מבקר המדינה פירסם דו"ח חמור על ''נוקיה"

משרד מבקר המדינה פירסם היום (שלישי) את הדו"ח השנתי המלא. בתוך הדו"ח העבה מטיל המשרד ביקורת חמורה ביותר על התנהלותה של חברת היכלי הספורט. הנושא העיקרי אליו מתייחס דו"ח המבקר הוא השיפוץ שעבר היכל נוקיה, בו משחקת כמובן מכבי תל אביב.

משרד המבקר החליט כבר במאי 2006 להפעיל מתוקף סמכותו את ביקורת המדינה על החברה ("היכלי הספורט תל אביב-יפו בע"מ). המשרד בדק בין חודשים אוגוסט 2009 לאפריל 2010 היבטים שונים הקשורים לשיפוץ היכל נוקיה, לחלוקת הכרטיסים לאירועים השונים המתקיימים בהיכל ולהתנהלות החברה בה עמד ניר פרצלינה (סיים את תפקידו בשלהי 2010).

חשוב לציין כי זהו אולמה הביתי של מכבי תל אביב למשחקי הליגה והיורוליג ובו מתקיימים גם משחקי חצי גמר וגמר גביע המדינה ומשחקי נבחרת ישראל בתחרויות השונות. בנוסף מתקיימים במקום עם כנסים שונים, אירועי מכירות ומופעי בידור.

חריגות שיפוץ היכל נוקיה וההיקשרות עם "יורוקום"
המבקר התייחס בדו"ח על השיפוץ הנרחב שעבר היכל נוקיה החל משנת 2000 ועד 2008. על פי נתונים שהעבירה החברה למשרד מבקר המדינה עלות הפרוייקט הוערכה תחילה בכ-112 מיליון שקלים. אולם בפועל, על פי ההערכות, עלות השיפוץ הכוללת הגיעה לכ-216.8 מיליון שקלים.

על פי המבקר, ההתקשרות של חברת היכלי הספורט עם חברת "ירוקום" (יבואנית "נוקיה") לא הייתה קשורה. "ההליכים לבחירת נותן החסות לא בוצעו על פי עקרונות דיני המכרזים וספק אם הם עלו בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין", נכתב בדו"ח החריף. "כבר בסוף שנת 2000 החלה החברה לחפש נותן חסות להיכל, אולם הגורמים המוסמכים בעירייה והמוסדות המנהלים של החברה (הדירקטוריון וועדת הכספים) לא קיימו כל דיון בעניין הדרך הראויה לבחירת נותן החסות".

המבקר טוען כי קודם ליציאת המכרז, כבר פורסמו ידיעות בעיתונים על העסקה המתגבשת בין יורוקום לחברה. "העובדה שבעת פרסום המכרז כבר נבחר נותן החסות, והוא אף נחשף לכל המידע הרלוונטי, יש בה חשש ליצירת מכרז למראית עין רק כדי לצאת ידי חובה" (ההדגשה לא במקור).

טענת מבקר המדינה בנוגע לשם ההיכל
במהלך החודשים הנ"ל עבר משרד מבקר המדינה בדקדקנות על כל פרט בהיכל ואף בא בטענות בנוגע לשם שהוענק. מיד אליהו, שונה השם לנוקיה. "קיים צורך לשקול האם לתת לו שם של חברה זרה או מוצר לא מקומי, או שמא כדאי ששמו יזוהה עם החברה הישראלית או מוצר ישראלי". בסוגייה הזו, בא המשרד בטענות בעיקר לעיריית תל אביב-יפו: "מועצת העירייה ומוסדות חברת היכלי הספורט לא קיימו כל דיון עקרוני בשינוי שמו של ההיכל. לדעת משרד המבקר, ראוי היה כי תקיים העירייה דיון יסודי ומעמיק בעניין השם".

טענה לגבי חלוקת הכרטיסים לאירועים בהיכל נוקיה
בדו"ח גם עולה כי בניגוד להנחיות של משרד הפנים, חברת היכלי הספורט דורשת וגם מקבלת כרטיסים לאירועים הנערכים בהיכל נוקיה אותם היא מחלקת לעובדי החברה, חברי דירקטוריון וגורמים נוספים בהם עובדי עיריית ת"א. "בניגוד להנחיית משרד הפנים משנת 2004, שהתירה לרשויות מקומיות לחלק כרטיסים לעובדיהן ולחברי מועצה רק לאירועים רשמיים של הרשות המקומית, הועלה כי העירייה מחלקת לעובדיה הבכירים ולחברי מועצה גם כרטיסים למופעי ספורט מרכזיים ולמופעים שונים שאינם מאורגנים על ידה".

מבקר המדינה בא בטענות כמובן גם לחברת היכלי הספורט. "החברה ממשיכה לדרוש ולקבל כרטיסים רבים ממארגני אירועים, ולחלק אותם לעובדיה, לחברי הדירקטוריון שלה, לעובדי העירייה, ליועצים, לספקים, לקבלנים, למנכ"לים של חברות מסחריות, לאמרגנים ולאנשי תקשורת, לנושאי תפקידים בגופים ציבוריים, לספורטאים ולעסקני ספורט - רובם ככולם אנשים שידם משגת לקנות כרטיסים בעצמם. רק כ-4% מהכרטיסים שהחברה קיבלה למשחקי כדורסל שהתקיימו בהיכל במהלך שנתיים שנבדקו, חולקו משיקולים הומניים", כך נכתב בדו"ח.

"במקרים לא מעטים חילקה החברה לעובדים ולדירקטורים מספר כרטיסים גבוה מהמספר שנקבע בנוהל שלה (שני כרטיסים לאירוע): ברוב המקרים מדובר היה בארבעה עד שישה כרטיסים לעובד או דירקטור, אך היו גם מקרים שבהם חולקו שבעה, שמונה ואף 12 כרטיסים לאדם לאירוע".

מחברת "היכלי הספורט" נמסר בתגובה: "החברה רואה חשיבות רבה בקיומה של ביקורת יסודית ומקיפה אודות התנהלותה. עיקרו של הדו"ח נוגע לפרויקט שדרוגו של היכל נוקיה, פרויקט ספורט מהמורכבים שנעשו בישראל, אשר הושלם מבלי לפגוע בפעילותו השוטפת של ההיכל כבית לכדורסל הישראלי. ממתקן ספורט מיושן ומוזנח שינה ההיכל את פניו בלא הכר, והפך לאחד המתקנים המתקדמים בעולם. החברה גאה באופן שבו ביצעה את הפרויקט ובתוצאות המרשימות".

"החברה שיתפה פעולה באופן מלא עם משרד המבקר, ועוד במהלך הביקורת פעלה לתיקונם של חלק מן הליקויים שעלו. זאת ועוד, על שאלות והערות נוספות של המבקר אשר נמסרו לידי החברה במהלך עבודת הביקורת, ניתן מענה הולם ומקצועי ועל כן החליט משרד המבקר כי אין ממש בטענות אלה ולכן הסיר אותן מן הדו"ח הסופי. החברה פועלת לתיקונם של ליקויים שטרם תוקנו, ובכוונתה להטמיע את הלקחים העולים מן הדוח בפרויקטים עתידיים שתבצע".