בשנת 1999 סוס מירוצים בשם "מאל אוף קינטייר", שהיה בבעלותו של מיליונר אירי בשם ג'ון מגנייר, זכה במירוץ "גימקראק סטייקס" שנערך בעיר יורק שבצפון יורקשייר. המסורת של המירוץ מקנה למנצח את הזכות לנאום בארוחת הערב החגיגית של המירוץ. אבל מגנייר, איש די ביישן שלא אוהב לדבר בפני קהל ביקש מחבר שלו, אדם לא אלמוני במיוחד בשם אלכס פרגוסון, לשאת את הנאום במקומו.
בהנהלת המירוץ סירבו בטענה שרק הבעלים עצמו רשאי לשאת את הנאום. כדי להכעיס את ההנהלה, מגנייר רשם את פרגוסון כבעלים של סוס אחר בשם "ג'וניפר". שנה לאחר מכן, ג'וניפר הפסיד במרוץ גימקראק בהפרש זעיר, אבל מגנייר לא ויתר במסע הנקמה, וסוס נוסף בבעלותו נרשם על שמו של מאמן יונייטד, הפעם "רוק אוף ג'יברלטר". הפעם התעלול הזה הצליח, הסוס ניצח במירוץ ואת הנאום נשא הסקוטי ששנתיים לפניכן זכה בטראבל עם יונייטד.
מגנייר בעיקר חיפש לעשות פרובוקציה, אבל הוא גם שמח להעניק לפרגוסון חוויה טובה יותר בעולם מרוצי הסוסים, והוא עצמו נהנה מהקישור בין הסוס לבין שמו של אדם מפורסם כל כך. אבל היה צד נוסף לתעלול הזה וזו ההנחה של השניים וחבר של מגנייר – ג'ון פטריק מקמנוס, שמועדוני כדורגל הם השקעה פיננסית טובה והשניים הללו רכשו מניות במועדון בו עובד פרגוסון, מנצ'סטר יונייטד כמובן.
אלא שהתברר כי הסוס, רוק אוף ג'יברלטר, טוב בהרבה מסתם סוס שהיה צריך לשמש את מגנייר כתרגיל אצבע בעין לאנשי גימקראק. להפך, מדובר בסוס יוצא מן הכלל שבסופו של דבר זכה בשבעה מירוצים רצופים בקטגוריה שנקראת – group one, ודמי ההרבעה שלו היו צפויים להסתכם בעשרות מיליוני ליש"ט. פרגוסון האמין שההסכם בע"פ בינו לבין מגנייר קבע כי יוכל לבחור בין קבלת 50 אחוז מכספי הזכיות של הסוס המצליח (סכום מוערך בכ-800 אלף ליש"ט) לבין 50 אחוז מדמי ההרבעה, שכפי שצוין קודם לכן – יכול היה להסתכם בסכום הרבה יותר גדול. הסקוטי בחר מן הסתם באפשרות השנייה, אבל הגרסה של המיליונר האירי הייתה שונה בתכלית, 5 אחוז מכספי הזכיות או זכות להרבעה אחת בשנה.
פרגוסון הגיש תביעה, ובהתחשב בכך ששמו הופיע במסמכי הבעלות על הסוס, סביר להניח שהיה זוכה אילו התיק היה מגיע למשפט. אלא שאז החלו להתפשט שמועות בנוגע לכמה מההתנהלויות הכספיות של פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. אנשים נשכרו במיוחד כדי להשתתף באסיפה הכללית השנתית של המועדון כדי להעלות שאלות מביכות. לאחר מכן שלחו מגנייר ומקמנוס רשימה של 99 שאלות להנהלת יונייטד, שבאופן מסתורי מצאה את דרכה לעיתון "דיילי מייל". מנצ'סטר יונייטד נקלעה למבוכה גדולה. האוהדים החלו להפגין נגד מגנייר ומקמנוס במהלך מרוצי סוסים. לבסוף הושגה פשרה שבמסגרתה קיבל פרגוסון 2.5 מיליון ליש"ט בתמורה למשיכת התביעה, אבל הנזק כבר נעשה.
