בפאדל, הכל מתחיל באופן שבו אתה אוחז במחבט. צריך להתמקד בעבודת רגליים, בסיבוב הכתפיים או במכניקה של החבטה, אבל אם האחיזה לא מספיק טובה, סביר להניח שזה לא יעזור לשפר את המשחק. המאמן דני אויו פרסם סרטון הסבר כיצד נכון להחזיק את הרקטה והשתמש בכמה משתנים חשובים.
ישנם שלושה מאפיינים שצריך לשלוט בהם: גובה האחיזה, הסיבוב והנטייה של המחבט. אחיזה גבוהה יותר במחבט מעניקה לך יותר שליטה במכה אך פחות מהירות, בעוד שאחיזה נמוכה יותר מאפשרת לתת יותר עוצמה במכה, אבל באה על חשבון הדיוק.
הסיבוב של המחבט מגדיר אם השחקן משחק באחיזת פורהנד, בקהנד או קונטיננטל הניטרלית. לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות, אבל אחיזת הקונטיננטל נותנת איזון ועקביות למכה. לבסוף, נטיית המחבט ומיקום האצבעות קובעים את הנוחות, השליטה ומניעת הפציעות, בעיקר בברכיים.
הבנת האחיזה לא נוגעת רק לטכניקה של השחקן עצמו. מצפיה בשיטת האחיזה של היריב, אפשר לצפות מראש את נקודות התורפה שלו. למשל, שחקנים עם אחיזת פורהנד מתקשים להגן על כדורים נמוכים לצד של הבקהנד שלהם, בעוד שאלו עם אחיזת בקהנד מתקשים לעיתים קרובות לשלוט בהתקפות פורהנד. זה יכול לאפשר לשחקן לכוון חבטות למקומות שבהם הכי פחות נוח ליריב, מה שמאלץ טעויות או החזרות חלשות.
בסופו של דבר, שם המשחק הוא יציבות ועקביות. אחיזה ניטרלית עוזרת להישאר עקבי במצבים שונים, בין אם מגינים מול חבטות וולי מהירות או תוקפים ליד הרשת. היא מפחיתה את הצורך להתאים את האחיזה כל הזמן באמצע הנקודה ומבטיחה תגובה ביעילות תחת לחץ. אויו הדגיש: "אם אתה רוצה להיות שחקן טוב מאוד, אתה חייב להיות יציב. החל מהאחיזה, אנחנו הופכים את המשחק שלנו לעקבי ככל שאנחנו יכולים".
שיפור האחיזה הוא הצעד הראשון לשיפור הביצועים בפאדל. זה מניח את היסודות לחבטות חזקות יותר, אסטרטגיות חכמות יותר ופחות טעויות. ברגע ששולטים בגובה, בסיבוב ובנטייה, לא רק שמרגישים בנוח יותר, אלא גם יכולים לנצל את חולשות היריב ולקחת את הפאדל לשלב הבא.