זהו הג'וב הקשה ביותר בכדורגל העולמי
להיות מאמן מנצ'סטר יונייטד זו משימה כמעט בלתי אפשרית. אלו הסיבות
"הוא פשוט לא האיש המתאים! הוא לא מסוגל, פשוט לא מסוגל, להיות המאמן של הקבוצה הזאת. אמרתי את זה כבר מזמן, אבל עכשיו אני יושב כאן ותוהה - אם מנצ'סטר יונייטד רוצה להציל את העונה שלה, לא להיות מובסת בגמר הגביע נגד סיטי ולעלות לאירופה, האם זה לא הזמן של ההנהלה לעשות משהו שיזעזע את המערכת כבר עכשיו? האיש הזה פשוט לא מספיק טוב כדי לאמן את מנצ'סטר יונייטד". המונולוג הזה של מייקל אואן, שחקן העבר והפרשן כיום, בסיום התבוסה של השדים האדומים לקריסטל פאלאס במחזור האחרון, הפך ויראלי ברשתות, שסימל עוד רגע שפל בקדנציה של טן האח, ומסמל אולי משהו אפילו יותר גדול בנוגע למועדון הפאר, שלא מצליח לחזור לימיו הגדולים.
אריק טן האח נראה בדרך הבטוחה לסיים את דרכו בסיום העונה, אך בתקשורת האנגלית פורסם כי למועדון אין כוונה לעשות זאת עוד העונה, "למרות לחץ תקשורתי של מספר שחקני עבר", והנושא הזה של ביקורת מצד אותם שחקני עבר בתקשורת, עמדה במרכז פרסום של ה'טלגרף', שם נטען כי הנוכחות הגדולה של שחקני עבר של יונייטד כפרשנים והביקורות הרבות שלהם על מאמני המועדון לאורך השנים, היא נושא שמטריד מאוד מועמדים לתפקיד.
אנחנו צריכים להבין את הסיטואציה. יונייטד שזכתה ב-13 תארי פרמייר ליג בין 1992 ל-2013, מתקרבת למספר דו-ספרתי של שנים ללא אליפות. מדובר באמת בנתון בלתי נתפס, ונראה שלמי שקשה להשלים עם זה אולי יותר מכולם, הם שחקני העבר של המועדון שמשמשים היום כפרשנים (שמות בולטים הם כמובן גארי נוויל, פול סקולס, רוי קין, ואפילו מייקל אואן למרות שהוא שיחק שם תקופה שם קצרה). "הצל" הזה על כל מי שממונה לתפקיד, כפי שהגדיר זאת גורם שהתראיין לכתבה של ה'טלגרף', לא עוזר לאף אחד לעשות את העבודה שלו ותורם לאי-שקט במערכת.
"אין אף מועדון אנגלי עם יותר שחקני עבר שמדברים כל הזמן בתקשורת על כל ההצלחות שלהם בעבר ויוצרים כל הזמן כותרות סביב המועדון וסביב המאמן. אף אחד לא חושב שזה מועיל למישהו", הוסיף אותו גורם. האם נושא הביקורת מצד שחקני העבר יכול למנוע ממאמן להגיע לאחד המועדונים הגדולים בעולם? כנראה שכשהוא עומד בפני עצמו לא, אבל מדובר בעוד שיקול ובעוד נדבך לכך שהתפקיד של מאמן יונייטד, לצד היותו אחד המאתגרים והחשובים בכדורגל, הפך אולי לג'וב פשוט בלתי אפשרי, כזה שיכול לגמור קריירות של מאמנים.