בשל כך, מגנייר ומקמנוס החליטו למכור את מניותיהם במנצ'סטר יונייטד וכבר היה בעל מניות אחר שהמתין להזדמנות - מלקולם גלייזר - אביהם, בין השאר, של ג'ואל ואברם גלייזר, הבעלים של מנצ'סטר יונייטד בהווה. פרגוסון תמך בגלייזר, שיצא לדרך עם מהלך השתלטות ממונף על המועדון. מגנייר ומקמנוס מכרו את אחזקותיהם בשנת 2005 תמורת 260 מיליון ליש"ט, ברווח של מעט פחות מ-100 מיליון ליש"ט. מבחינתו של פרגוסון, איום אחד כבר הוסר מהדרך.
הכל התחיל עם פרגי (Getty)
זה כמעט אירוני לחשוב שהאיש שהחזיר את מנצ'סטר יונייטד לגדולתה, ויותר מזה, הפך אותה לקבוצה הכי גדולה באנגליה ולאחת הגדולות בעולם, הוא גם זה שאולי הביא בעקיפין לשקיעת האימפריה עם כך שפתח את הדלת להשתלטות של הבעלים הגרועים ביותר בכדורגל האנגלי לדורותיו ואולי גם בצמרת הכדורגל העולמי.
חלקכם תגידו, אבל רגע, מלקולם גלייזר השתלט על המועדון בשנת 2005 ועד 2013 יונייטד הניפה חמש אליפויות, ליגת האלופות אחד, שלושה גביעי ליגה, ארבעה מגני הקהילה כשעדיין יונייטד היא מוקד משיכה משמעותי לכוכבי על בכדורגל העולמי. אבל התשובה, מן הסתם, כתובה לבן על אדום, או במקרה של אלכס פרגוסון, לבן על כחול כמו הדגל סקוטלנד. ברגע שהסר פינה את הכיסא, איש לא יכול היה להציל את האונייה מעלייה על השרטון שנקרא שלטון משפחת גלייזר.
הסיפור של הסוס הוא אינו סיפור קונספירציה. אין ספק שגם גרסתו שנכתבה כאן, מספרת את הסאגה לא על רגל אחת אלא על שתי בהונות במקרה הטוב. חסיד גדול של הסיפור הוא אחד מ"בניו" לשעבר של פרגי, הקפטן לשעבר, אגדת המועדון ופרשן הכדורגל בהווה - רוי קין, שלא חשש אף פעם לבקר את הבוס, בניגוד מוחלט אולי לשאר השחקנים שעברו תחת סר אלכס. אחת מנקודות הביקורת של קין היא בין השאר הסיפור של הסוס.
את הביקורת של קין צריך כמובן לקחת בעירבון מוגבל. השניים הסתכסכו בסוף הקריירה של קין באולד טראפורד וקשר העבר מצא את דרכו החוצה בדרך לא נעימה, אבל חשוב לזכור שגם סר אלכס הגדול, שעל הצלחותיו אין עוררין, הוא גם בן תמותה כמו כולנו וגם הוא שגה בדרך ויכול להיות מאוד שהשגיאה הזו הייתה קצת יותר דרמטית משגיאה ממוצעת.
לא צריך להיות גאון כדי לשים לב שיש בעיה עם הבעלים של יונייטד. אבל יש הבדל בין להיות בעלים לא טוב בסגנון של מייק אשלי לצורך העניין, לבין להיות בעלים בסגנון של הגלייזרים שמשתמש במועדון כמקור הכנסה עיקרי שבאמצעותו הם משרתים את חובות הרכישה ומממנים חלק ניכר מהפעילות העסקית שלהם, בין השאר גם בקבוצת הפוטבול של המשפחה - טמפה ביי באקנירס מה-NFL.
מי שבא בטענות על מינוי המאמן או על רכישת שחקן כזה או אחר משול למי שבא בטענות למנקה בבית שבו יש חורים בגג, ליטרלי. מאמן כזה או אחר לא יפתור את הבעיה, גם אם פרגוסון יחזור מחר מפרישה ויקח את המועדון לידיים במקביל למציאת פתרון בדמות הבעלים, יונייטד ההיא לא תחזור, לפחות לא בעשור הזה.
ב-2023 ג'ים רטקליף ואיניאוס רכשו 27.7% ממניות מנצ'סטר יונייטד עבור כ-1.25 מיליארד ליש"ט. המיליארדר הבריטי שנולד בלנקשייר וב-2018 היה האדם העשיר בבריטניה, הפך לזמן קצר לתקווה של אוהדי יונייטד באנגליה וברחבי העולם. זמן קצר במיוחד. מהר מאוד רטקליף, שאחראי על שליטה בניהול הפעילות המקצועית, התברר כאדם די מנותק, שלא טוב יותר בהכרח מהגלייזרים וגם בחר בצעדים בעייתיים בלשון המעטה כמו ביטול התמיכה הכספית בשחקני העבר וביטול ארוחות הצהריים לעובדי המועדון, מתוך הצורך בקיצוצים. הדבר יצר כעס גדול במנצ'סטר והסביבה כמובן, בבחירה היכן לקצץ ומשום שמדובר בסכומים זעירים ביחס להכנסות של יונייטד.
