Guenther Iby/SEPA.Media /Getty Images
בצורת של שישים שנה הגיעה לסיומה היום (ראשון). ל.א.ס.ק לינץ זכתה באליפות אוסטריה לראשונה מאז 1964/65, בסיום עונה מדהימה בה סיימה את שלב הליגה במקום השלישי והפתיעה בפלייאוף כשגברה על שטורם גראץ ורד בול זלצבורג. נגד כל הסיכויים, ועם תקציב קטן משמעותית, השלימה דאבל.
באופן מרשים, לינץ התחילה את העונה עמוק בתחתית. הקבוצה הפסידה ב-5 מ-6 משחקיה הראשונים והייתה עמוק בתחתית הליגה המקומית. אחרי עונה בה היא החליפה ארבעה מאמנים, הקבוצה מצאה את האיש הנכון. המאמן ז'ואאו סקרמנטו, עוזרו של מוריניו, מונה ופוטר תוך חודשים בודדים בשל מחלוקות גדולות בין הצוות הפורטוגזי לצוות האוסטרי.
הכל היה נגד לאסק לינץ. הקבוצה הייתה עם הסגל הרביעי בשוויו, בלי שמות נוצצים ואחרי קיץ בו מכרה את רוב כוכביה, כולל השוער טוביאס לאוול שעבר לגנק תמורת 3.2 מיליון יורו. הקבוצה הביאה שחקנים כמעט אלמוניים כמו ארט סמקאיי מלוקומטיבה, אדטוני אדשינה מנובי פזאר ובראיין טישיירה שעזב את שטורם גראץ.
דווקא אז, עם מאמן זמני על הקווים, הגיע רגע המפנה. הארטברג הובילה 0:3 על לאסק בלינץ, לעיני 10,981 אוהדים. שלושה שערים בתוספת הזמן הובילו ל-3:3 משוגע רגע לפני פגרת הנבחרות. זמן קצר לאחר מכן מונה דידי קונבאואר, יליד העיר שניצל סעיף שחרור מחוזהו והצליח לשנות את הקבוצה.
"מי היה יכול לדמיין משהו כזה באוקטובר?", תהו בקיקר האוסטרי. לאסק ניצחה בשמונה מתשעת משחקיה נגד כל הסיכויים, כולל 1:3 ענק על שטורם גראץ בחוץ ו-0:1 בדרבי על בלאו וייס לינץ של שון וייסמן. מוזס אוסור, חלוץ ליגה שהבקיע שלושה שערים בשנה אחרי שנפלט מספרטה פראג, הפך פתאום למרכז ההתקפה והבקיע בארבעה משחקים רצופים.
מה יכול לעצור ריצה כזאת? ניחשתם נכון, פגרת החורף. לאסק יצאה לפגרה שנמשכה כחודש, וחזרה ברבע הגמר האוסטרי מול בלאו וייס. שון וייסמן קבע 0:2 ליריבה העירונית בדקה ה-18, אבל ראינו שוב קאמבק ענק עם 2:3 משוגע כל הדרך לחצי. ההפסד הראשון של לינץ הגיע ב-22 בפברואר, 5:1 כואב במיוחד מול רד בול זלצבורג שהחליפה גם היא מאמן.
רוב הקבוצות היו מתרסקות בשלב הזה. לא לינץ. "אני שמח שחטפנו על הראש", אמר סשה קלדזיץ'. "זה מראה שאסור לנו לוותר לשנייה". הקבוצה התקשתה להתאושש, כשהיא ניצחה במשחק אחד משלושה מאז התבוסה מול זלצבורג. אחרי שתי תוצאות תיקו מול שטורם גראץ הסיכוי לאליפות נראה קלוש, כמעט אפסי, בטח בהתחשב במומנטום של לינץ. "הקבוצה לא מצליחה להישאר בשקט", המשיכו בקיקר. "שחקנים הורחקו סתם".
בתווך לינץ הספיקה לעלות לגמר הגביע, בו היא פגשה את אלטאך. גם כאן, איך לא, קיבלנו קאמבק. אלטך עלתה ליתרון 1:2 מוקדם בקלנגפורט, ואז הגיע זמנו של גיבור מבטיח, סמואל אנדריאן ששיחק לצד תאי בריבו בפילדלפיה. הוא אמנם לא שיחק במשחק הקודם בשל השעייה, אבל כבש בדקות ה-66 וה-101 בדרך ל-2:4 ענק. אחרי שישים שנה, לינץ זכתה בתואר.
המומנטום הזה המשיך עד לסיום. הקבוצה חגגה במשחק הבא עם 1:5 גדול על הארטברג שהעלה אותה לפסגה, והמשיכה עם 1:3 על ראפיד וינה ו-1:2 עצום על רד בול זלצבורג, הודות לשער חשוב של המגן הדני הצעיר קספר יורגנסן. בסופו של דבר הם עמדו בלחץ, זכו באליפות והבטיחו כרטיס לפלייאוף האלופות, כך שהם ישחקו לכל הפחות בליגה האירופית.
בשונה מקבוצות אחרות שעשו חיל בשנה מלאת הפתעות, אין ללינץ כוכב גדול אחד. אוסור הבקיע 15 שערים ואנדריאן 14, כולל ההצגה בגמר הגביע, אבל מלבדם סשה קלז'דיץ' הושאל מוולבס והבקיע שבעה שערים. אנדראס אנדרדה (אין קשר לקרווין) הצטיין גם הוא, ואפשר להגיד אותו דבר על יורגנסן. הם הצליחו לנצח פעמיים את זלצבורג, קבוצה ששווה כמעט פי ארבע מהם.
הקבוצה הזאת גדלה בדמותו של המאמן דידי קונבאואר, מי שזכה בגביע עם שתי קבוצות שונות. המאמן בן ה-55 מאמן מאז 2010 ברמות הגבוהות, כשהוא עלה לכותרות בעיקר בגלל אמרותיו היחודיות במסיבות העיתונאים.
"המאמן שהכרתם לפני 15 שנה כבר לא קיים", הוא אמר. "אבל הוא עדיין שם. דורש, אומר רק את האמת, לוחץ, שאפתן ולא מתפשר. כל שחקן יודע שהוא צריך לתת 100%, אחרת לא תהיה לו דקה של מנוחה. שחקנים נותנים הכל בשבילו, כי זה מה שהוא דורש, והם הופכים לטובים יותר". השילוב בין הכנה חריגה, תשומת לב לפרטים וקשיחות הפך אותו למאמן של אחת מהפתעות העונה באירופה, מלכת הקאמבקים שזכתה בדאבל ובאליפות ראשונה מאז 1964/65.