מסע הרכישות של צ'לסי הגיע השבוע לשיאים חדשים עם החתמתו של הקשר ההתקפי של אסטון וילה, מורגן רוג'רס. שחקן נבחרת אנגליה עבר לסטמפורד ברידג' תמורת סכום בלתי נתפס של 138 מיליון אירו, מה שהופך את הכישרון ההתקפי בן ה-23 להחתמה היקרה ביותר בתולדות המועדון ולסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם על קשר על ידי קבוצת פרמיירליג.
דמי ההעברה הללו, שבסבירות גבוהה אינם האחרונים שצ'לסי תשלם הקיץ, מעלים את הוצאותיה של הקבוצה הלונדונית בחלון ההעברות הנוכחי לקצת פחות מ-257 מיליון אירו. נתון זה, כצפוי, הופך את הבלוז לאחת הבזבזניות הגדולות ביותר בחלון הקיץ, כשרק טוטנהאם (267 מיליון אירו) ממוקמת מעליה. עם זאת, הגעתו של רוג'רס היא רק ההעברה האחרונה בסדרה של מהלכים חסרי תקדים למדי של צ'לסי בחלון ההעברות.
למעשה, מאז שנרכש המועדון על ידי קבוצת הבעלות BlueCo - הנמצאת בעיקרה בבעלות קלירלייק ובראשות טוד בולי, צ'לסי הוציאה סכום אסטרונומי באמת של 1.93 מיליארד אירו על שחקנים חדשים. בניגוד לחלון ההעברות הנוכחי, אף מועדון אחר אינו מתקרב אפילו להתחרות בקבוצה מהבירה בהיבט הזה, כאשר טוטנהאם היא הקרובה ביותר עם 1.17 מיליארד אירו ששולמו על שחקנים חדשים, ואחריה מנצ'סטר סיטי (1.13 מיליארד אירו) ומנצ'סטר יונייטד (1.05 מיליארד אירו). פ.ס.ז' הוציאה פחות מחצי מהסכום הזה על החתמות חדשות. אז מה עומד מאחורי מסע הבזבוזים של צ'לסי והאם אפשר בכלל להבין אותו? נצלול פנימה.
בעוד שצ'לסי ללא ספק הוציאה יותר כסף מכל מועדון אחר, היא גם גרפה סכום מדהים של כסף ממכירת שחקנים. המועדון היה ידוע בכך שאיזן במידת מה את הדיווחים הפיננסיים שלו באמצעות מכירת שחקני אקדמיה תחת ההנהלה הקודמת, וגם אם המועדון מסטמפורד ברידג' אינו מפתח כישרונות צעירים באותו קצב כמו בשנים עברו, הוא עדיין מוצא דרכים להרוויח כסף בחלון ההעברות מדי עונה.
לדוגמה, בעוד שהמועדון הכניס 68 מיליון אירו בלבד ממכירת שחקנים בעונתו הראשונה תחת הבעלות הנוכחית, הנתון הזה נסק ל-282 מיליון אירו, לאחר מכן ל-237 מיליון אירו ואז ל-339 מיליון אירו מדהימים בשלוש העונות הבאות, כאשר צ'לסי נפרדה מכוכבים גדולים כמו קאי האברץ, מייסון מאונט, איאן מאטסן, קונור גלאגר ונוני מדואקה. הקיץ בלבד, המועדון מסטמפורד ברידג' הכניס 132 מיליון אירו ממכירתם של אנדריי סנטוס, מארק קוקורייה וטייריק ג'ורג', כששחקנים רבים נוספים צפויים להימכר לפני תום חלון ההעברות.
כך, לצד כל הנחישות שצ'לסי מציגה בהוצאת כספים, היא הפכה גם לאחת הטובות בעולם הכדורגל בכל הקשור למכירת שחקנים. ההכנסה של העונה הזו ממכירת שחקנים היא הרביעית בטיבה בכל הכדורגל האירופי, ותחת בעלות BlueCo המועדון הכניס סך הכל 1.06 מיליארד אירו ממכירת שחקנים - סכום הגבוה בכ-332 מיליון אירו מהמוכרים הבאים בתור בשוק ההעברות באותה תקופה. כתוצאה מכך, בעוד שצ'לסי היא הבזבזנית הגדולה בעולם תחת בעלותה הנוכחית, ההוצאה נטו שלה על דמי העברה מאז 2022 גבוהה למעשה רק ב-80 מיליון אירו מזו של טוטנהאם וב-162 מיליון אירו מזו של מנצ'סטר יונייטד לאורך תקופה של חמש עונות.
האם צ'לסי היא מנצ'סטר סיטי החדשה?
