מקרה ראש: הנושא שבכדורגל מנסים להשתיק

מחלת הדמנציה בה לקו שלושה שחקני עבר של נבחרת אנגליה, הביאה לדיון בשאלה האם הנגיחות הרבות במשחק הכדורגל מגדילות את הסיכון למחלה. אלן שירר, מגדולי הנוגחים אי פעם, בדק את אחד הנושאים הכי מעוררי מחלוקת ומושתקים במשחק. מה המסקנות?

גבריאל היידו
גבריאל היידו

תגיות: אנגלית

Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א

אחרי אחת מהקריירות המפוארות שראה הכדורגל הבריטי, אלן שירר מחפש תשובה. הכובש המצטיין בהיסטוריה של הפרמייר-ליג, וגם זה שנגח הכי הרבה שערים לרשת, ניסה להבין האם הנגיחות המצטברות גרמו למוח שלו לנזק בלתי הפיך שיוביל לדמנציה. "הלכתי לכדורגל בידיעה שמתישהו בחיים בגלל ששיחקתי 15-20 שנה ובגלל האימונים, יכול להיות שיהיו לי כאבי גב וברכיים ויש לי, אבל לא חשבתי שכדורגל יכול לתת לי מחלה במוח", אמר בדאגה שירר, "האם יש לך סיכון גדול יותר בגלל שאתה משחק כדורגל? הם לא יכולים לענות על זה ומסתירים זאת ומתעלמים מלענות על זה - זמן רב מדי".

החלוץ, שהפך לאגדה בבלקבורן וניוקאסל, הוביל עבור BBC סרט דוקומנטרי שפותח את תיבת הפנדורה שבעולם הכדורגל מנסים לסגור. המקרה הראשון שעורר את תשומת הלב הוא של ג'ף אסטל, חלוצה לשעבר של נבחרת אנגליה, שמת ב-2002 אחרי שפיתח סימנים מתקדמים של אלצהיימר. אבל למרות סימנים ברורים לנזק שנגרם לו מנגיחות - הנושא הושתק.

ג'ון סטיילס, בנו של נובי סטיילס, חלוצה של מנצ'סטר יונייטד והנבחרת האנגלית, זועם על האדישות של רשויות הכדורגל בממלכה שהזניחו לדעתו את הטיפול בבעיה: "ידוע כבר הרבה זמן, מאז הדיאגנוזה של ג'ף אסטלס, אז הפתולוג אמר שהנגיחות תרמו למוות שלו. מה שמעצבן אותי שמאז שום דבר לא נעשה בנידון". סטיילס סניור הוא אחד משלושה שחקני נבחרת שלושת האריות שזכו במונדיאל 1966 וכבר לא זוכרים דבר ממה שאירע באותו יום קסום בוומבלי. "מה שנשאר לנו זה הזיכרונות וזה שלא נשאר להם זה עצוב", אמר כובש השלושער באותו גמר ב-66, ג'ף הרסט.

שחקני נבחרת אנגליה ב-1966. אחוזים מדאיגים (getty)
שחקני נבחרת אנגליה ב-1966. אחוזים מדאיגים (getty)
שירר. לא מפחד לדבר על הבעיה
שירר. לא מפחד לדבר על הבעיה

שירר התייעץ עם מדענים ובחן את מוחו אחרי 20 נגיחות רצופות בתוך זמן קצר. הגרפים מעידים על שינוי קל בתפקוד המוח בזמן הנגיחות, אבל לאף אחד לא ברור מה תהיה ההשפעה לאורך זמן. מבחינת אנשי המדע והרפואה אין ספק שיש כאן סיכון. היחס בארה"ב לנושא פגיעות הראש הוא רציני הרבה יותר. ב-2002 הפתולוג, בנט אומאלו, גילה קשר ישיר בין פגיעות ראש של שחקני פוטבול למחלת ה-CTE שגורמת לנזקים מתקדמים במוח. המחקרים שלו יצרו פריצת דרך בנושא והדוקטור הפך לכוכב של הסרט "בלתי הפיך" .

בארה"ב החליטו לאסור על ילדים מתחת לגיל 11 לנגוח בכדור, אך כאשר שירר מסביר את הסיכונים לכוכבי עבר הם מחכים להוכחה חד משמעית. בלם נבחרת אנגליה בעבר, ג'ון טרי: "זו הילדה הקטנה שלי, היא העולם שלי. אתה מבין. היא משחקת, היא אוהבת כדורגל. אני עדיין אעודד אותך לתקוף את הכדור. עד שלא תהיה הוכחה ממשית ששחקנים יסבלו בעתיד, ושאפשר יהיה לשים את האצבע לגבי זה שנגיחות משפיעות, כהורה לילדיי לא אמנע מהם לנגוח".

שירר עצמו עבר בדיקת MRI במוח במסגרת הסרט כדי לברר האם גם הוא סובל מסימנים ראשונים לפגיעה בזיכרון, אבל למרות שהתשובה במקרה של החלוץ בן ה-47 היא שלילית, לפחות בינתיים, חשוב לזכור שגם בפוטבול בהתחלה התעלמו מממצאים ראשונים וסירבו להכיר בבעיה.  אולי כדאי שגם בכדורגל, הענף השמרני מכולם, יבררו את הסוגיה בצורה המעמיקה ביותר שיש, שלא נגיד אחר כך שזה היה מעט מידי ומאוחר מידי.

הממצאים, כרגע, לא חד משמעיים (Getty)
הממצאים, כרגע, לא חד משמעיים (Getty)