מבחן הזמן: שנה למהפכת קלופ בליברפול
שנה חלפה מאז תחילת מהפכת קלופ בליברפול. המנג'ר המציא מחדש שחקנים, ביטל את התלות בסטארידג' ומאז ימי סוארס הקבוצה לא הייתה כל כך אטרקטיבית. כעת השאלה היא האם אפשר להפוך את ההתלהבות לאליפות
יורגן קלופ הבטיח להביא איתו לליברפול כדורגל בנוסח הבי מטאל. ואכן, שנה מאז שמונה למשרה הנחשקת והתובענית כל כך, נראה שהגרמני הנחיל לקבוצה שלו משהו מעקרונות הזרם המוזיקלי הבועט. כדורגל של מקצבים אגרסיביים, נגינה מהירה וסוחפת, אדרנלין גבוה ושימוש מרובה בדיסטורשן. 12 החודשים שעברו מאז ההצהרה ההיא, הם פרק זמן טוב לבחון את השינויים שביצע המנג'ר הפופולארי שהעלה את רף הדציבלים באנפילד לגבהים חדשים.
קלופ הצליח בתוך זמן קצר ליישם את השיטה שלו, שקודם כל דוגלת במשחק לחץ על הכדור וניסיון לזכות בו מחדש בחלק הכי גבוה במגרש על ידי שלושת החלוצים, כאשר שניים משלושת קשרי האמצע מצמצמים את השטחים. "הם עושים המון תנועה בהתקפה, מעבירים את הכדור במהירות ושורפים את השטחים המתים באגפים. הם חותכים המון פעמים למרכז וזה משהו שקשה מאוד להתגונן מולו", הסביר קספר שמייכל, שוערה של לסטר, אחרי שהוציא 4 כדורים אדומים מהרשת העונה.
משחק אחר שהיווה דוגמא קלאסית למילוי אחר הדרישות של קלופ היה מול צ'לסי בסטמפורד ברידג'. האורחים עלו על הבלוז בכל פרמטר אפשרי של ריצות, ג'וגינג, ספרינטים וקילומטרז' והתוצאה הייתה שני שערים ב-36 דקות. ניצחון אותו סיכם הפרשן גארי נוויל: "זה היה משחק בין קבוצה בתנועה מול קבוצה סטאטית". וזה לא קורה רק במשחקים גדולים: ליברפול היא הקבוצה שרצה הכי הרבה בליגה – 117 ק"מ בממוצע למשחק, ומבצעת הכי הרבה ספרינטים – 4,165 בסך הכל.
המייטי רדס מצליחים לשלב השנה את משחק הלחץ עם הנעת הכדור והתוצאה היא יצירת הכי הרבה מסירות בליגת העונה (4222). לכן לא מפתיעה העובדה ששחקני הגנה בעלי משחק רגל משובח כמו הבלם ג'ואל מאטיפ והשוער לוריס קאריוס הצטרפו הקיץ מהבונדסליגה. כאמור, ליברפול שיפרה העונה את אחוזי הפוזישן שלה (58%, מקום שני רק למנצ'סטר סיטי) ביחס לשנים עברו. בעונת השיא של 2013/14, כשהקבוצה רצה לאליפות עד למחזור הסיום, נתוני החזקת הכדור עמדו על פחות מ-55%. בנוסף, ליברפול מוליכה העונה את הפרמיירליג בבעיטות לשער עם 19.3 איומים בממוצע למשחק – 5 מצבים יותר (!) מאשר צברה הקבוצה המוצלחת האחרונה של ברנדן רוג'רס שדרסה כמעט כל מה שזז לפני שלוש עונות.
לואיס סוארס וראחים סטרילנג, שהיו חלק מההתקפה הקטלנית של רוג'רס, הם כבר היסטוריה באנפילד. השריד האחרון להתקפת המחץ ההיא, דניאל סטארידג', כבר חדל להיות האיש שאליו נשואות כל העיניים מקדימה, גם כאשר הוא בריא לחלוטין. חלוץ נבחרת אנגליה, שיצא נגד קלופ לאחר שהוסט לאגף בהפסד לברנלי ופתח רק בשלושה משחקים, עדיין לא הבקיע אף שער בליגה. קלופ מעדיף את פירמינו כתשע הקלאסי שלו, למרות העובדה שהברזילאי לא בדיוק שיחק בפוזיציה הזאת בנבחרת הלאומית או בקבוצתו הקודמת, הופנהיים. "הבעיה של סטארידג' היא שהוא צריך להפנים שהוא כבר לא האופציה הראשונה במשחקים הגדולים. פירמינו עושה עבודה נהדרת בלחץ על הכדור ויודע לצאת להתקפות מתפרצות בצורה יעילה יותר מאשר סטארידג'", אמר הפרשן והקפטן לשעבר, ג'ימי קראגר. העובדה שליברפול מבקיעה למעלה מ-2.5 שערים למשחק, מוכיחה שקלופ כנראה יודע מה הוא עושה.
