הליגה בעליה, מקל כיכב ואפי עף. סיכום סיבוב

1. נגמרה ההרצה
הסיבוב הראשון של העונה הסתיים בתחושה שכמעט כל אחת מ-12 הקבוצות יכולה להתברג בין שמונה הראשונות. הליגה קיבלה דחיפה משמעותית כלפי מעלה עם חזרתה של הפועל ת"א, פתיחתה המחודשת של הפועל אילת והשיפור העצום שנעשה בחיפה. ומגמת העליה מתבטאת גם ביציעים. לצד שיעורי צפיה גבוהים יותר בשידורים, המספרים גם מעידים על יותר עניין מצד אוהדי הכדורסל. אם בעונה שעברה ניכרה ירידה קלה לעומת שתי קודמותיה, העונה מדובר בקפיצה של 20 אחוזים בממוצע הצופים למשחק. 119 אלף איש הגיעו ל-66 המשחקים שנערכו עד כה, ממוצע של 1,800 צופים בערב – וזה רק בסיבוב הראשון ובענף בו כל המשחקים מועברים בשידורים ישירים. ככל שנתקרב להכרעות, גם הנתונים האלה אמורים לטפס.

מבחינת כדורסל, סיבוב הפתיחה שימש כמעין הרצה. קבוצות שפתחו גרוע הצליחו להתעורר, אחרות דעכו קצת, שחקנים הוחלפו והחיבור התגבר. מלבד מכבי תל אביב ומכבי חיפה, שנראות עדיפות על היתר, נראה שהכל פתוח ושהסיבוב שבפתח עוד יהיה טוב יותר. נקווה שכך יהיה. נקווה גם שהפועל ירושלים תתייצב ותעזור להכניס עוד עניין לליגה.

2. פיניקס בחוף הדרומי
מיתוס הפיניקס מדבר על ציפור אגדית שעולה באש עם תום חייה ומתפוררת, רק כדי לקום מתוך האפר לחיים חדשים וחזקים יותר. אז אמנם מוקדם ומוגזם להשוות, אבל אשקלון היא דגם מוקטן ומציאותי יותר של הסיפור. החבורה של עדי אזולאי פתחה את העונה עם 5 הפסדים רצופים, לילות נטולי שינה בגלל נפילות רקטות ואזעקות עולות ויורדות, פציעה כואבת של מייקל היינס וחילופי זרים. ופתאום, הכל השתנה. מילס נכנס לתלם, מור ודאב מפציצים, פרי השתלב נהדר, פורת ובוקרא נלחמים וגם שמריז הצעיר איפס את הידית. 5 ניצחונות ב-6 המחזורים האחרונים ואשקלון היא מועמדת לגיטימית לפלייאוף. בלי קרבות ניהול, בלי פיטורי מאמן, בלי לשבור את הכלים.

3. פחים, אבל אופטימיים
מלבד גלבוע/גליל, הפועל חולון הייתה הקבוצה הגרועה ביותר בסיבוב הראשון. רצף של 7 הפסדים היו התוצאה העגומה של קאדר ישראלי מוגבל והיעדר מוביל כדור טבעי. ואלה היו התוצאה העגומה של חוסר מתמשך במשאבים. דן שמיר ואלעד חסין הם אנשי כדורסל מהמעלה הראשונה, אבל בשביל לעבוד צריך כלים. או כמו שאמר אלי סהר באחד ממשחקי הקבוצה: "בשביל שינוי צריך כיסים, ולחולון אין כיסים".

4. קנו כחול-לבן
יש בליגה שלנו לא מעט זרים נהדרים. בקנה מידה כלל-אירופאי, ברצינות. אבל מעבר לזרים מצוינים שנחתו כאן, מעבר לכוכבים משפיעים כמו אליהו וסמית' ומעבר לצעירים שפרצו היו שניים מתוצרת מקומית שעשו הבדל עצום עבור הקבוצות שלהם. גל מקל הצטרף רק במחזור השביעי וכמעט באופן מיידי סיפק למכבי חיפה בדיוק את מה שהייתה צריכה – רכז טבעי, גבוה, אחראי וקבוצתי שישחרר את סטול למשימות מיוחדות וייצור מיס-מאץ' כמעט עם כל פוינט גארד מקומי. והוא לא היה היחיד שהחזיר בגדול על האמון.

יוגב אוחיון היה כבר על המטוס לרוסיה, אבל במכבי ת"א עשו בחוכמה כשלא נתנו לו ללכת ולא נטרו טינה מיותרת על כל הסאגה המביכה של הקיץ האחרון. רכז מכבי פשוט המשיך בעליה המטאורית שלו ונראה ששיפר משמעותית כמה אספקטים שהיו חלשים יותר במשחק שלו. מבט קצר על הסטטיסטיקות מסביר את השינוי. הוא מדורג 3 בליגה באסיסטים, 3 במדד היעילות בין הישראלים, 2 בליגה בחטיפות ושלישי בליגה במדד הפלוס-מינוס (מכבי ב-139+ כשהוא על המגרש, 12.6+ למשחק). אבל בכל הדברים האלה ידענו שהוא טוב, השדרוג המשמעותי ביותר נעשה בגזרת הקליעה. אם פעם היה ברור שאפשר לתת לאוחיון מטר פנוי ואפילו שניים, זה כבר לא המצב. הוא מדורג 7 בין הישראלים ו-29 בכל הליגה באחוזים ל-2 נקודות (54.4%) ותשיעי בכל הליגה באחוזים מהשלוש עם נתון מרשים של 44.8%. לשם השוואה, בעונה הקודמת עמדו הנתונים שלו על 49.2% לשתיים ו-37% לשלוש. והוא גם זורק יותר העונה.

5. מי יצחק אחרון?
אחרי ולמרות כל האופטימיות, הסיבוב הראשון של העונה ננעל עם מהלך שלילי מאוד. יצחק פרי, יושב ראש מכבי ראשון לציון, איבד סבלנות והחליט לחתוך דווקא את אחד המאמנים המנוסים והמצליחים שהיו במועדון. אפי בירנבוים הצעיד את הכתומים לשתי הופעות רצופות בפיינל פור ולגמר גביע המדינה, קידם צעירים והיה חלק משמעותי מהשדרוג שעבר הכדורסל בעיר היין בשנים האחרונות. אולי הייתה זו פתיחת העונה מצוינת (3 מ-3) שהרימה את רף הציפיות, אולי הפתיל הקצר של אפי, אבל הפיטורים עצמם היו צעד מטופש ונמהר. אם המאמן כבר הוכיח עצמו והסגל הנוכחי לא פוגע, אז שפר את הסגל. אם אין כסף לשפר את הסגל, אז מאיפה הכסף לפטר מאמן, לשלם פיצויים ולממן מחליף? בירנבוים יכול להיות עצבני וצעקני, אבל זה האדם ותפקידו להכניס מהלהט המפורסם שלו לקבוצה. יושב הראש צריך להיות שקול יותר ולחשוב מה טוב יותר למערכת. בעקבות המהלך החליט ארגון האוהדים "גוש ד'" להחרים את משחקי הבית כל עוד פרי משמש כיושב ראש. אם המצב לא ייפתר, לצד בצורת על המגרש יהיה גם מִדבר ביציעים.

חמישיית הסיבוב
יוגב אוחיון (מכבי תל אביב)
גל מקל (מכבי חיפה)
פט קלאת'ס (מכבי חיפה)
ג'וליאן רייט (מכבי ראשון לציון)
מרקו קילינגסוורת' (ברק נתניה)

השחקן השישי: סקוטי הופסון (הפועל אילת).