לא חסרות עמדות על המגרש בהן ארסנל נופלת מיריבותיה הגדולות באנגליה. לפחות בקישור האחורי, שבמשך שנים היה נקודת התורפה הגדולה של התותחנים, נראה שארסן ונגר פתר את הבעיה, וכל מה שהוא היה צריך לעשות זה להרים טלפון לפרנסיס קוקלאן, שכבר היה שייך למועדון, ולהודיע לו שתקופת ההשאלה שלו נגמרה כבר באמצע העונה. בדיוק כמו שהמנג'ר הצרפתי אוהב: בלי יותר מדי מאמץ ובלי להוציא כסף.
מאז ג'ילברטו סילבה, שעזב את צפון לונדון באמצע העשור הקודם, ארסנל לא הצליחה לשים יד על קשר אחורי שיעשה עבורה את ההבדל. היו ניסיונות עם ג'ק ווילשר, אך הוא לא עמד בציפיות ממנו ובהמשך זז קדימה יותר, מתיה פלאמיני חזר לקבוצה ממילאן, אבל לא הצליח לשמור על יציבות ביכולת שלו, אלכס סונג, על אף שלא היה מבריק יותר מדי, מצא את עצמו איכשהו בברצלונה, ההסטה של מיקל ארטטה הייתה כישלון וניסיון להחתים את סמי חדירה כשל. מצוקת פציעות במהלך 2014/15, שכללה את ארון ראמזי, ווילשר וארטטה, הביאה את ונגר, שלא עשה רכש בעמדה הזאת, לשלוף שפן מהבוידעם.
"ארסן בא אליי ואמר לי 'אתה לא נראה שמח'. עניתי לו שהוא צודק", חשף קוקלאן, שהמנג'ר השיב אותו מהשאלה בצ'רלטון. למעשה, הצרפתי בן ה-24, שהצטרף ב-2008 לתותחנים, העביר שלוש שנים מהתקופה הזאת בהשאלות: בלוריין, בפרייבורג ובקבוצה מהצ'מפיונשיפ, בה שיחק עוד לפני שגיא לוזון הגיע. "התרגלתי כבר לשחק באופן קבוע, גם אם זה היה בליגת המשנה. פתאום לחזור ושוב לחמם את הספסל, המחשבה על כך תיסכלה אותי מאוד", הסביר הקשר את תגובתו.
בעונות הקודמות, בהן עוד היה חלק מארסנל, קוקלאן זכה להזדמנויות נדירות מוונגר בהרכב, אך בדרך כלל שיחק כמגן שמאלי, לפני שגילה את גורלו: להיות קשר אחורי. "היו לנו משחקים מול ק.פ.ר וליברפול שנאמר לי שאני הולך לפתוח בהם, אבל מצאתי את עצמי על הספסל", נזכר הצרפתי. "פתאום, משום מקום, ונגר בא ואמר לי 'אתה עולה מול ווסטהאם'. זה היה משחק קריטי, הם היו במקום החמישי ואנחנו בשישי. ניצחנו 1:2". משם, התותחנים, שרשמו את פתיחת העונה הגרועה שלהם אי פעם, סיימו במקום השלישי והגיעו לגמר הגביע האנגלי, בדרך אולי לזכיה שניה ברציפות.
קוקלאן הרוויח את מקומו ביושר בזכות ההסבה לקישור האחורי, הוא שיחק כמעט בכל משחק ליגה מאז במשך ארבעה חודשים, ואמנם לא כבש או בישל, אך העמיד בהם ממוצעים נפלאים של 3.1 תיקולים נקיים, 3.4 חטיפות והוא אפילו מנצח ב-5.9 מאבקי גובה על כדור מתוך 10.4. ונגר קיבל את ההוכחה שלו ומיהר להכריז: "מצאנו פיתרון לטווח הארוך. עכשיו כשהוא קיבל את ההזדמנות שלו, הוא לא ייתן לה לברוח. הוא ווינר, לכן הוא גם כל כך מחויב". הקשר, שזכה להארכת חוזה ב-3 שנים נוספות, היה מאושר: "אני חי את החלום, הלוואי שאוכל להישאר בארסנל כל הקריירה".
השינוי בארסנל מורגש היטב כשהוא על המגרש. הקבוצה פחות פגיעה בהתקפות מתפרצות, האיזון, שהיה כל כך חסר לה בעקבות היציאה קדימה של כל כך הרבה שחקנים, נראה כשיש מי ששומר מאחורה כשהוא שורף בממוצע קרוב ל-10 ק"מ במשחק ובעיקר, קרבות על כדור שקשה לו לצאת מפסיד מהם. "העולם השתנה. ההערכה כיום לשחקן היא רק על סמך הסכום ששילמו עליו. אם היינו קונים את פרנסיס ב-40 מיליון ליש"ט היו אומרים לנו שעשינו החתמה גדולה. מצטער שלא בזבזתי אגורה עבורו, אבל הוא עדיין שחקן מצוין", החמיא ונגר לקוקלאן, בדרכו הייחודית.
גם חבריו לקבוצה נהנים מהשינוי הגדול שעשה. "נכון להיום, הוא השחקן הראשון שצריכים לבחור כשמעלים הרכב", מאמין אלכס אוקסלייד צ'מברליין, ואפילו פלאמיני, שמעמדו נפגע בעקבות הזריחה של בן ארצו, הודה שהפיכתו למחליף הייתה מתבקשת: "התחרות על ההרכב היא משהו שאתה לוקח בחשבון כשאתה חלק מקבוצה גדולה. ידענו שפרנסיס הוא שחקן מעולה וסוף סוף הייתה לו הזדמנות להוכיח זאת. אני ממש לא מופתע ממנו".
כבר שנים שבארסנל מדברים על כך ולא ממש עומדים במילים שלהם, אבל נראה שבמועדון מכוונים קצת יותר גבוה ממקום שלישי וזכיה בגביע. בעקבות זאת, עולות תהיות האם קוקלאן אכן מספיק טוב כדי להוביל את הקישור האחורי, אולי העמדה הכי חשובה, מתחילת העונה ובמאבקי האליפות ובליגת האלופות. השם החם בלונדון, כמו בכל חלון העברות בשנתיים האחרונות, הוא מורגן שניידרלין מסאות'המפטון, בן ארצו של קשר ארסנל ועוד מישהו שעשה קפיצת מדרגה גדולה ואף תפס את מקומו בנבחרת צרפת בעוד קוקלאן עדיין ממתין לזימון שלו, שרבים בתקשורת מאמינים שהוא ראוי לו.
"הארכת החוזה מראה שאני מאמין בו", אמר ונגר בהתייחסות לאפשרות של חיזוק. "אנחנו לא מדברים כרגע על העברות. יש לנו עומק בסגל ואנחנו צריכים תחילה לשמור על השחקנים שכבר יש לנו. את השאר נכריע במהלך הקיץ". אם יש מעמד שבו קוקלאן יוכל להוכיח למנג'ר שלו שהוא גם יכול להוביל אותו לתארים, זהו גמר הגביע מול אסטון וילה. את זה של העונה שעברה, כשהיה בהשאלה, הוא חשף שאפילו לא טרח לראות מכיוון שהיה בחופשה בצרפת. הפעם, יש לו כרטיס למקום הכי טוב בוומבלי.