חזר לאותה נקודה: רונאלדו רוצה ללמוד מהעבר
כריסטיאנו רונאלדו עזב את יובנטוס כדי לחזור למרכז הבמה, אך כעת במנצ'סטר יונייטד הוא באותו מצב: מבקיע הרבה בקבוצה חלשה. הערב מול ויאריאל, עם מאמן חדש על הקווים, זה אולי יראה אחרת
דה ז'ה וו זאת אחת התופעות המוכרות בעולם הפסיכולוגיה, בה אדם מרגיש כאילו הוא היה פעם באותה סיטואציה בה הוא נמצא כיום. אחד משחקני הכדורגל הטובים בעולם, כריסטיאנו רונאלדו, מרגיש את הסיטואציה הזאת על בשרו בעונה האחרונה.
רונאלדו כנראה ציפה לדה ז'ה וו אחר כאשר חזר למנצ'סטר יונייטד אחרי 13 שנה. רונאלדו עזב את אנגליה אחרי שנים מוצלחות עם אלכס פרגוסון על הקווים וזכייה בליגת האלופות לריאל מדריד, וחזר כדי לנסות להתקדם בצמרת המקומית והאירופית עם השדים האדומים. למרות זאת, הוא הגיע לסיטואציה שמזכירה יותר מדי את זאת שעזב ביובנטוס: הגנה חלשה, מאמן לא פופולרי שמפוטר וקבוצה מאכזבת.
המצב ביובנטוס היה לא סימפטי, בלשון המעטה. הביאנקונרי זכו באליפויות יחד איתו וגם לפניו במשך תקופה ארוכה, אך בעונה האחרונה של רונאלדו הקבוצה התקשתה להתרומם. רצף האליפויות נגמר והמאמן, אנדראה פירלו, אף בחר להשאיר אותו על הספסל במשחק הגורלי במחזור האחרון נגד בולוניה.
רונאלדו עצמו סיים את העונה בתור מלך השערים עם נתון מדהים של 29 שערים ב-33 משחקי ליגה. הוא הבקיע הרבה, אבל הם סיימו רק במקום הרביעי והודחו בשמינית גמר ליגת האלופות, לאחר שלב בתים בו הבקיע ארבעה שערים כדי לסיים בראשות הבית. רונאלדו הגיע ליובנטוס עם מטרה אחת גדולה, זכייה בליגת האלופות, והיא נכשלה.
המעבר ליונייטד בקיץ האחרון היה סימן של תקופה חדשה לו ולגברת הזקנה, אבל התסריט ב"תאטרון החלומות" יותר מדי דומה למה שהיה ביובה: הגנה שספגה 21 שערים ב-12 משחקים בליגה, הנתון הגרוע ביותר מעל הקו האדום וקבוצה שלא מתרוממת גם בליגת האלופות. רונאלדו עצמו מבקיע בקצב נהדר ועם תשעה שערים ב-13 משחקים, כולל כמה שערים שהבטיחו נקודות בצ'מפיונס ובפרמייר ליג, אבל המצב של קבוצתו לא טוב.
ההנהלה של מנצ'סטר יונייטד, יש שיגידו באיחור ניכר, הבינה את זה והחליטה לפטר את אולה גונאר סולשיאר. לפי דיווחים הפורטוגלי איבד את האמון בנורבגי החביב, וזה היה הקש ששבר את גב הגמל אחרי הופעות רעות. זה מעניק לשדים האדומים הזדמנות נדירה ויקרה לשנות את המצב, אולי כבר העונה.
הסיטואציה מורכבת. בסופו של דבר יש כדור אחד במגרש הכדורגל. עד היום רוב אוהדי ומאמני הכדורגל יעדיפו שהוא יהיה ברגליים (או על הראש) של CR7, מכונת שערים גם בגיל 36, אבל לא בטוח שזה מספיק. כרגע, כשהם רחוקים מהבטחת העלייה גם באלופות, זה בהחלט רחוק משם.
פרשן ה-NBA ביל סימונס הגדיר בשנות ה-90 את אפקט יואינג, קבוצה שמשחקת יותר טוב בלי הכוכב הגדול ביותר שלה. האפקט הושפע מתשומת הלב שהכוכב קיבל ואפשרה לאחרים להתעלות, וגם מהתלות של השחקנים בכוכב. יכול להיות שזאת הסיטואציה גם כאן - מנצ'סטר יונייטד צריכה לנצח עם רונאלדו, לא בזכות רונאלדו.
לאונרדו בונוצ'י, אלוף אירופה טרי ומי ששיחק עם רונאלדו ביובנטוס, הגדיר את זה בצורה מושלמת: "הייתה לנוכחות שלו השפעה גדולה עבורנו, אבל שחקנים התחילו לחשוב שהיא מספיק טובה בשביל לנצח משחקים. התחלנו להתאמץ פחות, להשקיע פחות ולהקריב פחות. אני חושב שראיתם את זה בעצמכם. שחקן אחד, טוב ככל שיהיה, לא יכול להבטיח לנו ניצחונות".
במילים אחרות, גם אם כריסטיאנו שווה שער אחד במשחק, זה לא שווה יותר מדי אם ההגנה שמאחוריו סופגת שניים. חוסר המעורבות שלו במשחק ההגנה או הנטייה לריכוזיות בהתקפה, כאשר ראינו השנה שחקנים כמו ברונו פרננדש לוקחים צעד אחורה והופכים לחלק מ"הצוות המסייע" של אחד הסקוררים הגדולים בכל הזמנים, עלולים לפגוע בקבוצה.
ברגע שהחתימה את הפורטוגלי מחדש, מנצ'סטר יונייטד הפכה ל"קבוצה של כריסטיאנו רונאלדו" לטוב ולרע. אם היא רוצה לשמור עליו בהרכב, לפחות בעונה הקרובה, היא צריכה לעשות את השינוי המחשבתי הזה. הפורטוגלי, בגילו ובמעמדו, לא יעשה את השינוי בשביל להיות חלק מצוות מסייע.
ראינו קבוצות מנצחות עם כריסטיאנו רונאלדו ולא רק בזכותו, כמו ריאל מדריד בשנים של זינדין זידאן. הבלאנקוס הציגו משחק הגנה טוב שאפשר להם להגיע עד לחצי הגמר גם בלעדיו, כשהוא נותן את הערך המוסף. זאת אולי השאלה הגדולה שעומדת בפני המנג'ר הבא של מנצ'סטר יונייטד (שמאוד רוצה את אותו זידאן) - למה מתווסף הערך שרונאלדו נותן?
שאלה אחרת היא האם הוא מגיע על חשבון דברים אחרים. בשנה שעברה יונייטד הייתה במקום השני בליגה ועם התקפה דינמית יותר, אבל לא זכתה בתארים. עד עכשיו זה נראה כאילו הריכוזיות שרונאלדו מוביל אליה בהתקפה, באופן מכוון או לא, פוגע בקבוצה כמכלול. מייקל קאריק ינסה לתקן את זה היום מול ויאריאל, אבל הפתרון ייקח יותר ממשחק אחד, וכנראה שגם יותר ממאמן זמני.