הכרה לאומית: מסכמים את העונה בליגה השניה

בווידאו: חגיגות העלייה של הפועל אשקלון

כישרונות צעירים שעלו, שחקנים ותיקים שפרחו מחדש, מאבק צמוד ואינספור סיפורים פיקנטיים החזירו עטרה ליושנה. הליגה הלאומית, זו שבשנים האחרונות הוכרעה מחזורים רבים לפני הסיום, שוב הפכה לבלתי צפויה וכזאת שגורמת להזדהות איתה.

מ.ס אשדוד והפועל אשקלון עלו לליגת העל, בעוד מכבי קרית גת ומכבי יבנה נשרו לליגה א', אולם זה לא היה ללא מאבק צמוד שהגיע לסיום רק במחזורי ההכרעה. רגע אחרי שהעונה הסתיימה, החלטנו לסכם את העונה ובחרנו את שחקן העונה, המאמן, האכזבה, הסיפור, השחקנים שצפויים לעשות קפיצת מדרגה לבמה המרכזית, וגם ליקטנו את מצעד רגעי הביזאר, שנצרבו בזיכרון.

הסיפור: חילופי מאמנים
30 מאמנים (!) הדריכו העונה ב-16 מקבוצות הליגה השונות. מדובר בכמות אסטרונומית שמרמזת על חוסר הסבלנות ועל המעמד בישראל של האיש שעומד על הקווים שעובד במקצוע. דווקא בליגה השניה הצמודה, בה מלבד 4 קבוצות, 12 התמודדו עד הרגע האחרון על הזכות להשתחל לפלייאוף, בעלי הקבוצות מיהרו לבצע שינויים שברוב המקרים התבררו כטעות.

לא ברור איך ניתן להטמיע שיטה ודרך עם דינמיות גדולה שכזאת, מה שכן בטוח זה שמקצוע המאמן בארץ הופך להיות כזה שרבים מעדיפים להתרחק ממנו.

שחקן העונה: ברוך דגו
ארבע שנים עברו מאז הפעם האחרונה שהקשר שהוביל את מכבי ת"א לאליפות שיחק בליגת העל. תקופה בה הוא נדד בין קבוצות וירד עד לליגה א' בכדי להמציא את עצמו מחדש בגיל 34. בספרד היו קוראים לזה רמונטדה, אחרת אי אפשר להסביר את היכולת הנהדרת של ברוך דגו.

בעונה שעברה הסיט מאמן הכחולים, יובל נעים, את השחקן הוותיק לעמדת הקשר האחורי במה שהתגלה כבינגו. מאז הוא הפך לפליימקר, בעל הבית של הדרומיים בקישור, זה שמכווין את הצעירים, ויודע גם לצעוק על הוותיקים. עם 5 שערים שכולם הגיעו בדיוק מתי שהיו צריכים אותו, דגו חזר לליגת העל מהדלת הראשית, והראה שיש לו עוד הרבה מה לתת ברמות הגבוהות.

ראוי לציון: מיקי סירושטיין, מ.ס אשדוד.
בליגת העל יש את דקל קינן, בלאומית היה את מיקי סירושטיין. 10 שערי ליגה כבש הבלם של אשדוד, והוביל אותה כל הדרך לליגת העל. על האיטיות הוא חיפה בהרבה חוכמת משחק וניסיון שהוא מצרך נדיר בקבוצה הצעירה של רוני אוואט.

מאמן העונה: יובל נעים, הפועל אשקלון
אומנם רוני אוואט הוביל ריצה מרשימה של אשדוד בדרך לליגת העל, אבל ההישג של יובל נעים באשקלון הצליח להאפיל על העלייה של הקבוצה מעיר הנמל. ללא משכורת במשך חודשים ארוכים, אי ודאות ניהולית ומכת פציעות, המאמן הצליח לסחוף את אשקלון למסע קסום, שהוכיח שלב ונשמה גדולים מכל סכום כסף.

נעים סיים כל משחק עם גרון חנוק, חולצה מיוזעת והרבה הרבה כאב ראש, והצליח להדביק את השחקנים בטירוף כל הדרך לחזרה לליגת העל בתום 5 שנים קשות.

התגלית: יעקב בריהון, הפועל ראשון לציון
"שיחקתי עם אייל ברקוביץ' ועם ג'ובאני רוסו, אבל בחיים לא התרגשתי משחקן כמו שאני מתרגש מיעקב בריהון". כך אמר מאמן הקבוצה מעיר היין, אופיר חיים, לאחר עוד הצגה של הקיצוני הצנום, שכבש 13 שערים העונה.

