משחק אחד או סדרה? לא משנה הכדורסל כאן חייב פתרון אמיתי

כשהייתי קטן נהגתי ללוות את אמא שלי לבנק. אני לא יודע למה, אבל נראה לי שפעם היו הולכים לבנק הרבה יותר, או שפשוט היו לנו צרות כלכליות שלא הייתי מודע להן. בכל מקרה, אני זוכר מקרה אחד בו מזג האוויר היה סגרירי ואימי הפצירה בי ללבוש מעיל. אני סירבתי אבל היא לא הרפתה והביאה את המעיל עמה. בסופו של דבר, אחרי כמה וכמה הצקות התפרצתי לעברה עם משהו בסגנון "די כבר! אני לא רוצה מעיל!". זה קרה בתוך הבנק, בתור, מול כולם. תוך שניות אחת הנשים האחרות שעמדו בתור נזפה בי: "לא יפה לדבר ככה לאמא".

עכשיו, אני לא בא בטענות לאותה אישה. מנקודת מבטה, הייתי בסך הכול נער חצוף וכפוי טובה אבל זה בגלל שהיא לא ראתה או שמעה את 20 ההצקות הקודמות. לא היתה לה את הפרספקטיבה אבל זה לא מנע ממנה להתערב ולהביע את דעתה. כשבראד גרינברג אומר "אם רבע גמר הפלייאוף וחצי גמר הפלייאוף מוכרעים בסדרות, גם הגמר צריך להיות מוכרע בסדרה", הוא משול לאותה אישה. הדעה שלו לגיטימית ואפילו מתבקשת במבט ראשוני, אבל זה רק בגלל שאין לו את הפרספקטיבה.

בראד גרינברג מגיע ממדינת ספורט מתוקנת שם, הרבה לפני שניגשים לדבר על פורמטים של פלייאוף, מתקינים שורה שלמה של אמצעים שכל מטרתם היא לוודא שהליגה תחרותית ושוויונית. אני בספק גדול אם בראד גרינברג יודע שכאן יש אלופה אחת ב-41 מתוך 44 השנים האחרונות ושהתקציב שלה גדול משל שאר הקבוצות במאות אחוזים. אז הוא אמר את מה שהוא אמר. אני לא מאשים אותו. אני מאשים את כל מי שיש לו את הפרספקטיבה ועדיין מעז לדבר על חוסר ספורטיביות. חוסר ספורטיביות זה לשלוח גלדיאטור אחד לזירה עם סכין מטבח ואחד עם M-16, ואז, פעם בחמש עשרה שנים בממוצע, כשיש מעצור ברובה והוא עם הסכין מצליח להשחיל איזו דקירה לעין ולצאת בחיים, להגיד שזה לא פייר כי מי שניצח זה לא הגלדיאטור הטוב ביותר.

הפיינל פור זכה לכל כך הרבה ביקורות כי הוא נתפס כצעד חאפרי ומיידי שבא לשים מקלות בגלגלים של מכבי תל אביב. זה בגלל שהוא באמת צעד חאפרי שבא לשים מקלות בגלגלים אבל זה הצעד היחיד שהיה זמין ולפיכך הוא גם היה הצעד הכי נכון וטוב. כי עד שיהיה פתרון אמיתי, גם הטלת מטבע ספורטיבית יותר מסדרה של חמישה משחקים. הפתרון האמיתי קיים, קוראים לו תקרת שכר. צריך בסך הכול להחליט שהליגה כולה חשובה יותר ממכבי תל אביב וליישם אותו. בדיוק כמו שהחליטו שמעמד השחקן הישראלי חשוב יותר ממכבי תל אביב כאשר יישמו את החוק הרוסי.

בסופו של דבר, זה גם מה שיקרה בכל אירופה ובכל הענפים. זה אמנם זז לאט מאוד אבל גם מישל פלאטיני מבין שצריך פייר פליי פיננסי כי מה שקורה עם כל האוליגרכים והשייחים למיניהם זה מגוחך. זה ייקח עוד כמה שנים, אול אפילו כמה עשורים אבל יהיה מי שיישם את המודלים האמריקאיים על הספורט האירופי וכמו תמיד, גם ארץ הקודש תיגרר, בועטת וצורחת, אל עבר העתיד. עד אז, סדרות, פיינל פור, משחק בית וחוץ או טורניר דוקים, זה לא באמת משנה  - ספורטיבי זה לא.

אני מאחל הרבה הצלחה למכבי חיפה ולבראד גרינברג. אולי זה ראוי שהוא זה שמוליך את חיפה לגמר הערב. בכל זאת, אם הוא היה מאמין גדול בשוויוניות פיננסית בספורט, הוא לא היה נמצא כאן היום.