במחשבה על כך, אולי שווה לבחון מחדש מהן המטרות לטווח הקצר והארוך של הבלוז בפרמייר ליג תחת בעלות BlueCo. השוואה מעניינת ניתן למצוא במנצ'סטר סיטי, שעברה בניה מחדש דומה כאשר המועדון נרכש על ידי קבוצת אבו דאבי בשלהי 2008. כמו ההתנהלות של צ'לסי בחמש העונות הראשונות שלה תחת BlueCo, מנצ'סטר סיטי הוציאה סכום חסר תקדים תחת הבעלים החדשים, כאשר השקיעה 640 מיליון אירו על שחקנים חדשים בין השנים 2008 ל-2013.
ההוצאות של מנצ'סטר סיטי היו בקנה מידה שונה ממה שאנו רואים כעת מצ'לסי, אך הן עקבו אחר דפוס דומה מאוד. למעשה, ניתן לטעון שהבזבוזים של מנצ'סטר סיטי היו אגרסיביים אף יותר, בשל התבססותה על הכנסות זעומות ממכירת שחקנים באותה תקופה. כתוצאה מכך, ההוצאה נטו של מנצ'סטר סיטי בין 2008 ל-2013 הייתה גבוהה ב-47% אדירים מריאל מדריד שבמקום השני (הוצאה נטו של 317 מיליון אירו), בעוד שההוצאה נטו של צ'לסי תחת BlueCo גבוהה ב-10% בלבד מהבזבזנית הנטו הבאה בתור (טוטנהאם: 795 מיליון אירו).
אולי שווה גם לקחת בחשבון שההוצאות של מנצ'סטר סיטי עלו מדרגה כאשר פפ גווארדיולה הגיע ב-2016, כאשר המועדון הוציא 956 מיליון אירו על שחקנים חדשים והכניס 319 מיליון אירו ממכירות שחקנים בין 2016 ל-2021 - מה שהעניק לה הוצאה נטו גבוהה יותר של 636 מיליון אירו באותן חמש שנים. נתון זה מעמיד את ההוצאה נטו של מנצ'סטר סיטי לעונה על 127 מיליון אירו, סכום הנמוך במעט מההוצאה נטו הממוצעת הנוכחית של צ'לסי, שעומדת על 175 מיליון אירו לעונה.
עם זאת, הנוף הפיננסי שבו מנצ'סטר סיטי הגיעה לראשונה לקדמת הבמה בכדורגל האנגלי היה שונה מאוד מכפי שהוא כעת. בעוד שנותר לראות על כמה חוקים פיננסיים מנצ'סטר סיטי לכאורה עברה בין 2018 ל-2023 - פסיקה מצד ועדה עצמאית צפויה בעתיד הקרוב, אין ספק שהמועדון מעולם לא נאלץ לנווט דרך חוקי הפייר פליי הפיננסי הנוכחיים המוטלים על צ'לסי הן על ידי הפרמייר ליג והן על ידי אופ"א.
צ'לסי עקפה את החוקים על ידי הענקת חוזים ארוכים (מאוד) לשחקני המפתח שלה כדי לפרוס את דמי ההעברה המיידיים על פני תקופות ארוכות יותר בדוחות הפיננסיים של המועדון, ועל ידי מכירת קבוצת הנשים שלה ושני מלונות הסמוכים לסטמפורד ברידג' לחברת האם שלה, BlueCo. אך כפי שראינו, הקבוצה בלונדון נאלצה להיות פעילה בהרבה במכירת שחקנים תמורת סכומי עתק. כתוצאה מכך, צ'לסי לא הייתה יכולה פשוט לקנות את דרכה להצלחה כפי שמנצ'סטר סיטי עשתה תחילה תחת הבעלים העשירים שלה.
הדבר הנוסף שצ'לסי לא הצליחה להעתיק ממנצ'סטר סיטי הוא מינוי מאמן עם הכישרון וההצלחה של פפ גווארדיולה. מאז 2022, BlueCo החליפה כבר חמישה מאמנים, כאשר צ'אבי אלונסו מונה מוקדם יותר החודש במטרה ברורה להפוך את המגמה הזו. למנצ'סטר סיטי לקח ארבע עונות לחבר בין הוצאות הכספים לבין הצלחה ואליפות פרמייר ליג ראשונה. צ'לסי נמצאת כעת חמש שנים בתוך הפרויקט הנוכחי שלה ועדיין רחוקה מהקצב. אולי אלונסו יוכל לשנות זאת העונה ולהוביל את צ'לסי לעבר אליפות. אך עד אז, פעילות ההעברות של המועדון תמשיך להרים גבות, כמו גם לגרור תלונות מאוהדי הקבוצות היריבות.