השחקן בן ה-22 הוא מסוג השחקנים שבשבילם קונים כרטיס למגרשי הכדורגל. גאון על כל המשתמע מכך. אחד שמלהטט כמו לוליין בקרקס, אך גם זה שייבחר במהלך הקשה על פני הפשוט, בדומה לטל בן חיים, חלוץ במכבי תל אביב. בשלוש שנים הקודמות הוא נעדר ממגרשי הכדורגל בעקבות אירוע משמעת בצבא במהלכן נשפט פעם אחר פעם לתקופות מעצר ארוכות בכלא הצבאי.

השנה, זו למעשה העונה הראשונה שבריהון משחק בבוגרים באופן סדיר והתוצאות כבר נראות על המגרש עם בישולים ושערים שהציתו את הדמיון. לא מן הנמנע, שבדומה לעומר אצילי ושלומי אזולאי, גם הוא יעשה את קפיצת המדרגה מהחממה בעיר היין לליגת העל.

הזר: ג'ורדן פושה, מכבי הרצליה
מעטים החלוצים שיכולים להתפאר בסטטיסטיקה של 43 שערים בשנתיים וחצי. מי שכן יכול להגיד זאת הוא החלוץ הצרפתי ממוצא אלגי'ראי של אריאל שיימן. פושה ניחן במהירות מסחררת, טכניקה טובה ומעל הכל סיומת מצוינת מול השער שכמעט וסידרה לקבוצה מהשרון את הכרטיס לליגת העל. אחרי שכבש 21 שערים העונה, גם לשיימן זה כבר ברור שמדובר בעניין של זמן עד שהוא יעזוב את החממה הצהובה ויעלה לבמה המרכזית.

האכזבה: הפועל פתח תקווה
עם עידו אקסברד, בן אז'ובל, ליאור אסולין ועוד שחקנים מוכרים, המלאבסים היו חייבים לסיים את העונה זאת בליגת העל. אולם בקבוצה שהחליפה 3 מאמנים, התעסקו ביותר מידי נושאים שרחוקים מכדורגל, במה שסידר להם עונה נוספת בלאומית.

מגרש אימונים רעוע קושי בתשלום המשכורות ו-13 כרטיסים אדומים (!) בעונה, המחישו שבקבוצה צריכים לחשב מסלול מחדש לקראת השנה הבאה. נקודת האור בעונה הזאת עבור פ"ת מגיעה מקבוצת הנוער, שזכתה בגביע המדינה, ואותתה לקברניטי הקבוצה שהפיתרון המקצועי נמצא מתחת לאף.

השחקנים שתראו בליגת העל
העלייה המטאורית של שלומי אזולאי ועומר אצילי שהגיעו מראשון לציון ופרחו בליגת העל, הראו שיש לא מעט כישרון בלאומית, כזה שרק מחכה לבמה לפרוץ בבמה המרכזית. גם השנה היו כאלה שקיבלו צ'אנס ולקחו אותו בשתי ידיים, מה שעשוי לסדר להם שדרוג בעונה הבאה.

1. ניראל מחפוד, הפועל אשקלון: הקיצוני שרק בעונה שעברה חווה עונה בינונית בהפועל מחנה יהודה מליגה א' דרום, היה המרענן הרשמי בקבוצה הדרומית. השחקן בן ה-22 ניחן בכוח פריצה, טכניקה, מהירות וסיומת מצוינת, שסידרו לו 10 שערים ומקום בליגת העל.
2. עידו דוידוב, עירוני רמת השרון: זאת לא הייתה עונה שבקבוצה ממורשה ירצו לזכור, אולם אחת מנקודות האור בקבוצה היה החלוץ בן ה-21. עם 12 שערים, כולל שתי שלישיות, הוא היה המוציא לפועל העיקרי בקבוצה. פלא שאריק בנאדו זימן אותו לנבחרת הצעירה?
3. מתן חוזז, בית"ר ת"א רמלה: הקבוצה המאוחדת הפכה לחממה של האלופה היוצאת עם 13 שחקנים שיצאו ממחלקת הנוער בקרית שלום. אולם מעל כולם בלט מתן חוזז. בקיץ הקיצוני כמעט והפך לגרסה הצעירה של בן רייכרט במכבי תל אביב. כששמע על הכוונה להשאיל אותו, והיה הראשון מבין הצעירים שסירב לעבור בהשאלה. אולם השחקן בן ה-19 בסופו של דבר התרצה ועבר למועדון מהליגה השניה. חוצפה וכישרון הם לחלוטין לא דברים שחסרים לחוזז, שהוכיח העונה שיש לו מקום בליגת העל.

