הפועל י-ם הרימה את הרמה, גלבוע מאכזבת. סיכום מחזור
צביקה שרף ואלי סהר עם הניתוחים אחרי משחקים מספר 2 ברבע הגמר
סדרות רבע הגמר התחילו עם משחקים צמודים, והמשיכו עם ניצחונות בהפרש דו ספרתי במשחק מספר 2. אבל הן עדיין מוכיחות שבכל יום נתון נראה משחק שונה לחלוטין בין 2 הקבוצות שמשחקות.
מכבי תל אביב - הפועל תל אביב: סדרת הדרבי סיפקה הרבה דרמה עד עכשיו והראתה חלק מהפוטנציאל הגלום בקבוצה של ארז אדלשטיין. האדומים הצליחו בשני המשחקים לחזור מפער דו ספרתי למשחק צמוד ברבע הרביעי ולהרגשה שהכל פתוח. אם במשחק הראשון הניצחון של מכבי הרגיש דחוק, במשחק השני הצהובים הצליחו לייצר מיני ריצות בדקות בודדות וליצור פער בעיקר בזכות יכולת טובה של הישראלים (אליהו, אוחיון ופניני קלעו ביחד 34 נקודות) ו-12 שלשות מול 6 שלשות שקלעו במשחק הראשון.
הפועל תל אביב שקלעה בכל אחד מהמשחקים 8 שלשות הציגה הגנה טובה ומיעטה לשלוח את שחקני האלופה לקו, אבל יום חלש של קרטיס קלי, בר טימור שנשכח על הספסל ובראיין רנדל שהסתבך עם עבירות הכריעו את הדקות הקריטיות ברבע הרביעי.
האם להפועל יש סיכוי לנצח ביום חמישי במגרש הביתי של מכבי? מה הקבוצה של אדלשטיין צריכה לעשות כדי לגרור את הסדרה למשחק רביעי?
צביקה שרף: הפועל משחקים יפה מאוד בסדרה עד עכשיו למרות שלמכבי יש עדיפות. הסיכוי היחיד של הפועל עד כה לגנוב ניצחון היה בבית והסיכוי לנצח בנוקיה הוא מאוד קטן. אם הם ימשיכו לשחק טוב ולשמור על אנרגיות גם ברבע האחרון אולי הם יפתיעו.
אלי סהר: יש להפועל סיכוי בתנאי שהיא תפסיק לכלות את כוחותיה במרדף לסגירת פערים. ארז אדלשטיין צריך לפתוח עם אנתוני גודס ומצד שני טימור אולי צריך לבוא מהספסל במקומו של סטיט שהוא שומר מצויין אבל קבלת ההחלטות שלו בעייתית. מאידך אדלשטיין חייב לחלק דקות לעוד שחקנים בספסל כי קשה לשחק ברמה ובאיטנסיביות כזאת שלושה משחקים בשבוע. הרבה יהיה שוב תלוי בכושר הקליעה של מכבי מבחוץ (היקמן וסמית') ומצד שני הפועל לא יכולה לאפשר בידודים לליאור אליהו.
מכבי חיפה - גלבוע/גליל: אחרי ניצחון בשניות האחרונות מסל של קלאת'ס בחמישי, אתמול הירוקים הגיעו לגן נר בטוחים בעצמם, משוחררים ובעיקר רוצים לנצח, כשהם מובילים בעשר נקודות כבר במחצית. פול סטול שעלה בחמישיה החזיר לגרינברג עם 16 נק' שכללו 4 שלשות מתוך החמש של חיפה. מנגד, הישראלים של גלבוע אמנם קלעו 41 נקודות מתוך ה-81, אך לא הצליחו לחזור מהפער שפתחה חיפה. למרות שהיו בתקופה טובה לאחרונה, הנקודות של יניב גרין, ראקים סנדרס ומיצ'ל וואט היו חסרות לקבוצה שלהם.
אחרי המחמאות להן זכתה גלבוע/גליל לקראת הפלייאוף האם הם יכולים לנצח את חיפה ברוממה ביום חמישי או שסיום העונה קרב?
צביקה: אחרי התקופה הטובה שהייתה להם גליל מאוד מאכזבים, ומצד שני צריך לשבח את המשחק של חיפה שהיה הכי טוב שלה מזה מספר חודשים. משחק קבוצתי, הגנה טובה, מחויבות של השחקנים לקבוצה. גלבוע גליל עם הגנה לא טובה, ביצוע רע בהתקפה והיו חלשים מול חיפה.