הדיסוננס בין הכישלון המקצועי של יונייטד בעשור האחרון לעוצמת המועדון הוא כמעט בלתי נתפס. ב'פורבס' פרסמו במהלך השבוע האחרון את רשימת 50 המועדונים בעלי הערך הכספי הכי גדול בעולם, ויונייטד עדיין בראש הרשימה, עם שווי מוערך של כ-6.2 מיליארד דולר. היא מקדימה את ריאל מדריד, ברצלונה, ליברפול, באיירן ומנצ'סטר סיטי. חלק מהשווי הזה נובע מבסיס האוהדים העצום שלה שנבנה במהלך 25 העונות הראשונות של הפרמיירליג, והפך את יונייטד אולי לקבוצה האהודה בעולם. מנצ'סטר יונייטד, למרות מה שאנחנו רואים באנגליה בשנים האחרונות, היא אימפריה שמנצ'סטר סיטי יכולה כנראה רק לחלום להיות יום אחד, והפער הזה בין גודל המועדון כמותג, לתוצאות שמתאימות יותר לקבוצת מרכז טבלה חסרת שאיפות, יוצר לחץ תקשורתי כמעט בלתי אפשרי לעבודה.
מנצ'סטר יונייטד עוברת סוג של מהפכה ניהולית, כאשר איש העסקים הבריטי, ג'ים רטקליף, שרכש 25% ממניות המועדון, יהיה אמון גם על ניהול ענייני הכדורגל בו. מאמני המועדון לאורך השנים מאז עזיבתו של אלכס פרגוסון, קיבלו סכומי כסף עצומים על מנת להחזיר את יונייטד לימי הזוהר שלה. כל אחד נכשל בדרכו המיוחדת, כל אחד הגיע עם תקוות גדולות, עם רכש נוצץ שליווה אותו, וכל אחד מהם עזב כשנראה היה שכל שיאי השפל נשברו. לפתע, הימים של ואן חאל ומוריניו נראים כמו משהו שחלק מאוהדי השדים האדומים היו מוכנים לחזור אליו לעומת מה שהם חווים בשנים האחרונות.
ביונייטד כאמור, מתעקשים לא לבצע שינוי עד סיום העונה. זה כנראה המהלך הנכון והמתאים למועדון בסדר הגודל הזה, שצריך יהיה (שוב), לבנות את עצמו מחדש בקיץ, בצורה מסודרת, ולא עם מהלך אימפולסיבי של שינוי מאמן באמצע חודש מאי. האם אריק טן האח יכול להיות חלק מהשינוי הזה? בהחלט ייתכן שמחזורי הסיום, כולל המפגש נגד ארסנל ובעיקר גמר הגביע נגד מנצ'סטר סיטי, יכריעו את העתיד שלו. המועמדים המובילים על פי התקשורת האנגלית לרשת אותו הם תומאס טוכל, גארת' סאות'גייט ורוברטו דה זרבי. צריך גם לזכור שיונייטד לא יכולה באמת לבצע שום מהלך לגבי העונה הבאה שלה עד שתדע אם היא תשחק באירופה, כאשר מדובר במכה כלכלית קשה לשאיפות של המועדון, אם הוא לא ישתתף באחד המפעלים. במצב כזה, סביר להניח שנראה מצד המועדון מכירה של לא מעט שחקנים, לפני שהיא תחשוב על חיזוק הסגל.
מי שלא יהיה המאמן הבא ביונייטד, גם הוא יודע שהוא יסתובב עם צל מעליו. זה הצל של 13 אליפויות, הצל של אלכס פרגוסון, הצל של העשור האחרון במועדון, הצל של מאות מיליוני אוהדים ברחבי העולם, והצל של אותם שחקני עבר, אגדות כדורגל באנגליה, שכמו שחקני עבר בכל העולם, לפעמים פשוט לא מבינים שהזמנים השתנו. כללי המשחק באנגליה השתנו, יש קבוצות טובות יותר, מנוסות יותר, וליונייטד מצפה עבודה קשה יותר ממה שהם חושבים על מנת לחזור לימי הזוהר שלה. הם יהיו שם כדי לבקר ולהזכיר למאמן הבא שהוא "לא מספיק טוב", בכישלון הראשון שלו. האם השדים האדומים יצליחו סוף סוף להנחית את האיש שיכול להצליח בג'וב הכי קשה כיום בכדורגל העולמי? רק העתיד יגלה לנו.