4. מוחמד חטיב, אחי נצרת: אחמד עאבד ומונס דאבור צמחו במחלקת הנוער של הירוקים והראו שהעיר הצפונית היא עיר של כדורגל. העונה פרץ בירוקים כישרון צעיר חדש, מוחמד חטיב. כמו החלוץ החדש של רד-בול זלצבורג, גם חטיב הוא לא אחד שיקפיץ באומנות וגם לא כזה שניחן בדריבל יוצא דופן, אלא אחד שיודע להיות במקום הנכון ובזמן הנכון בשביל לדחוק מקרוב לרשת. עם 11 שערים בעונת הבכורה שלו בבוגרים, יש לחלוטין מה לצפות מהחלוץ בן ה-20.

מצעד רגעי הביזאר
כמו בכל עונה, היו בלאומית לא מעט רגעים שלא קשורים לכדורגל וגנבו את ההצגה. כאלה שעליהם כותבים מערכונים ב-"בובה של לילה", ונראים כמו פרי דמיונם של כותבים יצירתיים. קבלו את האירועים שגנבו את ההצגה העונה בליגה השניה:

1. האלונקה שלא הצליחה לשאת את אנס דאבור: הקבוצה של ניסן יחזקאל הגיעה לאיצטדיון בהרצליה, כאשר במהלך המשחק הקשר נפצע. הצוות הרפואי ניסה להרים אותו אל מחוץ לקווי המגרש, אולם האלונקה שנשאו לא הצליחה לשאת את דאבור הצנום. בסופו של דבר, שחקני נצרת היו אלה שסחבו אותו החוצה.
2. מנהל האצטדיון שהפך למאמן: נסיבות שונות מובילות אדם לבחור לעבוד כמאמן כדורגל. יש שחקני עבר גדולים שפרשו ופנו למסלול זה, אוהדים שחלמו לעמוד על הקווים בקבוצות או סתם חובבי ספורט, אולם הסיפור של מאמן מ.ס אשדוד, רוני אוואט הוא שונה.

לאחר האכזבה מאייל לחמן, ג'קי בן זקן בחר במי שניהל את איצטדיון הי"א במשך שנים, להיות זה שיופקד על פרוייקט הצעירים בעיר הנמל. רבים הופתעו מהבחירה, אבל בשקט ובצניעות אוואט לקח את ההזדמנות בשתי ידיים והוביל את אשדוד כל הדרך לליגת העל, בדרך להיות אחד ממאמני העונה בליגה. בשנה הבאה הוא כבר ידריך בליגה של הגדולים, והאמת? מגיע לו.

3. המאמן שעזב את המגרש במחצית: יוסי זוזוט, מאמן מכבי יבנה, הצהיר על חשיבות הדת עבורו והיה מראשי המאבק למניעת קיום משחקים ביום שבת בליגה הלאומית, הראה שוב שעבורו הדת היא לפני הכדורגל. במחצית המשחק בו הצהובים הציגו הוליכו על עירוני רמת השרון בחוץ, זוזוט העביר תדריך לשחקנים בסיומו הוא נפרד מהם. הסיבה: השבת נכנסה והוא חייב היה להספיק להגיע לביתו עוד בטרם כניסתה. בסיום ההתמודדות אותה לא הספיק לראות, הקבוצה שלו נוצחה וספגה הפסד נוסף בדרך לירידה לליגה א'.

4. אפקט חיים סילבס, גרסת נצרת עילית: בקבוצה הצפונית שהייתה מתחת לקו האדום ניסו לבצע זעזוע במערכת שאולי יוציא אותם לדרך חדשה. לכן בהנהלת הקבוצה החליטו לפטר את המאמן, עופר טלקר.

אולם אז חל טוויסט בעלילה. חלפו פחות מ-24 שעות והמאמן נפגש עם המנכ"ל, גיל ברעם שוב, הפעם בכדי להסדיר נושאים כספיים בעקבות הפיטורים, והשיחה התפתחה לכיוונים אחרים, וטלקר קיבל קרדיט נוסף בתפקיד. ההחלטה החזיקה מעמד חודש בדיוק עד שהמאמן פוטר פעם נוספת.

5. מערכת כריזה אלטרנטיבית: במשחק בו רמת השרון ניצחה את קרית גת באיצטדיון גרונדמן, הכרוז גילה שהרמקולים הפסיקו לעבוד לקראת סיום המשחק, ומצא פתרון יצירתי כשצעק את שמות השחקנים עד שאיבד את קולו.

בווידאו: הכרוז האלטרנטיבי של רמה"ש