אחד ויחיד: פדרר אלוף ווימבלדון צפו בו זוכה בגראנד סלאם ה-17
אז מי כאן המלך? השוייצרי עשה סוף לשנתיים וחצי של בצורת בדרך הכי מתוקה שקיימת: 1:3 על מארי סידר לו הנפה שביעית על הדשא וגם חזרה לפסגת הדירוג שנראתה כבר לא הגיונית. בממלכה אין כל חדש: הפנטזיות על זוכה בריטי יימשכו
זה קרה אי שם, ביולי 2001. נער צנום, עוד לא בן 20 ועם קוקו לא אופנתי במיוחד, פגש את גדול טניסאי הדור בשמינית הגמר של ווימבלדון, פיט סמפראס. פיסטול פיט הגיע כמלך הדשא וכשיאן הזכיות עם 7 הנפות בעברו בטורניר של הממלכה, אך דווקא הבחור האלמוני ניצח בתום קרב ענק ונישל אותו מתוארו, שלימים היה האחרון שלו באנגליה. 11 שנים לאחר מכן, כשהילד כבר מעל גיל 30 ועם תספורת מעט הגיונית יותר, הוא יכול להביט לסמפראס - וגם להיסטוריה כולה, שוב - בלבן של העיניים. רוג'ר פדרר, הילד ההוא, סגר הערב (ראשון) את המעגל שאותו הוא התחיל בראשית העשור הקודם והשלים זכיה שביעית, בדיוק כמו אותו סמפראס, בגראנד סלאם היוקרתי מכולם אחרי 6:4, 5:7, 3:6, 4:6 על אנדי מארי. הכינוי "מלך הדשא" יכול לעבור לשווייצרי באופן רשמי.
אבל שיא הזכיות ב"אול אינגלנד קלאב" זה ממש לא המספר היחידי שבו יכול פדרר להתגאות. קודם כל, הוא הגדיל את יתרונו בצמרת זוכי הגראנד סלאם כאשר נגע בתואר ה-17 בקריירה הענפה שלו ועל הדרך גם שב למקום הראשון בדירוג העולמי. כל זה, אחרי שהספידו אותו אינספור פעמים, אחרי שהוא שמע שנובאק דיוקוביץ' ורפאל נדאל כבר גדולים עליו ובעיקר אחרי שהוא שמע שהוא כבר מעבר לשיאו.
ואולי זו הסיבה שבגללה דווקא המייג'ור ה-17 שלו הוא אחד המרגשים ביותר. התואר השביעי בווימבלדון עומד בשורה אחת יחד עם הזכיות האלמותיות ההן - ברולאן גארוס ב-2009 ובממלכה באותה שנה, זו שהציבה אותו כשיאן תארי הגראנד סלאם אי פעם. בנוסף, התואר הזה גם השיב אותו למקום הראשון בעולם - מקום בו שהה 285 שבועות במצטבר. השבוע הבא יהיה ה-286, השווה לשיא בסבב העולמי שהוחזק עד היום על ידי... ניחשתם נכון, פיט סמפראס.
בכלל, אי אפשר פשוט שלא לעמוד, להצדיע ולהשתאות מההישגים המדהימים של האיש הזה, שהביטוי "הגדול בהיסטוריה" משתלב בהקשר שלו בצורה כל כך חלקה, הגיונית ומתבקשת על הלשון. הוא אחד מ-7 השחקנים היחדים אי פעם שמחזיקים בכל 4 תארי המייג'ור, כאשר הוא הופיע 5 פעמים ומעלה בגמר של כל אחד מהטורנירים הללו (24 בסך הכל). מדהים.
ולפני כן, כידוע, היה גם משחק. פדרר פתח לא טוב, ורק במערכה הראשונה ביצע 16 טעויות לא מחוייבות לעומת 5 בלבד של מארי. בנוסף, השווייצרי זכה רק ב-27% מהנקודות על ההגשה השניה שלו והסט הראשון הלך באופן מוצדק מאוד למארי. אבל אז, הפנומן משווייץ התעורר. היכולת הזכירה את אותו שחקן ששלט באופן כל כך אבסולוטי בטניס העולמי, ולא את זה שראה את נדאל ודיוקוביץ' אוספים את כל התארים מאז ינואר 2010.
פדרר חבט לא פחות מ-62 ווינרים במהלך 4 המערכות, הכניס למגרש 69% מההגשות הראשונות שלו ואפילו זכה ב-53 נקודות על הרשת. למרות שהפנומן השווייצרי ביצע יותר טעויות לא מחוייבות בסך הכל (38 מול 25), הוא זכה ב-151 מהנקודות במשחק, כאשר מארי לקח רק 137. בתום כמעט שלוש וחצי שעות של טניס - לא כולל הפסקת גשם אחת של חצי שעה - פדרר זכה בצורה הכי מוצקדת שיש.
