דקות והחזיר עם 22 נקודות, חלקן הגדול בקלאץ', כדי לסדר 79:83 קשה ויקר, שנתן לא מעט אוויר בריאות הצהובות.
30.12.13 - ברוך הבא, אלכס
חצי עונה עברה כמעט, והנה הגיע הזמן להכניס עוד שחקן חשוב מאוד לרוטציה: אלכס טיוס. חומרת הפציעה של שון ג'יימס עוד לא היתה ברורה ולראשונה אחרי זמן רב, בלאט העניק דקות משמעותית לסנטר השלישי, שעד אז עוד נראה היה בדרך להחלפה. באותו ערב מול חולון, מכבי התקשתה שוב אבל ידעה לנצח 75:77, הרבה בזכות המתאזרח, שתרם 13 נקודות ו-9 ריבאונדים ב-26 דקות.
27.1.14 - נקודת שבר: שון ג'יימס גומר את העונה
החשש הגדול אומת: לקפטן, שהיה הסנטר הבכיר, אובחנה פריצת דיסק ובכך נקבע כי הוא ייאלץ לעבור ניתוח. המשמעות היא שבלאט היה חייב להמשיך לאלתר עם הפציעה הקשה ביותר בסגל שלו. בדיעבד, למרות ההחתמה של אנדריאה ז'יז'יץ', הדבר לא ממש פגע במכבי. דווקא ההיפך, טיוס פרח לצד סופו.
9.2.14 - אם זה 20, תעשו את זה 30: הנקמה בדרבי
הנאום של שמעון מזרחי, שדלף אחרי המשחק, הפך לסיפור הגדול של ה-58:90 העצום על האדומים הפצועים בנוקיה. מכבי באה להחזיר את הכבוד ופשוט התעללה בהפועל החסרה, תוך שבגארבג' טיים ההפרש הולך וגדל. הסדר העירוני שב על כנו.
24.2.14 - ירושלים?
ליאור אליהו חזר לנוקיה בפעם הראשונה מאז שעזב, יותם הלפרין והפרויקט השאפנתי של אורי אלון הגיעו כדי לצאת בהצהרה. אלא שמי שהוכיח "מי כאן הבוס" היה דווין סמית', שהתפוצץ עם 7 שלשות ו-29 נקודות על הראש של ירושלים בדרך ל-71:93 מהדהד. מכבי נראיתה שוב על דרך המלך, אלא שהתגובה לא איחרה להגיע.
23.3.14 - ירושלים!
חודש בדיוק אחרי, חזרו החבר'ה מהבירה לנוקיה וסיפקו את אחד המשחקים הבלתי נשכחים של העונה - שסימל את המשבר השני אצל מכבי. אליהו, הלפרין, ברייסי רייט וג'וש דאנקן היממו את ההיכל עם 93:65, תבוסת הליגה הביתית הגדולה ביותר של מכבי אי פעם. האוהדים הצהובים קיללו מחות לחדר ההלבשה, תקופה של ארבעה הפסדים רצופים (בכל המסגרות) הגיעה, אבל גם מזה - מכבי ידעה להתאושש, ובגדול.
29.5.14 - חגיגה בדרום
הימים הם ימי פוסט-היורוליג. מכבי, ממרומי האולימפוס עם הגביע היוקרתי מכולם, הגיעה לסדרת חצי הגמר מול הפועל אילת אחרי שבעיקר העבירה את הזמן בבית העליון חסר המשמעות וברבע הגמר מול גלבוע/גליל. במצב של 1:2 לזכות הצהובים, היתה זו אילת שהובילה במרבית הדקות והיתה על סף ניצחון ששווה משחק 5. אלא שאז טייריס רייס וריקי היקמן התעוררו, מכבי הצליחה להגיע להארכה, הוכיחה הרבה אופי במאני-טיים, ניצחה 96:100 והשיגה כרטיס לגמר.
8.6.14 - גם רוממה לרגליה
טייריס רייס, האיש שאחראי יותר מכל לזכיה הסנסציונית באליפות אירופה, סיפק עוד ערב לפנתיאון. במשחק הראשון של סדרת הגמר, הגארד חגג עם 30 נקודות בדרך ל-77:81 בחיפה, שהפך גם את ההפסד בהיכל הערב למשחק של אליפות. ואוו, איזו עונה.