קלאת'ס הפגיז, סמית' ורייט נעלמים. מבט על רבעי הגמר

1. מי הבוס: כשאפי בירנבוים פוטר ממכבי ראשל"צ בסוף חודש דצמבר נראה ששיא העונה של הכתומים (שהיה נכון לאז הניצחון על מכבי) כבר מאחוריהם. תחת המאמן החדש, רוני בוסאני הכתומים נתנו כמה ניצחונות יפים לצד כמה הפסדים מרגיזים בעיקר בגלל החלטות רעות לקראת סיום המשחק. לקראת הישורת האחרונה של העונה שוחרר במפתיע ווילי וורן, אחד הזרים הטובים של העונה בגלל בעיות משמעת והיה נדמה שהתבוסה לאילת בסדרת רבע הגמר תהיה קצרה וכואבת.

לאחר הניצחון המפתיע מול אילת בחוץ במשחק הראשון בסדרה, אי אפשר היה להתעלם מהתרומה של השחקנים הישראלים של בוסאני שמנצלים את הקרדיט שניתן להם ומפגינים חלק מהפוטנציאל הגלום בהם. מנגד, בלטה הירידה ביכולת של לזאריק ג'ונס וג'וליאן רייט (שהיה השחקן המצטיין לכל אורך העונה). כל זאת בשילוב יכולות שיא של אדריאן יוטר סיפקו לנו משחק 3 צמוד וניצחון נוסף של ראשל"צ במשחק 4 במגרש הביתי, לאחר שהובילה לאורך כל המשחק והייתה נחושה לנצח. הרוטציה אמנם מצומצמת אבל הדקות הרבות של שחקני החמישייה, השיפור בשלשות והעונשין והמחויבות של השחקנים בהגנה רק מאשרת בקול רם את ההחתמה של בוסאני לעונה נוספת.

2. מפתחות הניצחון: המשחקים הצמודים השבוע הוכרעו בעיקר בגלל יכולות שיא של שחקנים אינדיבידואליים. בדרבי התל אביבי ליאור אליהו לקח 17 ריבאונדים; בראשון לציון ג'וליאן רייט רשם שיא של 13 ריבאונדים בהתקפה, אדריאן יוטר תרם 25 נקודות ו-12 ריבאונדים ועמית בן דוד שיגר 5 שלשות; בנתניה ראמל בראדלי עם 19 נקודות שכללו 9 מ-10 מהעונשין בשניות ההכרעה; ומעל כולם - פט קלאת'ס עם 32 נקודות ו-12 ריבאונדים בניצחון על גלבוע/גליל ביום חמישי. כמובן שהנקודות הן התרומה המשמעותית הברורה ביותר לניצחון אבל אי אפשר להתווכח עם העובדה שהמפתחות לניצחון הם מאבק על ריבאונדים בהתקפה ובהגנה, סחיטת עבירות ושיפור באחוזי העונשין וכמובן - לרצות יותר.

3. הברק מכה פעמיים: אתמול נתניה אמנם ניצחה אבל זה היה יותר הפסד של הפועל ירושלים שמפסידה כבר משחק שני ברצף אחרי שכבר הובילה 0:2 בסדרה. הקבוצה מהבירה, שבמשך כל העונה התנדנדה בחוסר יציבות בין ניצחונות להפסדים, ממשיכה את המסורת בדיוק כשהמניות של גומא אגייאר והשליטה בקבוצה מוצעות למכרז.

למרות ניסיונות לפיוס בין השחקנים, האווירה העכורה מהמריבה של סמארדו סמואלס עם קורטני פלס ממשחק 3 עדיין מורגשת במגרש. פלס, שהריץ את הקבוצה ליתרון ברבע הרביעי, החטיא זריקות עונשין קריטיות, בעוד שסמואלס קלע 9 נקודות בלבד אתמול ובמשחק הקודם רק 6. לעומתם, הקבוצה של פרנקו מגיעה למשחק 5 עם הרבה קור רוח, קהל ביתי, שקט נפשי ורצון להגיע הכי רחוק שאפשר ויכולה להכות בשלישית.

4. מסיבת סיום: הרבה מחמאות קיבלה הפועל חולון שאמנם לא הגיעה לסדרות אבל שלושה משחקניה (מתוך רוטציה מאוד מאוד מצומצמת) היו המובילים בליגה ב-3 קטגוריות שונות, ודן שמיר זכה להבעת אמון מההנהלה החדשה כשהוא נשאר לקדנציה נוספת באולם הפחים. גם הפועל ת"א זכתה לשבחים בסיום הסדרה מול מכבי ת"א, בעיקר על המלחמה של השחקנים והניסיון לתת פייט לאלופה עם תקציב שהוא קטן משמעותית. ובעוד ארז אדלשטיין ממשיך לעונה נוספת על הקווים של הפועל, ליאור ליובין מסיים כנראה את תפקידו בגלבוע/גליל אחרי 3 שנים ועונה חלשה יחסית שהסתיימה בהדחה בסוויפ מול מכבי חיפה. גם עופר ברקוביץ' שלא הגיע רחוק עם מכבי אשדוד לא ימשיך שם בעונה הבאה למרות הישגים נאים בשנים קודמות. אפשר רק לקוות שנראה אותם ואת אריאל בית הלחמי, אפי בירנבוים, מתן חרוש ועוד מאמנים אחרים וטובים בליגת העל בעונה הבאה.

5. MVP או MIA? מתחילת הסדרות אפשר לראות ירידה ברורה ביכולות של שחקני המפתח בקבוצות, שבמהלך העונה כבר הוכתרו כמצטיינים ובולטים מבחינת נתונים (מלבד הטריו של חולון כמובן שלא הגיע לסדרות). בהפועל אילת סקוטי הופסון הפסיק לקלוע בדו ספרתי ואיבד את הביטחון לכל אורך המשחק. במכבי ראשל"צ ג'וליאן רייט ירד באחוזים ונראה פחות טוב בהתקפה ובהגנה. במכבי ת"א דווין סמית' עם חוסר היציבות מאז הסדרה מול ריאל קולע רק 17 נקודות ב-2 המשחקים האחרונים מול הפועל. ובמכבי חיפה הישראלי המוביל גל מקל יורד באחוזי הקליעה מהשדה בלי לדבר על היד מהשלוש שנעלמה. נכון שכדורסל הוא משחק קבוצתי אבל היעלמות של שחקן מוביל דורשת התעלות של שאר השחקנים ברגע הכי קריטי בעונה, דבר שלא תמיד מוכנים לו אחרי שהרוטציה בקבוצה כבר מבוססת.