שנה לאחר שהפך לוויראלי ברשתות החברתיות, חיים גלבוט, שחקן הכדורסל האמריקאי-יהודי-דתי, ייכנס לסיפריה היסטוריה. זאת לאחר שהפורוורד בן ה-19 (1.98 מ') הצטרף לאוניברסיטת דוקיין, וישחק החל מהעונה הקרובה בדיוויז'ן 1 במכללות.
בסתיו הקרוב, גלבוט יהפוך לשחקן הראשון חובש כיפה ושומר שבת שמשחק בדיוויז'ן 1 מאז עשה זאת תמיר גודמן בטוסון ב-2001.
לקראת העונה, בניו יורק פוסט ערכו ראיון וכתבה מיוחדת על הכשרון היהודי. "גלבוט לא רק יוצא למסע נדיר. הוא שואף לחיים שרבים טוענים שיסתיימו בכך שיצא קירח מכאן ומכאן, בין אם רבנים מעברו או מאמנים מדיוויז'ן 1 שסירבו להיות חלק מהעתיד שלו.
"היו אנשים שאמרו לי שאני לא אלמד תורה כמה שאני צריך, ואחרים אמרו שאם אני באמת רוצה לרדוף אחרי חלום הכדורסל הזה, אני צריך להתמסר לזה לחלוטין", אמר גלבוט, שלא ישתתף במשחקים שיתקיימו בימי שישי בערב. "אני מבין את זה, ואני יודע שזה לא הולך להיות קל. אני שחקן כדורסל ואני יהודי. לא אחד או השני, מבחינתי אין ברירה. ולהיות שניהם זה מה שהביא אותי לכאן".
"דוקיין הבהירה כי המכללה תעשה כמיטב יכולתה כדי להתחשב בגלבוט במידת האפשר. גלבוט הודה והתרגש, אבל הוא נשאר לא בטוח", סיפרו בניו יורק פוסט. "ישיבה אוניברסיטי נשארה אופציה והבחירה הקלה - הוא ירגיש בנוח בקמפוס, הוא לא יפסיד משחקים. אבל היא לא קבוצה מדיוויז'ין 1".
"גלבוט חיפש עצות בכל מקום שרק יכול היה", נכתב. "במהלך השנה שלו בישראל, הוא נתקל בריאן טורל, כוכב ישיבה אוניברסיטי לשעבר ששיחק שתי עונות בליגת הפיתוח של הדטרויט פיסטונס, מחוץ לקניון בירושלים".
"הוא רצה לדעת מה אני הייתי עושה במקומו", נזכר טורל. "הוא אמר שקיבל כל כך הרבה עצות שונות, אבל שהדבר שהוא באמת רוצה לעשות זה להוכיח שאנשים טועים - אלה שאמרו שמישהו כמוהו לא יכול לשחק ברמה הזאת".
באביב האחרון, גלבוט ביקר בדוקיין. זמן קצר לאחר מכן, הוא כבר הודיע רשמית על התחייבות למכללה. "הם נותנים לי הזדמנות שרוב האנשים לא היו נותנים", אמר גלבוט.
"השחקן עבר לדירתו החדשה ביוני, כשמאז הוא מבלה את החודשים בהסתגלות לחייו החדשים, בלמידה איך לשלב בין שניהם. הוא מתעורר בכל בוקר ב-6:50 כדי להגיע לתפילת שחרית ב-7:00. ואז יש ארוחת בוקר, ואז אימון", הוסיפו בניו יורק פוסט. "הוא לוקח כמה קורסים מקוונים בשעות הצהריים המוקדמות, ואז פונה ללימודי תלמוד בחברותא מ-15:00 עד 18:00. לאחר מכן יש תפילת מנחה, ואז הוא חוזר לאולם כדי לקלוע ולעבוד עם מאמן, לפני ארוחת ערב ולימוד נוסף, ואז ב-22:00 תפילת ערבית. אחרי זה הוא הולך לישון כדי שיוכל לעשות את הכל מחדש למחרת".
"זה היה ממש קשה", הוא אמר. "יש ימים שמרגישים כל כך ארוכים, אבל אני גם מזכיר לעצמי שזה מה שרציתי. אחד המשפטים של המשפחה שלי הוא לרדוף אחרי החלומות שלך. וזה מה שאני עושה".
"לאט לאט, גלבוט מרגיש יותר בבית. הוא מתרגל למהירות ולרמה של האימונים, לומד לאן ללכת ומתי", נכתב. "הוא הבין שקטיפת ריבאונדים היא המקום שבו הוא יכול להשפיע באופן מיידי. לאחרונה הוא זכה לכינוי 'ג'ורדן היהודי' (הכינוי שהיה שייך לתמיר גודמן בעבר)", אבל גלבוט חושב אחרת: "לא, אני רודמן היהודי", השיב בראיון.
"הוא מבין שהחיים שלו רק ילכו ויהיו קשים יותר. שעלולים להיות רגעים שבהם הוא יפקפק בבחירה שעשה. אולי בפעם הראשונה שבה יאלץ להפסיד משחק בגלל שבת, או אולי בפעם הראשונה שבה יאלץ לקצר את סדר הלימוד שלו בגלל משחק", הוסיפו בפוסט. "כל מה שהוא יכול לעשות בינתיים זה להתנפל על כל יום כמיטב יכולתו. ברגעים הקשים, הוא אוהב להזכיר לעצמו אחרי מה הוא רודף, שהוא בדוקיין מסיבה מסוימת".
"אני יודע שזה הולך להיות מסע", אמר השחקן לסיכום. "אבל זה כל העניין. זה המסע שתמיד רציתי לעשות".
לפני כשנה, בראיון ליואב מודעי בערוץ הספורט, סיפר גלבוט: "החלום שלי הוא לקדש את ה' על הפרקט ולהיות הכדורסלן הכי טוב שאני יכול להיות. אני חולם לשחק בישראל ובנבחרת ישראל, ולייצג את היהודים הדתיים שמשחקים עם כיפה. אני בדרך כלל לא אומר NBA כי אני ריאלי, אבל אומרים שצריך לחלום בגדול אז אגיד NBA".