על פניו זו הייתה עוד אחת מעשרות אלפי ריצות, קילומטר אחד מתוך מאות אלפי קילומטרים שהיילה גברסילאסי גמא ב-44 שנות חייו. אבל היה משהו מיוחד בריצה הראשונה של האתיופי ברחובות ירושלים: "כל צעד שאני לוקח עכשיו נותן לי משהו בלתי נשכח. לפעמים זה מחזיר אותך שנים אחורה, אם לא מאות, אז אלפים או 3000 שנים".
הרץ האגדי הגיע כאורח של עיריית ירושלים למרתון שנערך הבוקר בעיר, בו השתתף במקצה 10 ק"מ. מבחינה היסטורית מה שגברסילאסי עשה בקריירת הריצה שלו הוא חסר תקדים. הוא היה חתום על עשרים ושבעה שיאי עולם במרחקים שונים - החל מ-1,500 מטרים ועד למרתון. ברזומה שלו יש ארבע אליפויות עולם ברציפות ב-10,000, וגם שתי מדליות זהב אולימפיות במרחק האהוב עליו.
"היו לי הרבה רגעי שיא בחיי, אבל מבין כולם סידני 2000 היה הרגע הכי טוב. ב-10,000. היה ממש צמוד, לא רק בגלל שהיה צמוד", מספר גברסילאסי, "הייתי פצוע במהלך אולימפיאדת סידני, ובסוף החלטתי שלושה ימים לנסות ואז זכיתי ולכן אני אומר תמיד שסידני היה הרגע הכי גדול שלי". על חומות ירושלים לגברסילאסי היה הרבה זמן לעשות חשבון נפש אמיתי - ולא, הוא לא מתחרט על כלום בקריירה המפוארת שלו, רק על דבר אחד קטן: "אני מרגיש רגשות אשם שלא באתי עד עכשיו".
תוך כדי התחככות בפוליטיקאים אפשר כבר לנחש את הכיוון הבא של גברסילאסי בחיים: אני רוצה לעשות משהו עבור המדינה שלי, עבור העם שלי, להחזיר להם. האנשים האלו תמכו בי שנים רבות...אם אתה אוהב את המדינה שלך אתה צריך לעשות משהו. להחזיר. ולכן אם נדרש ממני להיות פוליטיקאי, למה לא?
צפו בכתבה המלאה