"במשחק הכדורסל אני חלק ממשהו שגדול ממני"

צפו בכתבה של ריסטארט על עמותת "מסירה מנצחת" בשיתוף ICA ומפעל הפיס

מערכת אתר ערוץ הספורט
עיקבו אחרינו
Getting your Trinity Audio player ready...
שנה גודל פונט א א א א
בכדורסל, מסירה טובה היא הרבה יותר מהעברת כדור בין שחקנים. היא מבטאת אמון, שיתוף פעולה ואת היכולת לראות את מי שנמצא לידך. בעמותת "מסירה מנצחת" לקחו את הערכים האלה והפכו אותם לדרך חיים. באמצעות הכדורסל, העמותה מעניקה לפצועי צה"ל ולמשרתי מילואים המתמודדים עם פוסט־טראומה מסגרת חברתית וספורטיבית, ומשלבת את המשחק בתהליכי השיקום הפיזי והנפשי שלהם.

אפיק ניסים, מייסד עמותת "מסירה מנצחת": "העמותה קמה לפני שנתיים. זה התחיל מפנייה של מספר אנשים שנפצעו ומוכרים כפוסט־טראומטיים, שרצו שאעזור להם דרך הספורט, בכדורסל ובאימונים אישיים, כדי לעזור להם לצאת מהמקום שבו הם נמצאים. הם תחרותיים מאוד ורוצים להצליח, ובסוף האימון כולם יוצאים מחויכים ומתחבקים. ברגע שהם נכנסים למגרש הם חווים ניתוק מסוים. ממצב של שחור הם עוברים למצב אחר".


אחד מחברי העמותה הוא אורן בן סידון, מילואימניק מתאר את ההתמודדות שהחלה הרבה אחרי האירוע עצמו: "הטראומה שלי הייתה במבצע 'חצי הצפון'. ב-2024 הגדוד שלי נכנס כחלק מכוח חטיבתי ונכנסנו למארב. לקח הרבה זמן עד שבכלל הבנתי מה עובר עליי. זו התמודדות עם מקום העבודה, עם הבית, עם הילדים ועם אשתי".

לדבריו, הכדורסל הפך עבורו לכלי שמאפשר לפרוק את המתחים והכעסים ולמצוא מחדש תחושת שייכות: "גיליתי שברגע שאני משחק, המתחים יורדים והאגרסיות שהייתי נמצא בהן מתמוססות, כי הן מתועלות למשהו בתוך המשחק. אני מחכה לשחק כדורסל כל שבוע. זה כדורסל טיפולי. זה ממש מטפל בי. בסוף, לשבת עם האנשים, עם הצחוקים והירידות, זה להיות חלק ממשהו שהוא גדול ממני. זו אחת הסיבות שאני פה".

גם פרופסור שאולי לב־רן, פסיכיאטר, מייסד ומנהל אקדמי של ICA, מדגיש את החשיבות של פעילות גופנית כחלק מההתמודדות עם טראומה: "אנחנו נוהגים להגיד 'נפש בריאה בגוף בריא', ולא תמיד אנחנו זוכרים כמה זה נכון. פעילות גופנית, תזונה וגם שינה הן הזדמנויות לתת למוח לנוח ולאגור כוחות ליום למחרת. ברגע ששינה חוזרת לחיים שלנו, הוויסות חוזר לחיים שלנו, וזה אחד הדברים הכי חשובים אחרי אירוע טראומטי".

בסופו של דבר, מעבר לפעילות הגופנית, הכדורסל מעניק לחברי העמותה דבר נוסף – תחושת תפקיד, שייכות ומסגרת, כפי שמסביר אחד המשתתפים:

"ראינו אנשים ששירתו את המדינה לפעמים במאות ימים, ובזכותם אנחנו כאן. אנחנו נוטים לחשוב שאחרי המילואים הכול בסדר. אבל לפעמים אני חוזר הביתה והכול חופשי ולא ברור מה אני אמור לעשות.

"כאן, בקבוצה, יש לי תפקיד. יש שחקן הגנה, יש שחקן התקפה, יש קולע ויש מוסר, יש חמישה שחקנים ולכל אחד יש תפקיד. לכן ההרגשה שיש לי תפקיד ושיש לי מקום בעולם הזה, זו הגרסה הטובה של המילואים, רק בלי הסכנה".

תגיות: ריסטארט