בוידאו: שחקני ליברפול צופים בפנדל של וויליאן
אחרי 30 שנות המתנה, אחרי אין-ספור אכזבות, אפשר סוף סוף להכריז: ליברפול אלופת הפרמייר-ליג. זה אמנם נראה די פשוט, וגם הפעם המייטירדס נתקלו בחתיכת מכשול בדמות הקורונה, אבל זה רק הפך את החגיגות למתוקות הרבה יותר - וכעת, יורגן קלופ וחניכיו יכולים להתרווח בכיסא, ופשוט להינות מהרגע.
אבל לפני שנגיע לחגיגות שאחרי, בוא נחזור רגע למשחק בין מנצ'סטר סיטי לצ'לסי, לדקה ה-78, זו שנתנה את האות לחגיגות - כפי שנראתה מעיני השחקנים. חניכיו של יורגן קלופ, שהיה נרגש במיוחד בעצמו, נפגשו לצפייה משותפת במלון מקומי שאינם רוצים לחשוף את שמו. "אלפי אוהדים היו מגיעים אם היינו מספרים", הבהיר ג'ורדן הנדרסון.
במשך 78 דקות, ואן דייק והחברים ישבו מאופקים והמתינו. פוליסיק כבש ראשון, דה-בריינה השוו ושחקני ליברפול "נאלצו" להתמודד עם לא מעט רגעי מתח, אבל אז הגיע הרגע המכונן שהחזיר את האוויר לריאותיהם. כדור עונשין תמים שפג את הרגל של וויליאן ונכנס פנימה - הוציא אלפי אנשים לרחובות ליברפול, ונתן אור ירוק להתחיל בחגיגות השחקנים ונשותיהם.
עם השריקה, השחקנים הכינו תופים מאולתרים ואנדי רוברטסון, אליסון ופירמינו פרצו בשירה. הם גם היו אלה שהנהיגו את החגיגות, ואלה ש"תקפו" את ואן דייק במהלך ראיון האליפות שלו. "אנחנו עדיין מנסים לשכנע את הבוס לתת לנו כמה ימי חופש!" הכריז הנדרסון בסיום, ומיד הוסיף עם חיוך מרוח על פניו: "תן לו עוד כמה בירות ולדעתי נקבל יומיים חופש".
ויורגן קלופ? אין יותר מדי צורך להרחיב במילים על הנאום קורע הלבבות שלו. "אין לי מילים. מעולם לא חשבתי שארגיש ככה", הוא אמר בדמעות. "קל לי להניע את השחקנים בגלל ההיסטוריה שלנו, זה בשביל האוהדים שם בחוץ. אני מקווה שתשישארו בבית ותחגגו בחצרות".
"קלופ מנהיג גדול, אדם אנושי וכולנו מאמינים בו", הוסיף מיד הנדרסון. "למען האמת, אני אבוד עכשיו. אתה אף פעם לא באמת חושב על הרגע הזה, אבל כשהוא מגיע אי אפשר ממש לתאר אותו. זה רגע נוסף בחיינו שלא נשכח לעולם. מרגיש מדהים, אני כל כך שמח בשביל חבריי, המועדון והעיר כולה. כל כך גאה במה שעשינו".
"מהיום הראשון הוא שינה הכל, וכולנו הלכנו אחריו", המשיך הנדרסון. "מה שאתה רואה, זה מה שאתה מקבל. גם במסיבות העיתונאים. ברור שיש לו צד אישי יותר עם השחקנים, אבל יש לו מן איזון שאי אפשר להסביר. הוא יכול להיות חבר שלך, אבל גם קצת אכזרי כשצריך. לקחנו את הפרמייר-ליג לרמה אחרת, היינו כל כך עקביים, זו הרגשה פנטסטית. כולם חלק מזה".
ובזמן שהשחקנים התרגשו מול המצלמות, החגיגות האמיתיות התחילו ברחובות. האוהדים - שנשארו ערים כל הלילה, כמובן - הדליקו אבוקות, הרימו הופעות ושכחו לגמרי שרק לפני רגע אסור היה לצאת לרחובות. "אנחנו לא הולכים לישון, אה?" צייצה האלופה הטרייה בחשבון הטוויטר שלה ועטפה את הסמל בזהב.
"זה מרגיש מדהים", צייץ מוחמד סלאח הבוקר. "אני רוצה להודות לאוהדים שלנו, שצפו בנו מכל פינות העולם. הפכתם את זה לאפשרי עבורנו ואני מקווה שנוכל להמשיך לתת לכם הנאה כמו שמגיע לכם". וירג'יל ואן דייק הוסיף: "עשינו את זה, חלומות באמת מתגשמים".
צפו בשחקני ליברפול "תוקפים" את ואן דייק בשידור >>
אז כן,
ליברפול חגגה אתמול ועוד תמשיך לחגוג את אחת האליפויות הגדולות בהיסטוריה של אנגליה. המייטי רדס השיבו את התואר לאנפילד אחרי 30 שנה עם עונה יוצאת דופן של 86 נקודות מ-93 אפשריות והרגל עוד נטויה. האנשים שהדליקו מחדש את הלב של אוהדי
ליברפול הם השחקנים, שחגגו את התואר במועדון בכל הכוח.
צפו בסרטון.