קפטן, מנהיג, אגדה: על הודעת הפרידה של טרי
עבור רבים הוא חוליגן בריטי, אבל בשביל צ'לסי הוא היה השריד האחרון לעידן הרומנטי. מהנער שצחצח את הנעליים לכוכבים הגדולים ועד למנהיג שמאחד את חדר ההלבשה. ג'ון טרי ייפרד מצ'לסי בסיום העונה, וספק אם מישהו יוכל להיכנס לנעליים הגדולות שישאיר
"אני אוהב את צ'לסי. אני כאן מגיל 14 והיום אני בן 28. כל החברים שלי כאן, אז אישאר בצ'לסי אלא אם יגידו לי שאני חייב ללכת, מה שאולי יקרה יום אחד. כרגע אני נשאר בוודאות". ג'ון טרי, 2009, שבוע לאחר רכישת מנצ'סטר סיטי על ידי השייח מאבו דאבי.
אחרי יותר משני עשורים בכחול היום הזה הגיע. בעיני רבים ג'ון טרי הוא חוליגן בריטי טיפוסי. אחד שנוהג לגדף את פיו, להסתבך בפרשות גזעניות ואף לנהל רומן עם בת הזוג של חברו לקבוצה. אפשר לדון רבות על ג'ון כאדם ועל הדברים שעשה לאורך השנים. כשחקן אין ספק שמדובר באחד מגדולי הבלמים של הפרמייר ליג בכל הזמנים.
הקפטן המעוטר בהיסטוריה של צ'לסי, הבלם שכבש הכי הרבה שערים בהיסטוריה של הליגה ואחד מהסמלים המעטים שנותרו בכדורגל העולמי. בעידן רומן אברמוביץ', צ'לסי מנהלת את המועדון לפי "נוהל 30". כל שחקן שנכנס לעשור הרביעי של חייו מקבל הארכת חוזה לעונה אחת בלבד בתנאי שהוא מספק את הסחורה. ברגע שהוא מראה סימני ירידה ביכולת ייפרדו ממנו לשלום. כך, צ'לסי נפרדה מאגדות כמו פרנק למפארד ואשלי קול.
בתחילת העונה הנוכחית אנטוניו קונטה בנה על טרי כשחקן הרכב והאנגלי שיחק בארבעת משחקי הליגה הראשונים עד שנפצע במשחק מול סוואנזי. לאחר מכן הגיעו שני הפסדים לליברפול וארסנל והמעבר לשיטת שלושת הבלמים. כשטרי החלים מהפציעה הקבוצה היית בכושר מעולה והקפטן איבד את מקומו בהרכב.
בכנות, בצורה הכי טובה שאפשר ואני יודע שזה הולך להישמע משוגע, אם אני לא חוזר לשחק זה אומר שצ'לסי מנצחת", סיפר טרי בראיון ואולי המחיש כמה הוא שונה מאחרים, "כרגע אנחנו לא סופגים שערים וזה אולי אומר שאנחנו הולכים לזכות באליפות. כשאני יושב וצופה אני מעריך עד כמה טוב הם משחקים. אני מקווה שלא אחזור לשחק כי זה אומר שאנחנו ממשיכים לנצח".
כשחקן נוער, טרי זכה לאינטרקציה עם שחקני הקבוצה הבוגרת, כשאחרי משחקים ואימונים היה נוהג לנקות לחלק מהשחקנים את הנעליים, פשוטו כמשמעו. דניס וויז שהוביל את צ׳לסי כקפטן לזכייה ב 4 תארים, נהג לתת לבלם הצעיר 25 פאונד אחרי כל שער שכבש כאות תודה לעבודה הטובה שהיה עושה עם נעליו. "היום העובדה הזו מוטלת על האפסנאי. שחקני האקדמיה והמילואים נמצאים בבניין אחר. לדעתי, ההפרדה בניהם גדולה מדי", טרי שיחזר, "אם אני הייתי במקום ההתאחדות הייתי מחזיר את שחקני הנוער לעשות מטלות כאלה".
מרכוס אלונסו שהגיע הקיץ לצ'לסי סיפר על היחס החם שקיבל מג'ון מהרגע הראשון: "הוא היה נהדר איתי מהיום הראשון. הוא נתן לי את המספר טלפון שלו, לכן עבורי הוא הקפטן. מחוץ למגרש הוא אדם טוב. אחד שתמיד מנסה לעזור, גם לשחקנים וגם לכל מי שעובד במועדון ובגלל זה הוא מר צ'לסי".
ב-2014 צולמה כתבה על אוהד צ'לסי צעיר שזכה להגיע לסטמפורד ברידג' כדי לצפות במשחק ובסופו לבלות זמן איכות עם ג'ון ושאר השחקנים. הילד שאל את טרי האם הוא חשב לעזוב את צ'לסי לפני שהכסף הגדול הגיע למועדון הלונדוני. טרי הגיב בחיוך: "אני? מעולם לא. לא היה כאן כסף כשהייתי צעיר יותר. אני לא רוצה לעזוב, צ'לסי זה המועדון שלי".