קאריק. הוא לא הבעיה (Getty)
להתייחס מקצועית לשקיעה של מנצ'סטר יונייטד ב-2026 זה כבר לא רלוונטי. אם ב-2014, או אפילו ב-2018 השיח סביב זהות המאמן או השחקנים הייתה עוד איכשהו רלוונטית, אז היום אי אפשר יותר להתעלם משיטת הפעולה של הגלייזרים והשפעתה הישירה על הסיכוי של מנצ'סטר יונייטד לחזור להיות מועדון שלוקח תארים ומחזיק בשחקנים הגדולים בעולם.
קאריק שילם במשרה שלו, והוא, בדומה ללא מעט מקודמיו, ניסה בכל כוחו לשנות ולהצעיד את המועדון קדימה וכעת זה תורו של מאוריסיו פוצ'טינו לנסות ולהיכשל. מאמן שלולא מקבלי ההחלטות ביונייטד, לא היה מקבל משרה בסדר הגודל הזה בשלב הזה בקריירה שלו. התקרה של פוצ'טינו, היא אולי, בדגש על אולי, הרצפה של ארסנל הנוכחית. מקום רביעי וגביע יחשב הצלחה עצומה בהתחשב בנסיבות, לזה ניתן להוסיף רבע גמר ליגת האלופות והוא ירים את הקריירה שלו לגבהים שלא היה בהם זמן רב, אבל בדיוק כמו קודמיו, ברגע שהשחקנים יאמינו בו פחות, יורידו רגל מהגז והיריבות ילמדו את סגנון המשחק שלו - הגיליוטינה תרד וגם הוא יצטרף לרשימת המאמנים שיהנו מחבילת פיצויים משובחת. קרוב ל-116 מיליון ליש"ט הוציאה מנצ'סטר יונייטד על מאמנים מאז שסר אלכס פרגוסון יצא לפרישה. וזה לא כולל את מייקל קאריק.
ביום חמישי האחרון נכתב באתלטיק כי לטענת אברם גלייזר מנצ'סטר יונייטד אינה תלויה בהצלחה מקצועית כדי לשמור על כוחה המסחרי. אד וודוורד, לשעבר סגן יו"ר המועדון אמר ב-2018: "לביצועים על כר הדשא אין באמת השפעה משמעותית על מה שאנחנו יכולים לעשות בצד המסחרי של העסק". וזה כל הסיפור. אפשר לברבר עד מחר על זהות המאמן. לראשי המועדון פחות אכפת אם הקבוצה תצליח מקצועית, אלא רק לשמור על הגחלת של המותג שנקרא מנצ'סטר יונייטד לטובת הנעת עסקיהם האחרים.
האוהדים המקומיים של יונייטד, כלומר לא תיירים, מוחים כנגד הגלייזרים עוד לפני השתלטות המשפחה על המועדון ב-2005. הצבעים הזהב והירוק שמזוהים עם ניוטון הית' - זהות הקבוצה לפני ששונתה למנצ'סטר יונייטד, הם צבעי המחאה, שנראו שוב בבירור במשחק הבית האחרון נגד אסטון וילה.
בזמן כתיבת מילים אלו, מנצ'סטר יונייטד ממוקמת במקום ה-18 שמוביל לירידה. אבל עברו רק 10 משחקים וצריך לקרות משהו יוצאת דופן על מנת שהיא תרד ליגה. בשבוע שעבר פורסם כי יונייטד עלולה לאבד הסכמי חסות בגובה של כ-900 מיליון ליש"ט היה ותרד לצ'מפיונשיפ בתום העונה. כמובן שתמיד יהיה מי שמוכן יהיה לשים את הכסף על יונייטד, גם אם לא מדובר בסכומים האלה, אבל יכול להיות שרק תרחיש בלהות כזה, יכול להיות הזרז שיגרום למשפחת גלייזר לרצות למכור את מניותיה כי הפרה כבר לא כל כך שמנה וכבר אי אפשר לחלוב אותה יותר.