החלום היה קרוב - ועם זאת, כה רחוק. הנבחרת הצעירה של ישראל סיימה את דרכה במוקדמות אליפות אירופה עד גיל 21. הבחורים של גיא לוזון סיימו הערב (שלישי) רק ב-1:1 עם נורווגיה במחזור הסיום של הבית המוקדם, הולנד ניצחה במשחק המקביל 0:4 את בוסניה - וישראל רק במקום השלישי, שפירושו סוף הדרך בקמפיין הנוכחי.
לכל מה שקרה הערב במשחק - דקה אחרי דקה
וכמו שכתב פעם עברי לידר, כנראה שבאמת "יותר טוב כלום מכמעט". כי הנבחרת הצעירה בהחלט נגעה בחלום. במשך כמעט 13 דקות, הנבחרת הצעירה כבר השיגה את המטרה - לשחק בפלייאוף ההעפלה ליורו 2027. אבל אז, בדקה ה-83, הגיע טוביאס מוי עם שער השוויון - שקבר את החלומות של לוזון ושחקניו, לפחות בקמפיין הנוכחי.
בסופו של דבר, זו היתה הופעה אמיצה מאוד של הנבחרת הצעירה. הנבחרת הגיעה כאנדרדוג מול הנורווגים - שכבר הבטיחו את העפלתם ליורו, והתגוננה במשך רוב המשחק, אבל הצליחה לעמוד מול נורווגיה - ויצאה להתקפות מתפרצות מהירות, אך לא ממש מדויקות.
ורגע כזה היה אמור להיות הרגע שכולנו חיכינו לו: בדקה ה-70, התקפה מתפרצת שכזו הסתיימה עם מוחמד אבו רומי - שסחט נגיעת יד מניקולאי הופלנד הנורווגי, קלאודיו פריירה ראה ושרק לפנדל. תאי עבד דייק מהנקודה, ולרגע החלום התגשם. ישראל 1 - נורווגיה 0, ויש פלייאוף. רק צריך להחזיק מעמד.
אלא שאז נורווגיה העלתה הילוך התקפי, ו-13 דקות אחרי הפנדל - הגיע החץ שסגר עניין: טוביאס מוי, הקשר שכבר כבש מוקדם יותר שנפסל, הבקיע בבעיטה מרחוק (83) - זה הלך לרשת, ומשם ישראל כבר לא התאוששה.
הולנד, במקביל, עשתה את העבודה: זה הלך לה קשה במשך קצת יותר ממחצית, אבל היא הצליחה להביס 0:4 את בוסניה במשחק המקביל - וסיימה את הקמפיין שלה במקום השני. ישראל לא ניצחה, והודחה.
למרות תחושת האכזבה, הנבחרת תוכל להרגיש גאווה מהופעה של כמה משחקניה - בראשם, הבלם נועם שטייפמן שהמשיך להרשים במרכז ההגנה. גם תאי עבד רשם כמה פעולות נהדרות בהתקפה, וגם ניב גבאי היה קרוב להגשים חלום גדול - אבל החמיץ מקרוב. יש לנבחרת הצעירה, ולנבחרת בכלל, על מה לבנות - אבל לא הערב.
ומכאן, זו תהיה תקופה גדולה של שינויים. מאמן הצעירה, גיא לוזון, ככל הנראה יסיים את תפקידו ויחפש את האתגר הבא. מאמן אחר ייכנס לנעליו, ויוביל את הנבחרת ליעד הבא שלה - והוא אליפות אירופה ב-2029, שתתקיים בהולנד. עד אז, החלום הכחול-לבן נגמר הערב - ויצטרך להיוולד מחדש, לקראת השנה הבאה.