הפועל תל אביב עושה את דרכה לווילנה, שם תשחק מחר מול בשיקטאש במסגרת רבע גמר היורוקאפ. בראיין אנגולה אומנם נפצע בעינו לפני הטיסה, יצא עם חבישה מיוחדת וצפוי לשחק. בכל מקרה, כולם כשירים בסגל של דני פרנקו למעט גיל בני וגם אקסבייר מנפורד המריא יחד עם הקבוצה, אם כי טרם ברור אם יוכל לקחת חלק בהתמודדות.
פרנקו אמר לקראת המשחק: "גם בשנה שעברה היינו ברבע הגמר וזה יפה שבשנה השנייה שלנו במפעל אנחנו מגיעים למעמד הזה. אין ספק שזה משחק חשוב ומאוד מיוחד, אבל בסופו של יום אנחנו צריכים לזכור שעם כל הכבוד לאיך שנגדיר את המשחק, יש לנו עבודה לעשות והיא לא משתנה בין משחק כזה לאחר".
"אנחנו צריכים להגיע באותה גישה שאפיינה אותנו לאורך העונה", המשיך המאמן. "ולעשות את הדברים שאנחנו יודעים לעשות טוב. אנחנו לא צריכים גיבורים ולא צריכים לצאת מגידרנו, אלא לשמור על האיזון שהיה לנו עד היום והדרך שבה שיחקנו ביחד כקבוצה, ברמת האסיסטים, המחויבות, הפרגון והלחימה וכל עוד נדע לשמור על זה נהיה בעמדה של לנצח. זה מה שאני מצפה ורוצה לראות מהשחקנים".
על אקסבייר מנפורד, שלא ברור אם יוכל לשחק, אמר פרנקו: "אני לא יודע, אני המאמן ומה שיגידו לי אני אעשה. כרגע אני לא יודע במאה אחוז, הוא איתנו אבל לא באמת איתנו. באופן טבעי הוא לא מתאמן איתנו אז אנחנו מתארגנים בלעדיו. יוחלט אשר יוחלט, ואנחנו נאמץ את ההחלטה בשתי ידיים".
"אני חושב שלחזור ולהיות שוב באותו מקום כמו בשנה שעברה ולמצב את עצמך איפה שאנחנו נמצאים היום זה כבר צעד מאוד גדול קדימה של המועדון, בטח בעונה כל כך מורכבת", המשיך המאמן. "אין ספק שהצירוף של כל הבעלים והתומכים הגדולים עזר לנו לשרוד את העונה ולהגיע לאיפה שאנחנו היום, אבל כאן הכל זז הצידה ויש משחק כדורסל אחד שאנחנו מאוד רוצים לנצח בו. כבר ניצחנו אותם פעמיים וזה יכול להיות בעוכרינו, אבל המטרה זה לנצח".
על חוסר הביתיות העונה אמר פרנקו: "העונה הזאת כולה, לכל הקבוצות הישראליות שמצליחות כמו שהן מצליחות, למי שלא חי את הכדורסל ולא בקיא בו, אין לזה אח ורע. אי אפשר להבין בכלל כמה הדרייב אין והקהל הם הכוח של הקבוצה וזה מה שהופך את המועדון והקבוצה למיוחדים כמו שהם. וזה שאנחנו עושים הכל עד עכשיו בלעדיהם זה הרבה יותר מאתגר ועמדנו באתגר הזה, אבל היה הרבה פחות כיף. בסוף זה לא באמת בית והכדורסל הישראלי נלחם בחוץ וזה הופך את ההישגים של הקבוצות הישראליות ליוצאים מן הכלל".
"אנחנו לא רגילים לשחק בחוץ עם כל שלנו כמעט השנה למעט משחקים בודדים, זה נבצר מאיתנו מסיבות ביטחוניות כאלה ואחרות. אבל אין ספק שלעלות במגרש בית שהוא לא באמת הבית שלך ולקבל תמיכה של הקהל של הפועל, אנשים שעושים את כל הדרך הזאת צפונה לכיוון ליטא, זה מרגש. כל אחד שמגיע לתמוך בקבוצה עוזר לנו מאוד".
"בסופו של דבר התמיכה הזאתי בנו כקבוצה ובכל אלה גם לכל אלה שלא נמצאים איתנו וכל אלה שעדיין לא חזרו אלינו בעזה והקהילה הגדולה של הפועל שנפגעה השנה אנושות צכל האירוע הנוראי הזה שמלווה אותנו בחמשת החודשים האחרונים. בסוף זה כדורסל, אבל זה עדיין יושב לנו בראש שאנחנו משחקים בשביל מי שלא שאיתנו ומי שעוד לא חזר ואנחנו רוצים לעשות את הכי טוב שאפשר".