אלי: גליל מאכזבת בסידרה כי ההגנה שלה לא הופיעה. מקבוצה עם סגל ארוך אתה מצפה ששחקנים ילחצו ויקריבו עבירות ולא יאפשרו לחיפה לרוץ ולהגיע לממוצע תשעים נקודות אחרי שחיפה לא עברה 80 נקודות בשלושת משחקיה לפני כן. לא מאמין שתנצח אבל לא בטוח שטוב לחיפה נצחון חלק. היא תצטרך לחכות עשרה ימים עד תחילת חצאי הגמר שזה הרבה זמן ושם עשויה לפגוש את אילת שתבוא בכושר משחק טוב יותר וטעונה אחרי ההפסד האחרון ברוממה.
הפועל אילת - מכבי ראשל"צ: אחרי ניצחון חוץ מפתיע ביום חמישי של הקבוצה מעיר היין, הגיעה אתמול אילת לבית מכבי ולמרות אגרסיביות של המארחת פתחה פער כבר בסיום הרבע הראשון. ההבדל בין שני המשחקים נראה בעיקר בנקודות של אפיק ניסים ולארי אובאנון ששומרים על יציבות. כשמוסיפים לכך רק 7 איבודים של אילת לכל אורך המשחק מול 13 של ראשון לציון מקבלים תבוסה לקבוצה של בוסאני שרק לפני כמה ימים ניצחה במגרש הביתי של אילת.
האם במשחק הרביעי יש לראשון סיכוי לעשות ניצחון ביתי ולקחת את הסדרה למשחק חמישי?
צביקה: ראשון לציון היא קבוצה צעירה ונהדרת שהפתיעה בחמישי אבל אתמול נראתה כבר שונה. אחרי הסטירה שאילת קיבלה במשחק הראשון היא הגיעה אתמול רגועה ובוגרת למשחק שבו יש לה מה להפסיד, נחושה מהדקה הראשונה, השתלטה על משחק ההגנה, עשתה הנעת כדור והתקפות טובות עם רמת קליעה גבוהה. אם אילת תגיע שוב למשחקים הבאים מפוקסת כמו אתמול זה ייגמר במשחק הרביעי.
אלי: כל מה שראשון תעשה בסידרה הזאת זה בגדר נס. לרוני בוסאני יש סגל של ששה-שבעה שחקנים כאשר עמית בן דוד בן ה-35 ויוטר יתקשו לסחוב ארבעה משחקים בעשרה ימים. אילת כבר קיבלה את הסטירה שלה במשחק הראשון וכל עוד ראשון לא תיצור פער ענק בשחקני הפנים, אין לה סיכוי לנצחון נוסף.
ברק נתניה - הפועל ירושלים: נראה שברק נתניה שהייתה בתקופה טובה בזמן הפלייאוף העליון חזרה לרצף הפסדים שהחל בהפסד למכבי תל אביב. למרות יתרון הביתיות במשחק הראשון, נתניה נראתה מפוזרת במשחק הראשון, עשתה הרבה עבירות ושלחה את ירושלים לקו 36 פעמים. הקבוצה של דרוקר ניצלה את ההזדמנות כג'וש דאנקן וסמארדו סמואלס מתחת לסלים קלעו 42 נקודות ושמרו על הפרש חד ספרתי שהספיק לניצחון. נראה שירושלים הצליחה לשים את כל הבעיות בצד ולנצח 2 משחקים רצוף, דבר שלא קרה מאז חודש פברואר.
האם ירושלים תשמור על יציבות ותנצח גם ביום חמישי בישורון או שלקבוצה של פרנקו יש עוד הפתעות להראות לדרוקר?
צביקה: ירושלים העלתה פאזה בניצחון הראשון בנתניה, השחקנים התגבשו והתאחדו והקהל שהגיע נתן לקבוצה את הפוש. נתניה ירתה לעצמה ברגל ברגע שהפסידה בבית ולא מצליחה לחזור לרמה שבה הייתה בפלייאוף. ירושלים עם סמואלס נראית קבוצה מגובשת, עדיפה ושונה ממה שהייתה לפני חודש ויכולה לסגור עניין בחמישי.
אלי: מול נתניה צריך לעמוד מה שראשון לציון עשתה לפני שנה כשהיתה הראשונה שחזרה מפיגור 2-0 בסידרה מול אשקלון. זה מתחיל מניצחון (אפשרי) בחמישי הקרוב, אבל יש לדני פרנקו מספר בעיות שקשה יהיה לפתור אותן: קשה ללכת לסידרה צפופה עם שבעה שחקנים שחלקם כבר לא ילדים (קילינגסוורת', אורלנד) וזקוקים להתאוששות ארוכה יותר בין משחק למשחק.. שנית ירושלים יצאה מחוזקת מהמשבר האחרון הגדול שלה וכרגע מעמידה קו קידמי מצויין שמשחקים עליו (כדיר, דאנקן ובעיקר סמואלס). לירושלים סגל ארוך יותר ומוכשר יותר שלמכבי יהיו לא מעט בעיות להתמודד איתו במידה ושתי הקבוצות יהיו בחצי הגמר.