בימים אלו כאשר שחקנים נחטפים ממועדוני פאר על ידי הצעות ענק שמגיעות מסין ואחרים דורשים מהמועדונים חוזים נוצצים, אחרת הם מאיימים בעזיבה, דווקא בזמנים אלו, בולטת הנאמנות והביטחון שטרי העניק לאוהדים ולחדר ההלבשה. האסוציאציה הראשונה שעולה לאוהדי הכדורגל בישראל כשהם שומעים את השם ג'ון טרי היא כמובן – ההחלקה במוסקבה והדמעות על הכתף של אברהם גרנט, שהוביל את הכחולים לגמר היסטורי בעונת 07\08.
הרגע הזה המשיך ללוות את טרי לאורך הקריירה שלו בעולם הכדורגל עוד שנים רבות. "בטוח שלעולם לא אתגבר על זה. הכאב נרגע עם השנים אבל, עדיין קורה לי כמה פעמים שאני מתעורר ובאנג, זה במחשבות שלי", בלם הבלוז נזכר, "זה אף פעם לא יעזוב אותי. הייתי שבור בזמנו".
בשנת 2012 הגיע התיקון של טרי שזכה לאחוז בכל זאת בגביע הנחשק ביותר באירופה. האנגלי הוביל את הכחולים לקאמבק נגד נאפולי בברידג' ולמרות שהורחק בחצי הגמר ובעקבות כך פספס את הגמר מול הגרמנים במינכן, כשתרומתו בזכיית גביע ליגת האלופות באותה עונה היתה ניכרת.
נכון לרגע זה טרי עדיין לא החליט לאן פניו מועדות כשיעזוב את צ'לסי בסיום העונה. האם יעבור לשחק בסין או בארה"ב יחד עם ידידו הוותיק דידייה דרוגבה, או שיתלה את נעליו וימשיך להתכונן לקראת קריירת האימון שלו.
הבלם כבר רמז לאוהדי צ'לסי על כך שהתחיל ללמוד לקבלת תעודת מאמן, כאשר העלה לרשתות החברתיות תמונה עם שרטוטים של מערכים ודיבר על כך שלמד רבות מגדולי המאמנים ששיחק תחתם לאורך השנים. הקפטן הכחול נחשב בעיני האוהדים כשורד האחרון של תקופת טרום אברמוביץ'. אז איך בעצם הוא הצליח להוות פקטור כל כל משמעותי ברמה הגבוהה ביותר, לאורך כל כך הרבה שנים?
הסיבה הראשונה היא שטרי משחק בעמדת הבלם, עמדה שלא מצריכה יכולות מגוונות יתר על המידה, אלא בעיקר מנהיגות, עוצמה ומחויבות, מה שלטרי בהחלט לא חסר. בנוסף, הבלם תמיד התחבר לכל מאמן שעמד על הקווים בסטמפורד ברידג', והיה המתווך בינו לבי חדר ההלבשה. אבל יותר מכל, מה שחיבר את האנגלי לבלוז היה העובדה שהוא אחד משחקני הבית היחידים שנותרו בברידג', קפטן אנגלי שתורם לתדמית של המועדון.
"טרי הוא האדם האחרון שנשאר לעמוד מעידן פנטסטי עבור צ'לסי. היה תענוג לשחק עם אחד הבלמים הטובים בהיסטוריה של הפרמייר ליג. למעשה, אני אשים אותו שם למעלה עם כל בלם בעולם הכדורגל בכל הזמנים. הוא הנהיג את המועדון על המגרש ומחוצה לו. הוא קבע סטנדרטים, דרש מצויינות, נלחם עבור כל ניצחון. כמה מזל היה לנו לשחק במועדון נהדר כזה. הוא היה אגדה, לא רק בגלל הכישרון שלו, אלא בגלל התשוקה שלו להוציא את המיטב מעצמו ומאחרים", כתב פרנק לאמפרד בפוסט לאחר הודעת הפרישה של טרי.
"זה מה שהפך אותו לקפטן המוצלח ביותר בהיסטוריה של המועדון. מחוץ למגרש, הוא היה חבר נהדר לא רק עבורי, אלא גם עבור רבים אחרים. JT עשה הכל כדי לעזור לאנשים מחוץ למשחק, דברים שלא הרבה זכו לראות, הם מה שמגדירים אותו כאדם. ג'ון, מגיעה לך כל מחמאה שתקבל במהלך השבועות הקרובים ומעבר. אני מקווה שתזכה למה שמגיע לך ותניף עוד שני תארים ענקיים. מה שלא תעשה הלאה, אני יודע שכולם יכבדו את החלטתך ושצ'לסי תמיד תישאר המועדון שלך".
טרי שנמצא בפסגה או בקצה של כל טבלה אפשרית בצ'לסי, משאיר אותנו עם זיכרונות נפלאים. 20 שנה במועדון, 713 הופעות (שלישי בכל הזמנים), 66 שערים בכל המסגרות ו-14 גביעים בכירים (נכון לרגע זה). כמה סמלי שהשער האחרון של ג'ון בדקה ה-98 בברידג' ב-3:3 מול אברטון, אותו הוא חגג עם האוהדים שאהבו אותו יותר מכל. השלטים בסטמפורד ברידג' מתארים את המציאות, ג'ון טרי תמיד ישאר "Captain, Leader, Legend". תודה על הכל, JT26.