זמן לחתוך: מנצ'יני נכשל בסיטי, וגם זכייה בגביע לא תשנה זאת

רוברטו מנצ'יני קיבל במנצ'סטר את כל מה שצריך מאמן כדי להצליח בענק. תפקיד חלומי בליגה מובילה, מועדון מפואר, איצטדיון חדש ובעלים עם כיס עמוק שלא נגמר. אחרי שלוש שנים וחצי בתפקיד - עם גביע אנגלי, אליפות היסטורית ומגן הקהילה בארון -  אפשר עוד לחשוב שהלך לו לא רע. אלא אם כן מוסיפים מילית קטנה, "רק". שלוש שנים וחצי, כמעט 400 מיליון יורו שנשפכו על הרכבת סגל נוצץ ומוכשר - רק אליפות אחת, רק גביע אחד, רק מגן קהילה אחד. רק.

"כשלון הוא מצב שבו לא מומשה מטרה מסוימת, שנקבעה לאדם או שהאדם קבע לעצמו", זו ההגדרה המילונית. "ניתן לראות בכשלון מצב מנוגד להצלחה". אז בואו נבחן את זה. מה היו המטרות של סיטי העונה? פטריק ויירה, אחד מאנשי הצוות במועדון, הודה בחודש שעבר ש"השאיפה הייתה לשמור על תואר האליפות, ולהתקדם בליגת האלופות". המטרה מומשה? ובכן, לא. סיטי הודחה מאירופה כבר בשלב הבתים, כשסיימה אחרונה (!) בבית שכלל אמנם את ריאל מדריד ודורטמונד, אך גם את אייאקס הצנועה. ומה עם הליגה? כבר בחודש ינואר מצאה את עצמה סיטי כשהפער בינה לבין המוליכה יונייטד הפך לדו-ספרתי, והבינה לאן הרוח נושבת. עם הגדרות קשה להתווכח, ואי עמידה ביעדים משמעותה אחת - כשלון.

מעבר לביטוי הגרנדיוזי "לא עמדה במשימתה", מצטרפים לעונה הנוכחית של מנצ'סטר סיטי מספרים לא מחמיאים במיוחד. ב-18 משחקי החוץ שלה בליגה ניצחה סיטי ארבעה, בשמונה הפסידה, ובששת הנותרים סיימה בתיקו. באירופה המצב מחפיר אף יותר – שלושה משחקי חוץ, שלושה הפסדים. רוצים את זה ביותר מביך? משמעות התוצאות היא שלמנצ'יני 19 אחוזי הצלחה במשחקים מחוץ לאיתיחאד בליגה ובאירופה. 19%! זוכרים את ההגדרה "מצב מנוגד להצלחה"? שוב, כשלון.

אחת הקלישאות השחוקות ביותר בהקשר של קבוצת ספורט עם כסף גדול (אבל ממש גדול) היא "גם ילד היה לוקח איתה אליפות". על פניו, נראה שכשאין בעיית מזומנים, וכשהמאמן על הקווים יכול לעשות כרצונו – הסיכוי שלו להצליח גדול יותר מהסיכוי להיכשל. מקצועית נטו זה אולי נכון, כי כשאתה מחזיק בסגל משופע בשחקנים מהטובים בעולם – אתה באמת לא צריך לעשות יותר מדי. אלא אם כן אתה רוברטו מנצ'יני.

המאמן האיטלקי עשה כמעט כל טעות אפשרית בדרך. בעיקר מחוץ למגרש. בשנתיים האחרונות הוא הספיק לערוך ויכוח תקשורתי לעוס עם קרלוס טבס, ללכת מכות באימון עם מריו באלוטלי, להצהיר שהוא "המאמן הטוב באנגליה", וממש לאחרונה קיבל זימון לקרב משחקן שלו, סמיר נאסרי, שאמר "אם מנצ'יני רוצה להרביץ לי, שינסה". אם הקלישאה אומרת שסיטי הפכה לבדיחה של אירופה, אין ספק שמנצ'יני הפך לבדיחה של אנגליה. והאמת? הוא תורם לזה לא מעט.

החיפוש אחר תירוץ טוב לכשלון של העונה הפך לאובססיה אצל מנצ'יני לכשלון נוסף, זה של שוק ההעברות. האיטלקי מצוטט כבר חודשים בכל כלי תקשורת בממלכה על דיכאונו מחוסר ההצלחה להחתים את רובין ואן פרסי. "אם היינו מצרפים אותו, היינו זוכים באליפות ומגיעים לפחות לרבע גמר ליגת האלופות", טוען מנצ'יני. ובכן, יכול להיות. החלוץ ההולנדי העניק העונה ליונייטד 25 שערי ליגה. בסיטי, לעומת זאת, המבקיע המוביל הוא אדין דז'קו עם 13 שערים בלבד. ובכלל, בעיית ההתקפה של התכולים העונה היא כנראה החמורה מכולן. בעיקר אם משווים את הנתונים לאלה של העונה שעברה: סיטי הבקיעה עד כה העונה 62 שערים ב-36 מחזורים, כאשר בדיוק באותה נקודה בעונה שעברה עמדה עם 88 שערים. רוצים עוד? ב-20 משחקי ליגה אשתקד, קצת יותר מחצי עונה, כבשה התקפת התכולים שלושה שערים ויותר במשחק. העונה? ב-28 משחקים היא כבשה שני שערים ומטה. ככה זה כשהקולקטיב לא מתפקד.

העונה של סיטי היא כשלון מוחלט. אפילו מביך. עכשיו, פחות מחודש לסיום העונה, מנצ'יני צריך לעשות הכל כדי לסיים כמו שצריך. להשקיע במזעור נזקים. רק השבוע הושלמה הבטחת המקום בטופ-4 בליגה (ובכך הכרטיס לצ'מפיונס ליג בעונה הבאה), והזכיה בגביע האנגלי – התואר האחרון שנותר - היא בגדר חובה. האם זה מה שישמור על מקומו בסיטי עד סיום חוזהו ב-2017? כנראה שלא. השמועות מדברות שהליך החיפוש אחר מאמן חדש לעונה הבאה כבר החל. מנואל פלגריני ממלאגה הוא השם החם, ועל פי הדיווחים אפילו התקיימה פגישה בארוחת צהריים בינו לבין המנהל הספורטיבי. ומה היה למנג'ר להגיד על זה? "מקווה שהאוכל היה לטעמו". כזה הוא מנצ'יני. בדיחה.