הבלאגן שיצא מפרופורציות וההצגה של חיפה. סיכום מחזור

1. בלי פרופורציות
בראשון לציון נופח השבוע בלון למימדים חסרי קשר למציאות. השופטים לא ניצחו את הפועל ת"א, האוהדים באדום לא ממש התפרעו והמשחק בהחלט לא היה חסר ערך ספורטיבי. כל אחד, כולל אצלנו בערוץ הספורט, הוסיף עוד נשיפה לניפוח שיצא משליטה. היה משחק חם, אווירה טעונה, כדורסל מותח, שיפוט קפדני וכמה חריגות ביציע מאחורי הסל שאולי מצדיקות את הפעלת העונש הקבוע על תנאי. אולי. אין גם צורך להתייחס למכבש היח"צנות של הנהלת האדומים ולגישת "כל העולם נגדנו", זו תחושתם ולדעתם כך ישיגו את מטרותיהם. שיהיה לבריאות. הבעיה לדעתי, שבוע שני ברציפות, היא כוח האבטחה ב"בית מכבי". למען האמת, לקרוא לסדרנים שם כוח אבטחה זה כמו להגיד שהייתה התפרעות אוהדים. העובדים במקום חסרי הכשרה רלוונטית, נהלי החציצה בין איזורים לא קיימים, הקפדה על מהלך משחק תקין היא תוצאה של יד המקרה וההשלכות שוב טפחו על פנינו בעוצמה. איך אמר הוגו? "ה-ל-ו, להתעורר שם. ניסיון אחרון".

2. קינג ג'וליאן
יש הרבה זרים טובים בליגת העל ולמכבי ראשון לציון יש מסורת מפוארת של קניות בחו"ל. גם הקיץ הצוות של אפי בירנבוים פגע בול עם הבאתו של ג'וליאן רייט, כנראה מספר 4 הכי מוכשר בזירה המקומית. בתוך הרוטציה הקצרה, בצל היעדר רכז טבעי בסגל ולצד סנטר פחות גבוה ממנו, הפורוורד בן ה-25 מחולל קסמים שבוע אחרי שבוע. הוא בעל ראיית משחק טובה, שומר מצוין, קולע טוב מחצי מרחק, אתלט בחסד, ריבאונדר חזק ומעל לכל מדובר בשחקן חכם עם אנרגיות בלתי נדלות. הפעם הוא החזיק את הכתומים בתמונה באולם הפחים עם 8 ריבאונדים בהתקפה (16 בסה"כ), 16 נקודות ולחימה בלתי פוסקת. אל תתפלאו אם בחודשים הקרובים יצוצו דיווחים על התעניינות בו מצד קבוצות עם כיסים עמוקים יותר.

3. הכל בראש (1)
פרט למכבי תל אביב בעלת המשאבים המוכרים, מכבי חיפה היא הקבוצה הכי עמוקה ומאוזנת בארץ. שילוב מחושב של מוח-כוח-גובה-מהירות שיקשה על כל יריבה העונה. חבל להתעכב על השמות, כי זה עובד מצוין כקולקטיב. לפני כשבועיים הלכתי למשחק וכדקתיים לאחר הפתיחה התיישב לידי בראד גרינברג. מאמן הירוקים פתח קלסר ובו ערימת דפים עם תרשימי מגרש מודפסים בצבע, ומיד החל לרשום. הוא שירטט כל תרגיל, ציין מעלות וחסרונות של שחקנים, בנה מאצ'-אפים על העמודים שלפניו. רק עם הבאזר לסיום סגר את הקלסר, אמר שלום לסובביו ויצא. עם מנצח כל כך מקצוען לתזמורת קשה לפשל.

4. הכל בראש (2)
קל להשתלח בסגל של מכבי תל אביב, בטח כשכל צעד מיד עובר להשוואה לקבוצות העבר. הוא נראה אפור יותר, משחק הלחץ והריצה המוכר מפעם עבר התאמות ושינויים ואין אף כוכב נוצץ לשאת אליו עיניים. אל תטעו, כוחה של מכבי הזו הוא בשילוב בין כל חלקיה, ואלה טרם סיימו להתגבש. בכלל, נראה לי שלקבוצה של בלאט יש הרבה יותר עוצמה ממה שנוטים לייחס לה. אחד המאמנים הטובים בעולם (כן, בעולם) שם כרגיל דגש על הגנה, על קבוצתיות, על משמעת, על משחק חכם, על נטרול האגו בסגל והוא נוטה לצחוק אחרון. אולי הצהובים הנוכחיים פחות חזקים מקבוצות העבר וגם הזמנים השתנו והסכומים עלו, אבל רגע לפני פתיחת הטופ 16 מומלץ לא לחרוץ עדיין את גורל העונה הזו. חכו עוד קצת, אולי תופתעו לטובה. שוב.

5. הגיע הזמן להתבגר
בתיכון למדתי אצל מורה נהדר לערבית ובכלל בשם שי חולדאי (כן, יש קשר). בשיעור הראשון, עוד לפני שאמר מילה על עצמו או על החומר הנלמד, הורה לנו: "לפתוח מחברות, העמוד הראשון בהן מוקדש לעשרת החוקים שלי". הוא הכתיב לנו מילה במילה כל מיני ניסוחים פתלתלים שבאו להשריש כמה תקנות פשוטות לגבי התנהגות בכיתה. למרביתם היה מוטיב אחיד, והם הלכו בערך ככה: "אין לשבת יחפים בכיתה, פן תתבצע הארקה מן הראש אל הרצפה והשכל יברח דרך הרגליים"; "אין ללעוס מסטיק בשיעור, משום שהמוח יתמקד בפעולת הלעיסה והמחשבה תתנקז למסטיק עצמו". וכך זה המשיך לגבי דיבורים, פתקים ושאר ירקות. גילי מוסינזון, ששוב הורחק אחרי עימות מכוער, הוא בחור נחמד ואינטליגנטי מאוד. מעניין למה כשהוא עולה על מדים ודורך על הפרקט זה נעלם. מדוע ולאן כל השכל הזה מתנקז?

חמישיית המחזור
פט קלאת'ס
ליאור אליהו
דרק קרקטר
ג'וליאן רייט
מרקו קילינגסוורת'

השחקן השישי: יניב גרין