לאחר שחזר מתחרות גביע העולם בניו זילנד בה סיים במקום הרביעי והיה מרחק שנייה אחת בלבד מפודיום,
הטריאתלט שחר שגיב (אתלט מכבי ת״א) מספר על הדרך למשחקים האולימפיים בפעם השנייה בקריירה, על השנה המקצועית האחרונה שהייתה לא טובה גם בעקבות פציעה אך נפתחה בהפתעה מבחינתו, ועל ההבדלים והתובנות שלמד על עצמו מהמשחקים בטוקיו למשחקים בפריז.
עונת התחרויות נפתחה בניו זילנד אחרי תקופה לא קלה עבורך בפן המקצועי. איך הייתה ההכנה לתחרות הראשונה?
״נכון. האמת שלא רציתי להפוך את הטיסה ואת התחרות למשהו חובק עולם בגלל המרחק. הלו״ז שלי השנה הוא מאוד מאוד צפוף וקשוח, ולא רציתי לטוס יותר מדי. אז הגעתי הכי קרוב שאפשר לתחרות, 3 ימים לפני להתאקלם, להתאפס, ולהכין את עצמי בצורה הכי טובה. התחרות הזאת הייתה מין תחרות הכנה לראות איפה אני נמצא בתחילת העונה, איפה אני נמצא עכשיו בתקופת האימונים, איך אני מרגיש מנטלית. לא היו לי הרבה ציפיות בתחרות הזאת. רציתי לבוא ולבחון את הדרך שעשיתי עד עכשיו בחודשים האחרונים״.
וסיימת במקום הרביעי, פחות משנייה מפודיום.
״כן, לא ציפיתי שאני אעשה תוצאה כזאת טובה ואהיה כל כך קרוב לפודיום, פחות משנייה כדי להגיע לפודיום, ממש על קו הסיום נקבעו המיקומים. אני באמת מבסוט מאיפה שאני נמצא בתקופה הזאת של השנה, עם כל השינויים שעשיתי וכל העבודה שאני עושה שאני רואה שהיא באמת מניבה פרי, ואני בדרך הנכונה לקראת החלום שלי שאני רוצה להגשים במשחקים האולימפיים״.
הגעת לתחרות לא בשיא היכולת ואחרי תקופה לא טובה.
״זה לא סוד שהשנה שעברה הייתה לא טובה עבורי, לא הצלחתי לממש את עצמי. בחצי השנה האחרונה הייתי פצוע בשריר הירך האחורי, אז באמת כל התקופה האחרונה הייתה שיקום של הגוף וגם שיקום מנטלי. רציתי להגיע לשנה הזאת הרבה יותר בריא מנטלית, במיוחד לקראת המשחקים האולימפיים״.
ואיפה אתה ממוקם מבחינת המשחקים בפריז?
״מבחינת ניקוד אני יודע שאני בוודאות אהיה במשחקים האולימפיים. יש לי את אותו הניקוד כמו שהגעתי לטוקיו, אז אני יודע שאני בפנים. מבחינתי כל התחרויות עכשיו הן הכנה לקראת האולימפיאדה, הכנה לראות איפה אני נמצא בתקופה הזאת, לראות איך אני מגיב לאימונים, נטו הכנה״.
איזה תחרויות נותרו לך עד לאולימפיאדה?
״בסוף החודש אני אטוס להונג קונג לתחרות גביע העולם, שבוע לאחר מכן טס לצרפת גם לגביע העולם, חודש וחצי לאחר מכן טס לאיטליה לסבב אליפות העולם, וזאת תהיה התחרות האחרונה שסוגרת את הקריטריון האולימפי ב-26.5. זאת בעצם גם תהיה התחרות האחרונה שלי לפני המשחקים האולימפיים״.
במה אתה מרגיש אחרת מאשר לפני המשחקים בטוקיו?
"בטוקיו התחריתי ובאמת ייצגתי את המדינה בכבוד, אבל בפריז אני רוצה באמת לעשות משהו גדול. אני חושב שביום נתון אני מסוגל לעשות דבר מאוד גדול. ראיתי איך במשחקי אירופה כשזכיתי במדליית הכסף, אני מסוגל להתמודד על המדליות, ובאולימפיאדה אני רוצה להביא את עצמי גם לרמה הזאת״.
מה למדת על עצמך מטוקיו ועד עכשיו רגע לפני פריז?
״אני חושב שיגיע לשם שחר הרבה יותר בוגר, שמבין איך צריך להגיע למשחקים אולימפיים. הגשמתי את החלום שלי כדי להגיע למשחקים האולימפיים בטוקיו ולהתחרות שם. לפריז אני מגיע כבר עם חלומות ושאיפות הרבה יותר גדולים. אני הרבה יותר תחרותי, הרבה יותר מוכן, והרבה יותר שלם. ברור שאני מתרגש מהמעמד, אבל זאת לא אותה ההתרגשות כמו של הפעם הראשונה״.
זאת תהיה אולימפיאדה שנייה עבורך, מה יהיה שונה בהכנה מבחינתך?
״אני מנסה להיות כמה שיותר משוחרר, להיות עם אנשים, עם חברים, לא להיצמד יותר מדי למסגרת התחרותית. לקחת את האולימפיאדה כעוד תחרות מיני רבות במהלך השנה, ולא להתייחס לזה כמשהו של חיים ומוות״.
מה אתה מצפה מעצמך באולימפיאדה?
״מבחינתי להגיע לטופ 10 זאת שאיפה מאוד מאוד ריאלית, ולשם אני שואף״.
כמה המעטפת המקצועית היא חלק חשוב מהדרך?
״חשוב מאוד. מאמנים והמעטפת המקצועית מאוד חשובים. מבחינת הריצה אסיקס מלווה אותי זאת השנה השנייה, אני שמח מאוד שהיא חלק מהצוות שלי שמלווה אותי למשחקים האולימפיים. אין ספק שהנעל המנצחת תהיה שלהם. קשה להצליח בלי תמיכה ובלי חסויות, ואני שמח על שיתוף הפעולה הזה״.