שינויים בחולון, רוט שב לפריזר. סיכום המחזור
הסיבוב השני בליגה נפתח עם גל אופטימיות בראשל"צ וחוסר מחשבה בירושלים. וגם: רכז שמפשיר והחמישיה
1. שינויי מזג האוויר
שבעה מחזורים ברציפות הפועל חולון רק הפסידה. "אף פעם לא הייתי בסיטואציה של רצף הפסדים כזה", הודה דן שמיר אחרי הניצחון ששבר את הבצורת, דווקא מול מכבי חיפה החזקה. "אני לא מרגיש עכשיו הרבה יותר טוב, אין שום התרוממות גדולה אבל היינו צריכים את זה, ואתם רואים את זה על הפרצופים של כולם". אבל לא הפרצופים והחיוכים הם המוקד. שמיר דיבר גם על שינוי קונספט. דפוסי הקליעה נותרו דומים וכך גם הריבאונד והעבירות, אבל הצטרפותו של דומיניק ווטרס סייעה ליצור משחק יותר מהיר, לכווץ ולמתוח את ההגנה שמנגד ולהגביר את הקבוצתיות בהתקפה. כך הצליחה קבוצה שקולעת 77.8 נק' בממוצע לערב להגיע ל-89 על לוח התוצאות, ועוד על חשבון הירוקים של בראד גרינברג. לחימה, תנועה וסקור גבוה יאפיינו מעכשיו את חולון?
2. שינויי מזג האוויר (2)
"באתי להודיע לכם שאני עוזב ולא אאמן אתכם יותר. החלטנו שצריך לשנות משהו, לזעזע ואני מקווה שעם מאמן אחר תהפכו מקבוצה במגמת ירידה לקבוצה שמנצחת". היינו בתיכון והמילים האלה לא אמרו לנו הרבה, אבל במשחק הראשון תחת המאמן החדש כל אחד נתן את הנשמה וניסה לרצות אותו בכל דרך אפשרית. יש משהו בדינמיקה של חילופי מאמנים שמניע שינוי מיידי, אבל לא בהכרח מתמשך. מכבי ראשל"צ נפרדה מאפי בירנבוים ועם רוני בוסאני על הקווים ניצחה את גלבוע/גליל. היא שלטה בריבאונד, הלכה 16 פעמים יותר לקו מיריבתה וניצן חנוכי החזיר בתפוקה נאה על הקרדיט שקיבל. ובכל זאת, מדובר במשחק ראשון תחת מאמן חדש ועוד מול הקבוצה הגרועה בליגה. אולי זו רק סערה חולפת.
3. הכל קבוע מראש?
דייויד בלאט הוא מאמן עם הרבה מעלות. הבנת משחק נדירה, יכולת לשמור על מתח מקצועי חיובי ודרישה בלתי פוסקת למצוינות. יש לו עוד כמה, אבל זה לא העניין הפעם. אולי זו רק תחושה, אולי החלטה מכוונת ומושכלת. יש הרגשה שמאמן מכבי ת"א בוחר את השחקנים איתם הוא הולך ושומר על היקף הרוטציה בקנאות שלא תמיד מתאימה לתפקוד בזמן אמת או לכלים הנוספים שנמצאים תחת ידיו. אין לי מידע פנימי בנושא וגם לא התרשמות ממה שקורה באימונים, אך ההרגשה קיימת. בשנה שעברה סופסל תיאו פאפאלוקאס גם בשלבים שלא הייתה שום סיבה נראית לעין לא לשתפו, וזה בעונה בה הצהובים נאבקו בשלוש מסגרות. עכשיו זהו מורן רוט שאוכל חצץ בצד. יוגב אוחיון, רכז מצוין לכל הדעות, לא פגע הפעם. קורה. ועדיין מחליפו הישראלי קיבל רק 3 דקות, למרות שבמחזור הקודם קלע 17 ב-20 דקות על הפרקט. ביורוליג מילא, אבל למישהו יש ספק בכך שמורן רוט אחד הרכזים הטובים והמנוסים בליגה?
4. סוף מעשה במחשבה תחילה
ישנן לא מעט סיבות למה הפועל ירושלים נראית כפי שהיא נראית. מהבעלים, דרך ההנהלה וכלה בצוות המקצועי ובשחקנים עצמם. הפסד למכבי ת"א הוא לא מדד לאיכות או להיעדרה בליגה הזאת, אבל יש נקודה אחת שמסמלת יותר מכל את הבעיות של האדומים – קבלת ההחלטות. שלושת מובילי הכדור של הירושלמים – פולן, טפירו ולימונד - נמצאים בין 18 הראשונים בליגה באיבודי כדור. לא היסטרי וחריג מדי, אך בהפסד האחרון במלחה איבדו המקומיים 22 כדורים (פלס 7), וככה אי אפשר לנצח אף אחד. בטח שלא את האלופה.
5. שניים אוחזים
שני גארדים ישראלים קיבלו במחזור האחרון צ'אנס והראו שיש להם בארסנל הרבה יותר ממה שהספיקו להציג עד כה. אפיק ניסים החל ליהנות מצירופו של דריוס וושינגטון, התפנה קצת לתפקד יותר בעמדה מספר 2 והחזיר עם 19 נקודות (4 מ-6 לשתיים, 3 מ-6 לשלוש, 2 מ-2 מהקו) ב-31 דקות על המגרש. אייל שולמן, הצעיר הכשרוני שהגיע מראשל"צ ועד כה נראה קצת אנמי, מצא את החוצפה שהביאה אותו לקופסל ונתן תוצרת. הוא קלע 15 ב-3 מ-4 לשתיים ומאזן דומה מעבר לקשת, מסר 7 אסיסטים ואיבד רק כדור אחד. בדקות שהוא היה על הפרקט, נתניה הייתה בפלוס 13. להזכירכם, החבורה של דני פרנקו הפסידה 88:86 לאשדוד. בכל זאת, קרן שמש ביום סגריר.
חמישיית המחזור
אוסטין פרימן (מכבי אשדוד)
אפיק ניסים (הפועל אילת)
רומל בק (בני הרצליה)
פרנק האסל (הפועל חולון)
שון ג'יימס (מכבי ת"א)
השחקן השישי: דומיניק ווטרס (הפועל חולון)