התברג לצמרת: בגיל 40 קווין פיליפס שב לפרמיירליג בענק
החלוץ שנלחם כל חייו ובכלל תופקד תחילה כמגן, זכה בעשורו החמישי במתנה המושלמת: חוזה כמתנת יום הולדת
כריס ניקול אימן במשך כמעט 15 שנה, אך נראה שההחלטה המפורסמת ביותר שלו הייתה דווקא שחרורו של שחקן. ככה זה כשקריירת האימון שלך נקייה מתארים.
ב-1991, כשהוא עומד על הקווים של סאות'המפטון החליט ניקול כי קווין פיליפס מקבוצת הנוער – אז בן 18, לא מספיק טוב. עבור פיליפס זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה הוא הרגיש לא מוערך. כבר בגילאי הילדים טענו כי הוא נמוך וקטן מדי והסבו אותו לעמדת המגן הימני, תפקיד בו לא בא לידי ביטוי.
למזלו של פיליפס, וכנראה גם למזלם של לא מעט חובבי כדורגל, המעבר לקבוצת החובבים באלדוק טאון, עשה לו טוב. הקבוצה הקטנה והצנועה נתנה לו צ'אנס כחלוץ בעקבות מספר פציעות שהשאירו את איאן אליאנסון ללא ברירה. "אני חייב להודות לו שנתן לי לשחק בחוד", אמר פיליפס שכבש צמד בהופעת הבכורה שלו כחלוץ: "לא חושב שהייתי מגיע לקריירה כזו כמגן ימני".
10 אלף ליש"ט פלוס מענקים. לא, לא מדובר בהעברה של סולי צמח לקביליו יפו, זהו הסכום שווטפורד שילמה על פיליפס לאחר שלוש עונות, והייתה לקבוצה הראשונה שנתנה לו את הבמה. קצת ליגה ראשונה (השלישית באנגליה), קצת ליגה שנייה – אבל בעיקר 24 שערים ב-59 משחקים, קצב של שער בכל 2.5 משחקים שבתווך הוא נעדר מהמגרשים למשך כמעט עונה בגלל פציעה קשה.
גם המעבר לסנדרלנד בקיץ 1997 לא רימז על הבאות. פתיחת עונה גרועה (4 שערים ב-15 משחקים) לא הצדיקו את הציפיות, ואז – הכל השתנה.
החלוץ כבש בשבעה משחקים רצופים, סיים את העונה עם 35 שערים בכל המסגרות והוביל את קבוצתו כל הדרך עד לפלייאוף מול צ'רלטון. את אותו משחק (4:4, והפסד 7:6 בפנדלים. פיליפס הוחלף בדקה ה-73) הוא הגדיר: "היום המאכזב ביותר בקריירה, אך המשחק הטוב ביותר בו שיחקתי".
עונה לאחר מכן המשימה הושלמה. 23 שערים ב-26 משחקים סידרו לסנדרלנד עליית ליגה ולחלוץ בן ה-25 זימון בכורה לנבחרת. ההופעה מול הונגריה הסתיימה ללא שערים, בדיוק כמו כל תשע ההופעות שלו במדי שלושת האריות, אך מאז אותה עונה אי אפשר היה להתעלם ממנו.
שנתיים לאחר מכן פיליפס כבר יכול היה להתהדר ב-30 שערי ליגה, כמות שהספיקה לו לזכייה בנעל הזהב של הפרמייר ליג, אך חשוב מכך – זכייה בנעל הזהב האירופית, תואר שאף אנגלי לא השיג מלבדו. ועדיין, תמיד היה נראה שמשהו חסר לו. אחרי 113 שערים במדי סנדרלנד, גם זה קרה. פיליפס חזר הביתה, לסאות'המפטון, הקבוצה שהפכה אותו למגן ימני וכמעט הרסה לו את הקריירה. 3.25 מיליון ליש"ט שילמו על החזרת הבן האובד, אך שנותיו שם לא ממש נצרבו בתודעת האוהדים.
פיליפס עוד המשיך לאסטון וילה, ווסט ברומיץ', ברמינגהאם ובלקפול, עד שבינואר 2013 הצטרף לקריסטל פאלאס שהייתה זקוקה לחלוץ במטרה לחזור לפרמייר ליג.
באנגליה כמו בהוליווד, כנראה שהתסריט כבר היה כתוב מראש. אחרי פלייאוף סופר-דרמטי, נפגשו פיליפס וחבריו עם ווטפורד, האקסית שבה החל את הקריירה המקצוענית שלו. החלוץ בן ה-39 וחצי עלה מן הספסל בוומבלי וכבש בדקה ה-105 פנדל לעיני 82 אלף צופים. קריסטל פאלאס 1 – ווטפורד 0. ווילפריד זאהה אמנם היה באור הזרקורים לפני המשחק, אבל פיליפס הוכיח שוב שנולד כדי לכבוש.
"אני פשוט נהנה לעשות את זה (לכבוש). אני חושב שרוב הפעמים אני בסך הכל נמצא במקום הנכון בזמן הנכון", הסביר את 280 שעריו במהלך הקריירה.
למרות כל שעריו, יכול מאוד להיות שרגע השיא שלו בקריירה יהיה בעוד כחודש, כשתחל עונת 2013/14. פיליפס חגג ביום חמישי האחרון יום הולדת 40, מספר ימים בלבד לאחר שחתם לעונה נוספת בקריסטל פאלאס. החלוץ יהיה שחקן השדה השלישי בלבד בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי שישחק בפרמייר ליג בעשור החמישי לחייו, בנוסף לטדי שרינגהאם וגורדון סטראכן.
"תמיד חלמתי על הזדמנות נוספת להיות בליגה הבכירה", סיפר פיליפס שלא שיחק בפרמייר ליג מאז 2010/11: "זה באמת בלתי נתפס בעיניי, אני כל כך מחכה לרגע הזה".