היום זה קורה. 13 מייסדות היורוליג ידונו בהרחבתו של המפעל והמעבר למודל רישיונות, כשהמפעל צפוי להעניק שמונה רישיונות נוספים לקבוצות שונות. כ-13 קבוצות אחרות מתחרות על שמונה רישיונות, בין הפועל ת"א והפועל ירושלים.
המפעל בכל מקרה צפוי לכלול 24 קבוצות החל מהעונה הבאה, בסבירות גבוהה בפורמט שונה מהעונה הנוכחית. יו"ר מכבי תל אביב שמעון מזרחי, במשך שנים אחד האנשים החזקים ביותר ביורוליג, הבהיר לעופר ינאי כי בכוונתו לתמוך בהפועל ת"א והפועל ירושלים כפי שחשפה כתבתנו נועה פופלינגר.
מה יקרה אם הקבוצות יקבלו רישיונות?
הפועל ת"א והפועל ירושלים לא מקבלות מקום ביורוליג, אלא אפשרות לשלם עבור מקום. כך המודל של פרנצ'ייז עובד גם ב-NBA: קבוצה לא מוקמת, אלא מקבלת אפשרות לשלם לליגה תמורת הקמתה. הן הפועל ת"א, הן הפועל ירושלים והן כל אחת מהאחרות צפויה כמובן לשלם את הסכום הזה.
לפי הערכות באירופה רישיון יעלה 50 עד 90 מיליון יורו, כתלות באורך הרישיון ובקבוצה. מדובר ברישיון קבוע (Permanent Franchise Slot). התקציב של הקבוצות צפוי כמובן לעלות בהתאם.
13 המייסדות של היורוליג, ביניהן כמובן מכבי ת"א, ממירות את הרישיון שלהן בפרנצ'ייז זהה. בפועל לא צפוי להיות הבדל משמעותי בין מכבי לפרנצ'ייזים החדשים, שכן יהיו למועדונים החדשים זכויות הצבעה שוות והכנסות שוות. הפער טמון בפן הכלכלי - הסכום שהקבוצות החדשות ישלמו יגיע לכיס של 13 המייסדות, במה שיסייע להן להגדיל פערים.
מי ישתתפו בדיון?
חברי 13 המייסדות של היורוליג - אנדולו, באסקוניה, ברצלונה, פנרבחצ'ה, מכבי ת"א, מילאנו, אולימפיאקוס, פנאתינייקוס, ריאל מדריד, וילרבאן, באיירן מינכן, ז'לגיריס קובנה וצסק"א מוסקבה המושעית. בשלב זה לא ברור עדיין האם תתקיים הצבעה או דיון, והאם תצא החלטה סופית כבר היום, אך מדובר בתסריט ריאלי.
מה יקרה אם הקבוצות לא יקבלו רישיון?
בסבירות גבוהה, 20 מ-24 הקבוצות הבאות ביורוליג יהיו בעלות רישיונות. אם צסק"א מוסקבה תוכל לשחק במפעל, המספר יעלה ל-21. מנכ"ל היורוליג צ'וס בואנו הבהיר כי בכוונתו להעניק גם לשתי הפיינליסטיות של היורוקאפ מקום, כאשר בכל תסריט אפשרי אלופת היורוקאפ תקבל כרטיס ליורוליג.
המשמעות - בתסריט האופטימי יהיו שני כרטיסים פנויים שיהפכו ל"וויילד קארד", בתסריט הפסימי (בו שתי הפיינליסטיות וצסק"א משתתפות) - כרטיס אחד בלבד. יהיה קשה מאוד להעפיל ליורוליג באופן קבוע. מצב ביניים כמו "רישיון דרג ב" שהיה נהוג בעבר כנראה לא יהיה ריאלי.
ייתכן שנראה את הפועל ת"א והפועל י-ם בוחרות להשתתף ביורוקאפ בעונות בהן הן לא משחקות ביורוליג, שעצם המעבר לתוך הליגה הסגורה והפוטנציאל הפיננסי העצום צפויים להפוך את היורוקאפ לליגה חזקה יותר באופן משמעותי. בסבירות גבוהה היורוליג יורחב בהמשך ל-28 קבוצות, מה שעשוי להוביל לחלוקת רישיונות פרנצ'ייזים נוספים. ייתכן כי הנהלת המפעל תבחר להכניס אחת מבין הפועל ת"א או הפועל י-ם, ובתסריט שלילי את שתיהן, ל"רשימת ההמתנה".
מסלול מסקרן אחר, בטח במקרה של הפועל ירושלים, הוא NBA אירופה. בשלב זה הפער בינה לבין היורוליג משמעותי וסביר שנראה את הקבוצות מתחרות אחת בשנייה, כשצפויות להיות שם 12 קבוצות בעלות רישיון קבוע. בחלק מהמקרים מדובר בפרנצ'ייזים חדשים, מחלקות סל של קבוצות כדורגל כמו פריז סן ז'רמן ומנצ'סטר סיטי.
ה-NBA רוצה להקים קבוצות בשווקים אירופאיים גדולים, מה שעשוי להעניק יתרון לירושלים על חשבון תל אביב בשל חשיבותה הדתית. למרות זאת, בהנחה שהליגה אכן תקום ב-2027/28, סביר שהיא תרצה למשוך אליה כוכבים וקבוצות בפרופיל גבוה. ה-NBA צפויה לפנות לקבוצות הטובות ביותר שלא יקבלו רישיון יורוליג.