עוד דרבי לונדוני נצבע כחול, לאחר שצ'לסי חזרה הערב (ראשון) מפיגור וגברה 1:2 אצטדיון האמירויות על ארסנל האומללה, שלא מצליחה להמריא גם תחת המאמן השלישי שלה העונה, מיקל ארטטה.
עד כמה המצב של ארסנל קשה? תעיד על כך העובדה שהיא היצחה רק במשחק אחד מ-15 האחרונים בכל המסגרות, העובדה שספגה הפסד בית רביעי ברציפות לראשונה מאז 1959. בנוסף, התותחנים ספגו 9 שערים בארבעת משחקי הליגה האחרונים, יותר משניים בכל משחק.
ארטטה עצמו לא הסתיר את אכזבתו לאחר המשחק: "הדרך שבא הפסדנו הייתה אכזרית מאוד. במחצית הראשונה ראינו הרבה דברים חיוביים שאנחנו מנסים להטמיע, אבל הדרך שבה ספגנו הייתה מאכזבת וזה ברור למה. אני לא צריך לומר יותר מזה".
"הגבנו נכון ועשינו דברים נכונים", המשיך הספרדי. "אבל קשה לשלוט כל המשחק נגד קבוצה כזאת. אנחנו מנסים לעשות את זה בפרקי זמן יותר ארוכים. טעויות אישיות גורמות להפסדים, אבל אני לא יכול לבוא בטענות על המאמץ והמחויבות לבצע את מה שהתאמנו עליו".
אחד הגיבורים הטרגיים של המשחק הוא ברנד לנו, שיציאה איומה שלו הובילה לשוויון של ז'ורז'יניו. שבע טעויות של השוער הגרמני הובילו ישירות לשערים של היריבות בפרמיירליג מתחילת העונה. "ברנד ירגיש רע, אבל זה התפקיד שלנו להרים אותו. הוא עשה עבודה טובה מאוד מאז שהגיע לפה".
מנגד, הגיבור הגדול של צ'לסי תאמי אברהם, שקבע מהפך בדקה ה-87 ונחשב לאחת ההפתעות הכי טובות העונה בצד הכחול של לונדון. בתחילת העונה לא היה ברור מי יהיה החלוץ של פרנק למפארד, אך אחרי 12 שערים ב-18 מחזורים, נראה שהדבר לא ממש נתון לוויכוח. לשם השוואה, בעונה שעברה, אלברו מוראטה, גונסאלו היגוואין ואוליבייה ז'ירו כבשו יחד 12 שערים.
למרות הניצחון, צ'לסי לא ממש הרשימה בחלקים גדולים מהמשחק, וגם למפארד יודע זאת: "היינו איומים במשך 30 דקות. איטיים, רדומים ועצבניים. ההפך ממה שהיה נגד טוטנהאם. נתנו לארסנל כל מה שרצתה. עשינו חילוף מוקדם שהרגשתי שצריך להתבצע. שלטנו במחצית השנייה".
המאמן נשאל מה אמר לשחקניו בהפסקה, והשיב: "לפי נקודת המבט שלי, אפשר לקבל מסירה רעה, אבל לא משחק רדום בדרבי של לונדון. אמרתי את זה לשחקנים והם הפנימו את זה. המחצית השנייה לא הייתה עניין של טקטיקה, אלא רק של רוח ותשוקה".