מכונית הפורמולה 1 השתנתה ואיתה גם הספורט כולו

הרגולציה החשמלית שינתה את פני המשחק, ההסתגלות לא מגיעה אל כולם והביקורת החריפה של הנהגים. ומה התגובה של ה-FIA?

שני וקולנקו

תגיות: פורמולה 1

Getting your Trinity Audio player ready...
Jakub Porzycki/NurPhoto via Getty Images
Jakub Porzycki/NurPhoto via Getty Images
שנה גודל פונט א א א א

ביטולי המרוצים בבחריין ובסעודיה בעקבות המלחמה עם איראן בהחלט ביאסו את כולנו. לא מספיק שהיינו צריכים להיכנס ולצאת מהמקלט כל חמש דקות, עכשיו גם לקחו לנו שני סופי שבוע אהובים?! עם זאת, החודש הקרוב מאפשר לנו לעצור ולהסתכל אחורה על שלושת המרוצים הראשונים של עונת 2026.

מרוץ או משחק מחשב?
״אני בכנות לא יכול לסבול את מקצה הדירוג הזה, זה בדיחה. אני נוסע מהר בפניות, שם פול גז מוקדם, ואז מאבד את כל המהירות בישורת״, טען לקלר אחרי מקצה הדירוג בגראן פרי יפן, שהיווה מן נקודת שבירה לרוב הנהגים.

אז מה הבעיה? כולנו שמענו על הרגולציות החדשות של מכונית 2026 - הן קלות יותר, צרות יותר, ואף התווספה להן כנף קדמית מתכווננת. אבל השינוי הגדול ביותר היה המנוע החדש, עם חלוקה של 50-50 בין כוח בעירה פנימית לכוח חשמלי (לעומת 80-20 במכונית הקודמת). לכן, מערכת קצירת האנרגיה, שהייתה עד כה מינורית בתוך מכלול המערכות, נהייתה קריטית ומכריעה כאשר הנהג, יחד עם צוות ההנדסה שלו, צריך לשמר ולנצל את כוח הסוללה בצורה חכמה והרבה פחות טבעית.

״בכנות, זה לא ממש כיף. כנהג, זה לא מרגיש כמו פורמולה 1 יותר. זה מרגיש יותר כמו פורמולה E על סטרואידים״, גם ורסטאפן הצטרף לביקורת. ״אתה עובר נהג ב׳בוסט׳, הסוללה נגמרת בישורת הבאה, והוא עובר אותך עם ׳בוסט׳ מחדש״. ורסטאפן אף הוסיף ואמר בציניות הקבועה שלו כי הנהיגה מרגישה כמו ׳מריו קארט׳.

בעיית הבטיחות
הביקורת של הנהגים הגיעה לשיאה לאחר התאונה של אוליבר ברמן בגראן פרי יפן. הנהג הבריטי מקבוצת ׳האאס׳, הגיע לישורת קצרה לפני הפנייה במצב של ניצול אנרגיה מלא. המכונית לפניו, של הנהג הארגנטינאי קולפינטו, נמצאה במצב אגירת אנרגיה, וללא ׳בוסט׳. במילים אחרות, ברמן נתן את כל המהירות שהוא יכול בזמן שקולפינטו האט עוד הרבה לפני הפנייה. ברמן הצליח לחמוק מהתנגשות וסטה מהמסלול, אך התנגש בקיר בעוצמה של 50 G - פגיעה ששווה פי 50 ממשקלו!

המקרה המסוכן הזה הוא בדיוק מה שהנהגים היו צריכים בשביל להוכיח את טענתם - הפער הגדול במהירויות שהרגולציה החדשה יוצרת, מונעת נהיגה אינטואיטיבית ומעלה את הסיכוי והסיכון לתאונות מהסוג הזה.

טיעונים לגיטימיים או התבכיינות מיותרת?
יחד עם הדיון הסוער והתלונות של אנשי הספורט, ישנו צד שאומר אחרת. הרי, מי שעולה על מכונית הפורמולה 1 נוהג בין הנהגים הטובים בעולם. כל האתגר שלהם הוא לקחת את הטכנולוגיה הכי מתקדמת ולהראות איתה יכולות נהיגה. מי שלא יכול לעמוד בזה, כנראה לא צריך להיות שם, לא?

בציטוט מפורסם, מייקל שומאכר ענה למבקרים שטענו שהטכנולוגיה הופכת נהגים פחות טובים למהירים יותר. הוא הודה שהטכנולוגיה מכווצת את הפערים, אבל הדגיש שהכישרון פשוט בא לידי ביטוי ברזולוציות עדינות הרבה יותר: "הטכנולוגיה בהחלט צמצמה את הבדלי הביצועים בין הנהגים. בעוד שבעבר נהג מוכשר יכול היה להשיג יתרון של חצי שנייה בכל הקפה, כיום הכישרון שווה רק לערך עשירית או שתי עשיריות השנייה, אבל הנהג הוא עדיין הגורם המרכזי."

ב-2011, נכנסה מערכת ה-DRS אותה כולנו מכירים ואוהבים היום. אך כשהיא נכנסה לרגולציית המכונית, גם עליה הטענות לא הפסיקו לנהור. הנהגים כינו אותה כגימיק שפועל כמו ׳push to pass׳ במשחק מחשב, ואמרו כי היא גוררת נהיגה פחות טהורה ויותר מלאכותית. נשמע מוכר? שינוי תמיד יביא איתו טענות, כי שינוי בהכרח ידרוש הסתגלות והתאמה, וזה לא משהו שיקרה בכמה מרוצים בודדים, וכנראה שאפילו לא בעונה שלמה. 

ברגעים אלו מתנהלים דיונים ב-FIA על מנת לפתור את הסוגייה. אך גם אם יתבצעו שינויים, הם יעסקו בעיקר בבטיחות ומקצי הדירוג, פחות בבעיית העקיפות. הם לא יהיו דרמטיים וגם לא מידיים, ובינתיים נשאר לנו רק לחכות למרוץ הבא במיאמי בתחילת מאי.