רק שלא יקרוס: כל הלחץ נמצא על הכתפיים של צ'אד לה קלוס
אחרי שהדהים את פלפס בלונדון, הדרום אפריקני מגיע לאליפות העולם בשחייה עם ציפיות גבוהות, אולי יותר מדי. הממשלה הפסיקה לתמוך בו, ובלי לזכות בשתי מדליות זהב הוא עלול ליפול לבור כלכלי עמוק. וצ'אד עצמו? רק רוצה לצוף
"מייקל פלפס - עכשיו או לעולם לא. הנה לה קלוס סוגר עליו... לה קלוס יזרוק את הזרועות לפני... מייקל פלפס ללא אנרגיה לסיים". לפני שנה חולל צ'אד לה קלוס את אחת הסנסציות הגדולות במשחקים האולימפיים בלונדון, כאשר הקדים בקצות האצבעות את פלפס, ניצח בגמר ה-200 מטרים פרפר וזכה במדליית זהב ראשונה בקריירה - כזו שעתידה לשנות את חייו. גם משה גרטל הבין אז את גודל ההפתעה שרשם הילד בן ה-20 מדרום אפריקה. שנה עברה, פלפס כבר פרש ועבר לשחק גולף ועל המדליה המוזהבת הצטברו לוודאי גם כמה גרגרי אבק. ומה עם לה קלוס? ביום ראשון הוא יגיע לאליפות העולם כשהלחצים והציפיות מציפים אותו מכל כיוון בבריכת השחייה בברצלונה.
הניצחון ההוא על מייקל פלפס, בפער של 5 מאיות השנייה, הפכו את לה קלוס למועמד מוביל לנצח גם השנה, למרות תחרות צפויה מצד טקאשי מאצודה היפני, גרנט אירווין האוסטרלי, טיילר קלארי מארה"ב ולא מעט שחיינים טובים אחרים. יחד עם זאת, הלחץ על לה קלוס הוא לא רק מקצועי, אלא גם כלכלי, דבר שהופך אותו לאחד הספורטאים הלחוצים והמתוחים ביותר באליפות העולם, יותר מראיין לוכטה, יאניק אנייל ואפילו מיסי פרנקלין, שצפויה להיאבק על הזכיה בשבע מדליות זהב.
לפני ארבעה חודשים הצהירה ממשלת דרום אפריקה על קיצוצים בתמיכה בספורטאים האולימפיים, בעיקר משום שמדובר בשנה פוסט-אולימפית, שבאה אחרי ההשקעה הגדולה שנעשתה לפני ובמהלך אולימפיאדת לונדון. ההשפעה הגיעה מיד לאחר מכן כאשר איגוד השחייה של דרום אפריקה הודיע ששחיינים שירצו להתחרות באליפות העולם בשחייה בברצלונה יצטרכו לממן זאת מכיסם הפרטי. הסיבה? אובדן הספונסרית העיקרית - המדינה - והחובות שהצטברו בעקבות ההכנות ללונדון 2012. כן, מסתבר שהמחדל הזה לא שייך רק לספורט הישראלי.
"זה פתטי, בושה וחרפה", זעק אז ברט לה קלוס, אביו של האלוף האולימפי ב-200 מטרים פרפר, שלפתע מצא את עצמו עם בור גדול בחשבון הבנק. רק בסוף חודש יוני, אחרי חודשיים של אי וודאות, יכול היה לה קלוס לנשום לרווחה לאחר שהוועד האולימפי וגופים מסחריים שונים בדרום אפריקה החליטו להתערב ולממן את ההכנות והנסיעה של לה קלוס ונבחרת דרום אפריקה לאליפות העולם בעלות של 425 אלף דולרים. אבל תהיו בטוחים שהאוויר הזה לא יספיק ליותר מדי זמן.
