סופרבול 53, שנערך הלילה (בין ראשון לשני) באטלנטה, היה כל דבר חוץ משגרתי. טוב, אולי חוץ מהשורה התחתונה. בשורה התחתונה, ניו אינגלנד שוב אלופה, בפעם השישית ב-18 העונות האחרונות תחת ביל בליצ'יק וטום בריידי, הישג פשוט מדהים. הפטריוטס ניצחו 3:13 במשחק סופר הגנתי את לוס אנג'לס ראמס, כשהם משיגים את הטאצ'דאון היחיד שלהם, ובמשחק כולו, שבע דקות לסיום.
טום בריידי לא הבריק, איבד את המסירה הראשונה שלו במשחק, אבל היה שם ברגע הנכון עם כדור גדול שסידר את הטאצ'דאון. לאחר הסיום הוא אמר: "לא יכולנו להוריד לרגע את הרגל מהגז, כי שיחקנו מול יריבה אדירה. ההגנה שלנו הייתה מדהימה. זה היה המשחק הכי טוב שלהם העונה ובסופו של דבר הצלחנו סופסוף להשיג עבורם את הטאצ'דאון ואז הם גם השיגו את החטיפה. יכולנו לשחק טוב יותר בהתקפה, אבל אתה נכנס למשחקים כאלה ורק מנסה לנצח. בסוף היינו טובים".
ג'וליאן אדלמן נבחר ל-MVP של המשחק ואמר: "כל שבוע ניסינו להשתפר ולעבוד קשה. גם השבוע היו לנו אימונים טובים. זו הייתה שנה משוגעת לגמרי. לא הצלחנו לעשות יותר מדי היום, אבל השגנו את הניצחון וזה כל מה שחשוב. נלחמנו קשה בשביל זה".
גם מסביב התגובות היו כצפוי מסקרנות. לברון ג'יימס, שלאורך כל המשחק שהיה די מנומנם, הירבה לצייץ דברים משעשעים כמו הצעה למופע מחצית בכיכובו או קריאה לכתבי ה-NBA להתעורר ("שאמס, ווג', איפה אתם?"), הודה בסיום: "בריידי הוא הגדול ביותר אי פעם".
כמובן שגם כוכבי הסלטיקס בירכו את שכניהם: "הפטריוטס הם כמו הקבוצה הזו שאף פעם לא יורדת מהמגרש כשמשחקים בשכונה ותמיד כולם שונאים אותה. אלה אם זו הקבוצה שלך... אלופים. שוב!!!", צייץ מרקוס סמארט ואילו מרקוס מוריס, שבעונה שעברה חגג את ניצחון קבוצתו פילדלפיה על הפאטס בסופרבול, פרגן עם: "ברכות, פטריוטס. שושלת אמיתית".
ואיך אפשר בלי קצת ביזאר. גלדיס נייט בת ה-77 שרה את ההמנון נהדר, אבל ספק סיימה אותו עם אותה מילה פעמיים ("Brave"), מה שגרם לבלבול בקרב סכנויות ההימורים לאחר שאיש לא היה בטוח אם זמן ההמנון היה נמוך מההימור (אם נאמר רק Brave אחד) או גבוה (אם נאמרו שניים).