אפילו את המספריים הם לא הכינו מראש: בחיפה המומים

מזל טוב לאלופה החדשה והמפתיעה מכבי חיפה. אחרי שהגיעה למרחק נגיעה מגביע המדינה, הפעם היא הלכה עד הסוף, בעיקר הודות לרבע רביעי מצויין. סגנית האלופה, מכבי ת"א, כנראה הגיעה שאננה אחרי 10 ימי מנוחה, אבל היו מספיק סיבות להפסד התואר: הסגל של בלאט לא מספיק עמוק, ההחלטות על החילופים בצהוב היו תמוהות וריקי היקמן, שהיה היחידי שהופיע, לא הספיק מול החמישייה בירוק. אבל בשורה התחתונה, הקבוצה מרוממה פשוט שיחקה טוב יותר ברבע האחרון, נלחמה יותר על ריבאונדים ועשתה פחות עבירות (27:35 בריבאונד - 28:19 בעבירות).

למעשה, היתרון בעמדות 4 ו-5 של מכבי נמחק לחלוטין כששון ג'יימס רשם רק 10 נקודות ב-34 דקות וליאור אליהו, שנשכח על הספסל, סיים עם 10 נקודות ב-27 דקות. ביחד עם אחוזים רעים מהעונשין, במחצית השניה השחקנים של בלאט לא הצליחו להוציא שוב את פול סטול משיווי המשקל שלו ושלחו את השחקנים של גרינברג 35 פעמים לקו (!), כש-16 מהן ברבע האחרון.

בצד השני, קלאת'ס התעורר מהעייפות בשני המשחקים האחרונים מול אילת, ועם 22 נקודות ו-10 ריבאונדים שהתווספו ל-21 הנקודות של מקל (שגם חילק 7 אסיסטים), נבחר ל-MVP של המשחק. עם שריקת הסיום התחילו החגיגות עם האוהדים, והספסל החיפאי נראה מאושר ובעיקר המום, כשאפילו את המספריים לגזירת הרשתות הם לא הכינו מראש.

השיטה

עם כל הברכות והאיחולים, יש קצת טעם לפגם בשיטה העונה. לאחר שמשחקי הליגה נמשכו שלושה סיבובים ובסיום פיינל פור, השנה הם הכל קוצר לשני סיבובים, סדרות רבע גמר וחצי גמר, ומשחק האליפות אחד. האמת היא שהגמר הזה נתן טעימה לאפשרות לערוך סדרת גמר (לפחות הטוב משלוש) שתוכל להראות את כל הטוב שיש לשתי הקבוצות הבכירות בליגה לתת, ובעיקר לעשות נעים לאוהדים. זה נכון במיוחד בעונה כזו שבה הייתה שביתת שחקנים למשך שבועיים וחצי, שהשאירה חלק מהקהל מחוץ לאולמות בחודש לאחר מכן. מאחר וגם הגמר נדחה בשבוע, לאחר סיום עונת הכדורגל נוצר ואקום של ספורט ישראל שהשאיר פתח להחזרת חלק מהאוהדים והכרת הכדורסל לצופים חדשים.

בשנה הבאה מתוכנן גמר בשיטת שני משחקים- בית וחוץ, וכבר העונה נשמעו קולות להחזרת הפיינל פור, בעיקר כדי לשווק יותר טוב את האליפות. אז גם אם ענייני השיווק בצד, הסדרות השנה נתנו לנו הרבה מתח, דרמה והתעלות של קבוצות במאני טיים, ומעל הכל, הרבה ספורטיביות, אמוציות ולחימה קבוצתית.

מגרש ביתי

לאחר בניית האולם ברוממה, משחקי גביע ווינר שוחקו באולם בפתיחת העונה, אולסטאר השחקנים נערך בו וכן גמר הפלייאוף, כשגמר הגביע נערך בהיכל נוקיה, למגינת ליבם של חלק ממקבלי ההחלטות בליגה. אחרי שנים של 'הגמוניית יד אליהו', הניסיון להעביר ארועים לאולמות אחרים הוא מבורך, אבל יותר ממומלץ להכיר לקהל האוהדים בארץ יותר משני אולמות. אמנם רק בשנה הבאה העבודות על הארנה בירושלים יסתיימו, בזמן שהאולם בחולון עדיין בבנייה, אבל האולסטאר בגן נר לפני שנתיים הביא לא מעט צופים, בית מכבי בראשון לציון גדול ומרווח גם עבור משחקי הנבחרת, וגם לדרום מגיע משהו קרוב לבית, בעיקר עם השמחה והגאווה בחזרת הפועל אילת לליגה.