ואי אפשר בלי ההתייחסות לצד המפסיד. מה זה מפסיד? כבר 76 שנים. במילים: שבעים ושש שנים שטניסאי בריטי לא מצליח לזכות בתואר מול הקהל המקומי. פרד פרי היה האחרון שעשה את זה, אי שם בשנת 1936 ומאז - נדה. טים הנמן עוד התקרב מדי פעם איפשהו בתחילת העשור הקודם ופלירטט עם חצאי גמר אך מארי היה קרוב. באמת. אבל שוב, הוא לא הצליח לגבור על פדרר בגמר גראנד סלאם (בדיוק כמו באוסטרליה 2010) וימשיך לחפש את המייגו'ר הראשון שלו. והבריטים? הם ימשיכו לחכות. ולחכות. ולחכות.
אבל הסיפור, עם כל הכבוד, הוא פדרר. כל סופרלטיב שאי פעם הודבק לו - היה נכון. כל אוהד טניס וכל חובב ספורט יכול לומר שהוא ראה בפעולה, בזמן אמת, את רוג'ר פדרר. בדיוק כמו שאותם אוהדים ראו את מייקל ג'ורדן, מוחמד עלי, אוסיין בולט ודייגו מראדונה. הוא בדיוק באותה שורה איתם, ולא חצי דרגה מתחת.
מהלך המשחק
כבר במשחקון הראשון מארי השיג נקודת שבירה. פדרר עלה לרשת, החטיא וולי קל והבריטי עלה ל-0:1 על ההגשות של השווייצרי. הבריטי הציג גיים נהדר נוסף וזה כבר 0:2 לטובתו. אבל פדרר לא נבהל, צימק ל-2:1 ושבר בחזרה ל-2:2. המשחק המשיך להיות מאופיין בראלים ארוכים, כאשר ישנה מלחמה גדולה על כל נקודה.
פדרר, עם משחקון הגשה טוב, עלה ל-3:4. מארי שוב לא התייאש והראה שבגמר הזה לא יהיו משחקונים קלים. הגיים השמיני היה הארוך ביותר ולאחר 12 דקות הבריטי איזן ל-4:4, לא לפני שהוא הציל 2 נקודות שבירה. את המשחקון הבא פדרר פתח לא טוב, מארי ניצל זאת ושבר מהר יחסית. בעידוד המאסיבי של הקהל, הבריטי הגיש כדי לנצח במערכה ועמד בלחץ. 4:6 למארי במערכה הראשונה.
את הסט השני השווייצרי פתח טוב כאשר הוא סגר עם אייס ועלה ל-0:1. הבריטי שוב התקשה במשחקון הגשה שלו אך לבסוף ידע להתעלות ולאזן ל-1:1. לאחר מכן שני השחקנים שמרו על הסרב ובגיים החמישי פדרר מצא את עצמו במצב של שתי נקודות שבירה לחובתו, אך ידע לשמור על קור רוח ולעלות ל-2:3. מכאן, השניים ייצרו משחקי הגשה קלים יחסית ואנחנו ב-4:4.
פדרר עלה שוב ליתרון כאשר נחלץ מנקודת שבירה לחובתו, למרות שביצע כמה טעויות מאוד לא אופייניות תוך כדי המשחקון. השווייצרי עלה ל-5:6 ומארי הגיש כדי להישאר במערכה. פדרר ניצל את ההזדמנות הראשונה שהייתה לו כדי לנצח במשחקון ובזכות בנקודה יפהפיה שהסתיימה בסלייס ליד הרשת הוא שבר וקבע 5:7. 1:1 במערכות.
הסט הבא נפתח כאשר פדרר ומארי שמרו על הסרבים שלהם, ואז הגיע האורח הקבוע של ווימבלדון: הגשם. ארובות השמיים נפתחו והמשחק הושהה. עם סגירת הגג וחידוש המשחק המדורג 3 עלה ל-1:2 והבריטי שמר גם הוא על ההגשות וזה 2:2. בכל אופן, הגיים השישי היה פשוט מדהים: מארי הגיש וכבר הוביל 0:40, אך פדרר חזר וכפה שיוויון - ראשון מבין עשרה. בתום 19 דקות של טניס במשחקון בודד, פדרר השיג את השבירה ועלה ל-2:4. מכאן הוא לא עצר, עלה ל-2:5 וסגר את המערכה עם עוד משחקון הגשדה יעיל, 3:6 לפדרר, 1:2 במערכות.
הסט הבא נפתח עם ההגשות של מארי שעלה ל-0:1 די מהיר וגם השיג נקודת שבירה, אך לא הצליח לנצל אותה. הבריטי ופדרר שוב שמרו על ההגשות עד ל-2:2, אך במשחקון החמישי, על ההגשות של מארי, השוויצרי השיג את השבירה המיוחלת ועשה צעד משמעותי בכיוון התואר הנכסף כשעלה ל-2:3. מכאן השווייצרי לא עצר, שמר על חבטות ההגשה על ל-4:6 במערכה הרביעית ו-1:3 בסיכום הכללי. רוג'ר פדרר הוא אלוף ווימבלדון.