בורדו. ירדה מהליגה הרביעית לליגה השישית (Loic Cousin/Icon Sport via Getty Images)
בואוושיטה, אחת הקבוצות עם העבר המרשים ביותר בתולדות הכדורגל הפורטוגלי, התפרקה באופן רשמי אתמול (חמישי) אחרי שנים של משבר כלכלי. במקביל אליה, מועדון מפואר אחר בדמות בורדו הורד לליגה השישית אחרי שנים של משבר כלכלי משלו. מה משותף לשתיהן? הבעלים, ג'רארד לופס.
"הוא משיח מזויף", נכתב בגרדיאן. "גם בצרפת, גם בפורטוגל וגם בבלגיה הוא טען שהוא יכול לשנות מועדון, אבל בסופו של דבר הוא השאיר אחריו אבק ולא הצליח לעמוד בעלויות". הן בואווישטה והן בורדו קבוצות עם עבר מפואר, אך בסופו של דבר שתיהן התפרקו אחרי שלא הצליחו לעמוד בהתחייבויות להכנסת כסף לקרנות נאמנות שנועדו להציל את המועדון.
לופס אף שימש לתקופה קצרה כבעלים של מוסקרון הבלגית שהתפרקה שנתיים לאחר מכן, וכיום מחזיק בקבוצה בלוקסמבורג. "הוא הבעלים הגרוע ביותר בתולדות הכדורגל", נכתב בהונגריה. "העלים שתי אימפריות". קודם לכן, הוא שימש בתור הבעלים של מוסקרון שנמחקה תוך שנתיים בלבד. גם לאחר שקנה את בורדו ואת בואווישטה כמעט במקביל, בניסיון לייצר "רשת מועדונים" משלו, זה פשוט לא הצליח.
לופס ניסה להיות מי שמשלב טכנולוגיה מתקדמת בפיתוח שחקנים, אך בפועל שתי הקבוצות שלו נלחמו על חייהן בליגות הבכירות. הוא מראש רכש קבוצות שהיו במגמת ירידה, אך הניסיונות "היצירתיים" להניע את הקבוצה קדימה לא עבדו. לופס אינו אדם עמיד בדומה לרוב בעלי הקבוצות השונים בפורטוגל וצרפת, אלא מי שלקח הלוואות ענק, וברגע שלא הצליח להחזיר אותן נקלע למען שרשרת של חובות.
בגרדיאן המשיכו וטענו כי לופס לוקח התחייבויות גדולות בתחילת דרכו, התחייבויות שהקבוצה לא יכולה לעמוד בהן, הן מבחינת השקעה באצטדיונים והן בסגל הקיים. הוא עשה את הונו מהשקעה מוקדמת ברשת סקייפ ואף החזיק בקבוצת הפורמולה 1 לוטוס, אותה מכר לרנו תמורת יורו בודד ומחיקת החובות.
מיגל רסינו. בואווישטה שלו חדלה להתקיים (Miguel Lemos/Eurasia Sport Images/Getty Images)
הוא נחשב לבעלים שאפתן ואף קפריזי, כשהניסיון הראשון שלו בכדורגל הגיע בליון. הוא לקח הלוואה ענקית מקרן ההשקעות האמריקאית אליוט, ובסופו של דבר העביר לה את הקבוצה לאחר שלא היה יכול לעמוד בדרישות. לזכותו ייאמר כי הוא קיבל את בואווישטה בזמן איסור ההעברות, אך לא הצליח לשנות את גורלה. בורדו ירדה ליגה בעונה הראשונה שלו כבעלים.
לופס התמודד עם מחאות אוהדים ושורת תביעות, כשבבורדו למשל מעל 400 עובדים ושחקנים הגישו נגדו תביעות גם לאחר מסע רכש שנועד לממן עלויות. ז'אן מארק מיקלר, נשיא הבקרה הצרפתית, אמר בזמנו לל'אקיפ ש"החובות היו גדולות מדי. הם חשבו שהם יעלו כל שנה לליגת האלופות, יגדלו שחקנים ויכניסו הון עתק. הזהרנו אותם מההתחלה, הם פשוט לא הקשיבו".
איש העסקים הספרדי במקביל מתמודד עם עונש מאסר על תנאי לאחר עבירות בהן הורשע בתקופתו הקצרה כנשיא ליון, כשהוא החתים שחקנים ללא רישיון בתוקף והעסיק סקאוטים "מתחת לרדאר", נגד חוקי פיפ"א. במקביל, נפתח נגדו הליך משפטי קשה בצרפת בו הוא עלול להיענש באיסור ניהול חברות בצרפת במשך 15 שנה, סנקציה שחוצה את גבולות הספורט.
הדפוס הזה נראה כמעט כמו שיטת הפעולה של לופס, מי שחתום במו ידיו על מחיקת שתי קבוצות שזכו יחד ב-7 אליפויות ו-9 גביעים בצרפת ופורטוגל. האוהדים של שתיהן, שני מועדונים ענקיים עם עבר מרשים באירופה, ייאלצו להסתפק בזיכרונות.