צ'אד לה קלוס יודע שאם לא ינצח, שאם לא יספק את הסחורה באליפות העולם, הוא עשוי להיקלע לתהום כלכלית, שתקשה עליו לחזור למסלול לקראת המשחקים האולימפיים בריו. ב-2014 לא ייערכו תחרויות משמעותיות בשחייה העולמית מלבד אליפות העולם בבריכות קצרות, שחשיבותה היא יחסית פחותה. ולכן, אם לא יביא הישגים משמעותיים באליפות הנוכחית בברצלונה, מעמדו הכלכלי ייפגע, בעיקר משום שהמדינה לא צפויה לחדש את תמיכתה הגדולה בספורטאים האולימפיים ובאיגוד השחייה הדרום אפריקאי עד אמצע 2015. שחיין ברמתו, שחולם לכבוש את הבמה האולימפית בריו, לא יכול להרשות לעצמו להוריד את הרגל מהדוושה למשך שנתיים.
לכן לה קלוס צפוי לקחת חלק לפחות בארבעה משחים אישיים באליפות העולם - 50, 100 ו-200 מטרים פרפר ו-400 מטרים מעורב אישי. בנוסף הוא גם יהיה חלק מרביעיית השליחים של דרום אפריקה ב-100X4 מטרים מעורב וב-200X4 מטרים חופשי. אם הוא ישיג לפחות שתי מדליות, אחת מזהב, כפי שעשה במשחקים האולימפיים בלונדון, אז הוא יוכל להיות רגוע, אחת ויצטרך לחזר על פתחי הספונסרים השונים בתקופה הקרובה. זו אחת הסיבות שהצטרף לסוכנות הספורטאים הגדולה בבריטניה בתחילת החודש, כדי שזו תסייע לחשבון הבנק הדליל שלו.
הלחץ עליו הוא כמובן גם ברמה המקצועית. לאחר פרישתו של מייקל פלפס נותר בור עמוק בשחייה העולמית ובעיקר במשחי הפרפר. לה קלוס ינסה להישאב אל הוואקום הגדול שהותיר הדולפין האמריקני ולתפוס לו את המקום על הפודיום. "האמת היא שאני מתגעגע לפלפס, כי כל החיים שלי התכוננתי והתאמנתי כדי לנצח אותו, ועכשיו הכל השתנה. אני יודע שיש מטרה גדולה על הגב שלי", אמר לה קלוס השבוע בראיון נרחב בו הביע לא מעט חששות שנובעות גם מהלחץ המקצועי וגם מהלחץ הציבורי.
לאחר שניצח את פלפס והביא במדליית זהב אולימפית לדרום אפריקה, הפך לה קלוס לספורטאי נערץ במדינה, שמזוהה בעיקר עם קריקט, ראגבי וכדורגל. "לא הייתי רגיל לחשיפה הזו", הוא מתוודה, "פתאום תוקעים לי מצלמות בפנים. אני לפעמים מרגיש כמו ג'סטין ביבר". החשיפה הציבורית דווקא עשתה נזק לא קל לשחיין. כדי לרצות את הציבור ולרכוב על גלי האהדה, החליט האלוף האולימפי ב-200 מטרים פרפר לחזור מוקדם מדי לבריכה אחרי לונדון.
לה קלוס החל להתאמן בכל הכוח בשלב מוקדם וזה גרם לפציעה קשה בכתף, שהשביתה אותו לשלושה חודשים, מנובמבר עד פברואר. רק לשם השוואה, ראיין לוכטה נכנס לשלב הגבוה ביותר של תוכנית האימונים שלו רק בשלהי אפריל. "אני יודע שניסיתי לחזור מוקדם מדי. רציתי להתחרות עם השחיינים הצעירים וזה היה מהלך טיפשי. התאמנתי חזק מדי בשלב מוקדם מדי". אבל תהיו בטוחים שלה קלוס יודע שהוא לא יוכל להשתמש בפציעה הזו כתירוץ במקרה של כישלון באליפות העולם.