עזיבת פרננדו טורס את ליברפול לטובת צ'לסי מסרבת לרדת מהכותרות. שלושה ימים לאחר שפגש את האקסית מאנפילד במדי הכחולים, טורס פותח את הפה ומספר על חוויותיו הרעות בקבוצתו לשעבר.
"ליברפול תמיד תהיה מיוחדת עבורי", אמר החלוץ הספרדי בן ה-26, "בגלל ההסטוריה שלה ליברפול היא מועדון גדול יותר, אבל היא עוברת זמנים קשים. אתה מגיע מוכן לעונה טובה עם הקבוצה אבל אתה רואה שהמציאות היא שהדברים עובדים לאט מאוד והציפיות שנקבעות בתחילת העונה אינן אמיתיות".
"היו לי שלוש שנים מיוחדות בליברפול", הוסיף טורס, "אבל בשישה החודשים האחרונים איבדתי את השמחה, את החלום, את התשוקה והנחישות להציב מטרות ולעמוד בהן. ידעתי לראשונה שצ'לסי רוצה בי כשהייתי באימון, וסיפרתי על כך לראשי הקבוצה, הסברתי את הסיטואציה. סאמי לי וסטיב קלארק היו שניהם שחקנים בעבר והבינו את הסיטואציה שלי כשחקן, אם כי הם התעקשו שזהו לא הרגע המתאים. אני לא בחרתי ברגע. לא כשהכל היה שחור והעונה הפכה מרעה לנוראית. לא כשכלום לא הלך בהתאם לציפיותיי ברמה האישית והקבוצתית. לא כשאתה רואה שיש עוד שישה חודשים שנשארו ויהיו ארוכים וקשים".
"כשדלת כמו זו לצ'לסי נפתחת, עם התעניינות מוצקה מצידם, ידעתי שיש רק אפשרות ריאלית אחת והיא להצטרף אליהם". טורס התייחס גם למחאת אוהדי ליברפול על עזיבתו, שהתבטאה בין היתר בשריפת חולצתו ביום החתימה בסטאמפורד ברידג': "אם לא הייתה שם מצלמה, האוהדים לא היו שורפים את החולצה עם שמי. באשר להצהרות דלגליש – כל אחד מאיתנו חופשי לעשות מה שהוא רוצה. העזיבה לא הייתה הוגנת מבחינת אוהדי ליברפול. הם לא רצו לשמוע את האמת או את האמת שלי. אבל זה הכדורגל. אתה לעולם לא יודע כיצד הדברים יסתיימו, והפעם זה הסתיים בכך שהפכתי לשחקן צ'לסי, אם כי לא בדרך בה רציתי".
"המצפון שלי נקי", הבהיר טורס, וסיכם: "אני מרגיש כך כי הייתי כנה עם אנשי ליברפול. כל המידע שיוצא החוצה גורם לי לעצב כי הדברים היו יכולים להתנהל אחרת".