לפני 3 חודשים, מיכאל זנדברג חגג יום הולדת 35. בעוד בן גילו, יוסי בניון, הוא שחקן הרכב משמעותי במכבי חיפה, אקס הירוקים לא ממש מוצא את עצמו בשנים האחרונות. את עונת 2012/13 הוא סיים כמחזיק הגביע עם הפועל ר"ג - אך במקביל ירד ללאומית. עונה לאחר מכן, שוב ירד לליגה השנייה, הפעם עם הפועל רמת השרון - ואת העונה האחרונה העביר בליגה הלאומית.
הקיץ הגיע, זנדברג כבר לא ילד, וחוזה אין לו. בראיון ל-5 באוויר, תוכנית הרדיו של אתר ערוץ הספורט, הוא מספר על התקופה האחרונה, מבהיר כי הוא לא חושב על פרישה, לא מבין על מה כל הבלאגן סביב בית"ר ירושלים ומספר מה היה רגע השיא בקריירה המוצלחת שלו.
"כרגע אני מתאמן ברמת השרון. עדיין אין לי חוזה, אבל כנראה שאמשיך שם עונה נוספת", סיפר הקשר הוותיק והוסיף: "אם לא יסתדר, אחפש מקום אחר. אני לא רוצה לפרוש, אני רעב. יש לי מוטיבציה ואני מרגיש מספיק טוב. מבחינתי אין דד ליין לקריירה. זה יכול להימשך שנה, שנתיים או שלוש. השנה אשחק בטוח".
למרות זאת, זנדברג אמיתי ולא מתכחש למציאות - אך יש משהו שמעט צובט לו: "הייתה לי ירידה ביכולת, יש דברים שהם לא בשליטתנו. לדעתי אני יכול לשחק בליגת העל, אבל המחשבה בארץ היא שמי שעובר את גיל 30 הוא זקן. בליגת העל רוצים צעירים".
כפי שכבר צויין, אחד מבני דורו של זנדברג הוא יוסי בניון. והוא, למרות שכבר חצה את גיל 30, עדיין בליגת העל. "יוסי בניון עדיין שחקן בכיר והוא קיבל את הכבוד שמגיע לו. הוא בגיל שלי ומוביל את מכבי חיפה גם אם הוא משחק וגם אם לא", נותן הקשר את נקודת מבטו לקפטן הירוקים: "הוא דמות על המגרש ומחוץ למגרש. הוא לא כמו בגיל 25 זה נכון, אבל הוא תורם בדברים אחרים. חבל שלא כל המועדונים ככה. בכל מועדון שאשחק בליגת העל, אתרום והרבה".
וכשזנדברג מדבר על כך שחבל שלא כל המועדונים מתנהלים כמו מכבי חיפה בנושא בניון, הוא יודע דבר או שניים על התנהלות של קבוצות בארץ, אחרי שעבר גם בגדולות וגם בקטנות, וראה את הטוב והרע של הכדורגל שלנו. "השיא של הקריירה שלי זאת התקופה במכבי חיפה ובית"ר", הוא מתוודה: "זאת הייתה תקופה של עלייה מתמדת בקריירה שלי, תקופה ארוכה של כמה שנים. היו הרבה רגעים גדולים".
ואם כבר בית"ר, אי אפשר בלי לגעת באירועים האחרונים סביב המועדון. "אני חושב שהתעסקו יותר מידי בבית"ר אחרי בלגיה, אני לא מצטרף לעליהום. האוהדים של בית"ר הם לא הבעיה הם הסימפטום. כולם הפכו אותם לאויבי המדינה", הוא אומר בתקיפות וממשיך לפרט ולהסביר: "זה קורה במגרשים באירופה. אני לא מצדיק את זה, אבל צריך להתייחס לזה בפרופרציות הראויות".
"צריך להתעסק בדבר החשוב וזה להילחם בגזענות ובאלימות. את המופע שהם עשו רואים גם ביוון וסרביה, שזה מקומות שדומים לנו רק הרבה יותר אלימים. כולם לקחו את הדבר הזה למקום הרבה יותר ממה שזה באמת. היה פופוליזם מצד השרים, העיתונים והחדשות. צריך להילחם, ואני לא מצדיק אותם, אבל זה היה מוגזם", מבהיר זנדברג: "זה שאלי טביב יצא נגד האוהדים זה היה פופוליסטי - כי הוא היה הראשון לחבק את אותם אוהדים כאשר הגיע לבית"ר, ועכשיו הוא הראשון להתנער מהם. הטיפול בהם צריך להיות שורשי ועמוק ולא כל פעם להתנהג אליהם בצורה אחרת".