הליגה אליה יצאו הכי הרבה ליגיונרים

יום העצמאות הוא חגיגה של חופש, של עוצמה כחולה לבנה. לכן בחרנו לנצל את היום כדי לבדוק מי הליגה אליה יצאו הכי הרבה שחקנים ישראלים לאורך השנים האחרונות, לפחות לפי נתוני טרנספרמרקט.

כמו תמיד - נתחיל מהנתונים, ומשם נעבור לכמה הערות כלליות יותר עליהן ועל הכיוון שהכדורגל הישראלי הולך אליו. לפי טרנספרמרקט, זהו מספר ההעברות המוביל מתוך ליגת העל שלנו:

הליגות אליהן יצאו הכי הרבה שחקנים מקבוצות ליגת העל
1.קפריסין - 90 שחקנים
2.בלגיה - 60 שחקנים
3.רומניה - 52 שחקנים
4.הונגריה - 40 שחקנים
5.יוון - 38 שחקנים
6.אוקראינה - 36 שחקנים
7.פולין - 36 שחקנים
8.רוסיה - 35 שחקנים
9.סרביה - 30 שחקנים
10.בולגריה - 29 שחקנים

הליגות שהכניסו הכי הרבה כסף לקבוצות ליגת העל:
1.בלגיה - 32.97 מיליון
2.פרמייר ליג - 19.47 מיליון
3.MLS (ארצות הברית) - 16.83 מיליון
4.הליגה האוסטרית - 15.39
5.יוון - 12.25
6.סין - 12.12 מיליון
7.סקוטלנד - 10.9 מיליון
8.בונדסליגה - 10.67
9.שווייץ - 10 מיליון
10.אוקראינה - 9.2

אין קשר בין כמות לאיכות
אולי המסקנה המתבקשת ביותר. במצטבר הוצאנו 60 שחקנים לקפריסין (לא כולם ישראלים), אך העסקאות הובילו ל-980 אלף יורו. במקרה של הפרמייר ליג, מן הסתם, מדובר בשווי הגבוה ביותר לשחקן - 1.14 מיליון יורו. אם מתעלמים מהאקזיט הגדול של איגיביני יעקובו הזר יש שוויון בין הליגה האמריקאית ל-MLS.

ה-MLS - הבית החדש של הישראלים
לא נושא חדש לחלוטין. נגענו בו מספר פעמים בעבר, אך המספרים מדהימים. 19 שחקנים יצאו מליגת העל לליגה האמריקאית, חלקם הגדול בשנים האחרונות. גדי קינדה ז"ל ותאי בריבו היו פורצי הדרך, אבל זאת רק ההתחלה.

דור תורג'מן, עיליי פיינגולד, רן בנימין ועידן טוקלומטי היו בין מי שעברו בשתי העונות הראשונות מהכדורגל הישראלי ישירות לחו"ל, בסכומי עתק. ליאל עבדה הגיע תמורת סכום נמוך יותר מסלטיק אחרי ה-7 באוקטובר, וזה לא כולל את אור בלוריאן שיעבור כשחקן חופשי לקנזס סיטי, קבוצתו לשעבר של קינדה המנוח, בסיום העונה.

רחוקים מהצמרת
אמנם יצאו 14 שחקנים ישראלים לבונדסליגה, אך בשנים האחרונות אנחנו כמעט ולא רואים מעברים ישירים לליגות הבכירות באירופה. דניאל פרץ היה אחד המעברים היחידים, כשההשקעות הגדולות היו או בארה"ב או במועדונים גדולים בליגות קטנות כמו אוסקר גלוך לזלצבורג וענאן חלאיילי לסן ז'ילואז'. 

מדוע? ההסבר כנראה קשור לאופי שלהן כמועדוני פיתוח. קבוצות בליגות הגדולות אמנם יכולות לקנות שחקנים צעירים אך מצפות לתרומה מעט יותר מיידית, ולכן אנחנו רואים שחקנים שעוברים בתחנה השנייה או השלישית באירופה (כמו תאי עבד שעבר ללבאנטה או מנור סולומון שעבר ממכבי פ"ת לשחטאר דונייצק ומשם לפולהאם) לליגות הגדולות באמת. יכול להיות שזה אומר משהו על הדרך בה מעריכים בחו"ל את פיתוח השחקנים כאן בארץ. 

עידן האקזיטים
צריך להגיד את זה, בטח ביום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל. הכדורגל הישראלי במצב טוב. גם אם מתחשבים באינפלציה, אנחנו רואים העברות יקרות יותר ויותר בשנים האחרונות. ישראלים שעוברים ב-4/5 מיליון יורו היו מעסיקים אותנו במשך חודשים, אך היום סכום כזה עשוי להיות טריוואלי, בטח עבור שחקנים צעירים. בחלק מהמקרים, כמו זה של חלאיילי, הקבוצות בהן גדלו עשויות להכניס סכומים נוספים.

זה נכון אגב גם במקרה של זרים, כשמכבי ת"א למשל הכניסה לא מעט הודות למילסון ולווסלי פטאצ'י בשנתיים האחרונות (למרות ששניהם התקשו מחוץ לישראל). רק בינואר מכבי נתניה מכרה שחקן ב-4 מיליון יורו, שחקן שלא היה מספיק טוב כדי לשחק בה והושאל להפועל פ"ת בעודה בליגה הלאומית. לפחות בתחום הזה - אנחנו בכיוון הנכון. חג שמח.