המקרה של פירמינו אינו יוצא דופן. קלופ אוהב לחשוב מחוץ לקופסא בכל הקשור להצבת שחקנים שלא בעמדה הרגילה שלהם. אפשר לציין בהקשר הזה את ג'יימס מילנר, שהפך למגן שמאלי, או את ג'ורג'יניו וינאלדום ששב לעמדה ההולנדית שלו כקשר 50-50, בשונה מהתפקיד שגילם בניוקאסל אשתקד. אבל השפן הבולט ביותר ששלף קלופ מהכובע הוא אדם לאלנה. הקשר, שירד לשחק העונה בקישור המרכזי, שיפר כל אספקט שלו במשחק בהשוואה לתקופה בעידן רוג'רס. כבר אחרי 7 מחזורים, יש לו שלושה שערים (ושלושה בישולים), אחד פחות מכל העונה שעברה. דווקא מעמדה הגנתית יותר, לאלנה מאיים יותר על השער, זוכה ביותר תיקולים, מוסר ומבצע יותר דריבלים מאשר בתקופה של המנג'ר הקודם. "אדם היה חשוב לנו מהרגע הראשון. מאז שאנחנו עובדים ביחד, הוא רק הלך והשתפר. הוא יכול לשחק בהרבה עמדות במגרש. הוא חכם, מהיר וחזק מנטלית", מעיד עליו קלופ.
כמובן שלא הכל זוהר באנפילד. הסיבה העיקרית לכך היא משחק ההגנה ומה קורה כאשר קבוצות מצליחות לשבור את הלחץ המאסיבי של סיידו מאנה, פיליפה קוטיניו ופירמינו. המרחב הגדול שנפתח לפרקים בין שחקני ההתקפה להגנה, הוביל לספיגת 10 שערי ליגה, יותר מכל הקבוצות בחלק העליון של הטבלה. גם עם החזרה המיוחלת של אמרה צ'אן, לאדומים אין יותר אופציות הגנתיות בקישור המרכזי, שגם כך כנראה שאינו מספיק עוצמתי להתמודד ברמות הגבוהות ביותר. בעיה אחרת שמדברים עליה בליברפול היא רכות במצבים נייחים ובקרנות – 3 מתוך 16 השערים ספגה הקבוצה בדרך זו בתקופה של קלופ, כאשר רק סוואנזי (18) "מתגאה" בהגנה גרועה יותר. בנושא הזה, עם שחקנים יחסית נמוכים ושוער שלא בטוח ביציאות שלו, נותר המנג'ר עם הרבה חומר למחשבה.
אם נחזור רגע אחד להשפעות החיוביות של קלופ על הקבוצה, כדאי לציין לטובה את התפקוד של ליברפול במשחקים הגדולים. למעשה בעשרת המשחקים האחרונים שקיימה מול הטופ 4 (כן, זה כולל את לסטר), היא הפסידה רק פעם אחת. סגנון המשחק הייחודי של קלופ פועל גם מול חבורת הצמרת "הטבעית" ואחרי שבעה משחקים בלבד שעברו העונה, אנשי אנפילד כבר עברו בהצלחה שלושה מחמשת משחקי החוץ הקשים בליגה: ניצחונות על ארסנל וצ'לסי ותיקו אצל טוטנהאם. "זה חשוב מאוד לפתוח טוב את העונה, אבל מה שיותר חשוב זה מה קורה בהמשך העונה. הדבר הקריטי ביותר הוא להישאר במרוץ בשליש האחרון", ניסה קלופ לצנן את ההתלהבות הכללית.
"ההשפעה של קלופ ב-12 החודשים האחרונים על הקבוצה שלו היא בלתי רגילה. הוא הפך את ליברפול לקבוצה שיכולה לקרוא תיגר על תואר האליפות", נכתב לא מזמן בדיילי טלגרף. ההייפ משתקף גם בסוכנויות ההימורים. שם קפצו האדומים מהמקום החמישי בקיץ למקום השני בליין הפייבוריטיות לזכייה באליפות. אז, האם יש להם את מה שצריך כדי ללכת עד הסוף? כפי שראינו, קלופ קידם את ליברפול בלא מעט פרמטרים שמצביעים על טביעת אצבע ופילוסופית משחק ברורה. בכל הקשור לאיזון בין משחק ההתקפה למשחק ההגנה, הפערים עדיין גדולים וכדי לזכות בתארים, על ליברפול של קלופ לשפר משמעותית את טור הספיגות. גם אם זה לא יקרה, לפחות יתנחמו אוהדי הקופ בכדורגל אטרקטיבי ואמוציונאלי כמו המנג'ר שלהם.