סטטיסטיקאים מספרים שמשך הקדנציה של מנג'ר ממוצע באנגליה עומד על 20 חודשים בלבד. עם המיליארדים הנשפכים בכל קיץ והלחץ הגדול לתוצאות, לא מפתיע למצוא כי תשע מ-20 הקבוצות בפרמיירליג יציגו בפתיחת העונה שינוי על הקווים. נדמה שזה יהיה המוטיב המרכזי של עונת 2026/27, ויקשה עוד יותר על התחזית השנתית. בכל זאת ננסה להיות ספורטיבים עד הסוף, ניקח את הסיכון וננחש. צלמו מסך.
חמש הקבוצות הגדולותעם שינוי המנג'רים הרבים, אין ספק שמיקל ארטטה הופך למנוסה ביותר שבחבורה. העובדה שארסנל, סגנית אלופת אירופה להזכירכם, שמרה על המאמן שהביא לה את האליפות הראשונה מאז 2004 היא כבר נקודת זכות רצינית בדרך להגן על התואר. החידוש הבולט הוא הבאתו של ברונו גימארייש מניוקאסל שיוסיף עוד עומק לקישור המעולה של התותחנים, וכמובן חריסטס צוליס היווני שהרשים במשחקי ההכנה. אזרי קונסה אמור לסתום את החלל שהותיר וויליאם סאליבה הפצוע. מגן הקהילה נתן לנו אינדיקציה ראשונית מי עדיין הקבוצה הטובה והעמוקה ביותר בממלכה.
התבוסה לארסנל בשבוע שעבר הזכירה לאנצו מארסקה שיש לו עוד הרבה עבודה. היורש של פפ גווארדיולה צריך להתמודד עם קישור כמעט חדש לגמרי וסגל יותר מדולל מאשר היה לקודמו, נכון לעכשיו. סגנית אלופה מגיעה לא כפייבוריטית המוצהרת, מה שיכול טיפה להפחית את הלחץ. מארסקה הוכיח בצ'לסי שהוא יכול לבנות קבוצה תחרותית ולשפר אותה. בהתקפה אין דאגות: מלך השערים ארלינג הלאנד עדיין שם, אנטואן סמניו ישלים עונה ראשונה מלאה ואפילו פיל פודן מתעקש שזה הזמן לחזור לעצמו. הקישור שהתחזק באליוט אנדרסון מצד אחד, יצטרך להתמודד עם החיסרון של רודרי, שעלול להיות קטלני והרסני.
מנצ'סטר יונייטד היתה מצויה במלכוד "אולה גונאר סולשיאר שלה", כאשר החליטה למנות את מייקל קאריק נטול הניסיון למאמן קבוע לאור השיפור הנאה בתוצאות. העונה הקרובה תהיה עונת המבחן לא רק לשחקן העבר, אלא גם לברונו פרננדש, מתיאוש קוניה ובריאן אמבואמו שיצטרכו לתמרן בין הפרמיירליג הקשוחה לליגת האלופות התובענית. הרבה יהיה על הכתפיים הצרות של אנדריי סנטוס, הרכש היקר מצ'לסי, ויורי טילמאנס הוותיק שהגיע מאסטון וילה שינסו למלא את החלל של קסמירו. בחוליה האחורית היבשושית לא נעשה שוב שינוי וגם זה יכול להיות מדאיג לקראת העונה הקרובה.
אנדוני איראולה שעשה עבודה נהדרת בבורנמות מגיע לפסגת הקריירה שלו ומחליף את ארנה סלוט בליברפול. העידן שאחרי מוחמד סלאח צריך להיות העידן של אלכסנדר איסק ופלוריאן וירץ. שני השחקנים היקרים בתולדות המועדון אמורים להשכיח את עונת הבכורה רצופת הפציעות (במקרה של איסק) או החלביות (במקרה של וירץ) ולקנות את לב האוהדים באנפילד. איראולה הוכיח שהוא מאמן של כדורגל התקפי, לוחץ ואינטנסיבי. מצד שני, ההגנה הזכירה גם במשחקי ההכנה שיש עוד הרבה עבודה. אליסון בקר ו-וירג'יל ואן דייק מתבגרים בשנה נוספת, ויהיה כשיר לבנות על רונאלד אראוחו למוד הפציעות.
היתרון הכי גדול של צ'אבי אלונסו וצ'לסי על פני הגדולות האחרות היא העובדה שהקבוצה לא תשחק בעונה הקרובה בשום מפעל אירופי אחרי שהשיגה 14 ניצחונות בלבד וסיימה עשירית בעונה המעליבה של אשתקד. המנג'ר שפוטר מהר מדי מריאל מדריד ועשה דאבל גדול בלברקוזן הולך לשחק עם שלושה בלמים ושני שחקני קו מהירים. העונה הזו יהיה לו, כך כולם מקווים, את קול פאלמר בריא לחלוטין ואת ז'ואאו פדרו שיעשה עוד קפיצת מדרגה. מורגן רוג'רס לא אמור להצדיק את 117 מיליון הליש"ט המוגזמים ששילמו עבורו, אבל כן להמשיך את ההתקדמות שהראה באסטון וילה ונבחרת אנגליה.