לכתבות נוספות באתר שוונג לחצו כאן
הטריאתלט אלמוג אלעזרי רשם ביום ראשון האחרון הישג יוצא דופן בכל קנה מידה. הוא סיים במקום השני באיירונמן קוזומל במקסיקו עם תוצאה פנומנלית של 7:52:38 שעות והפך לישראלי הראשון שיורד מגבול שמונה השעות בתחרות למרחק איש ברזל מלא (3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה על אופניים ו-42.2 ק"מ ריצה).
רגע אחרי טקס הפודיום המרגש, תפסנו אותנו לראיון מיוחד בשוונג בו הוא סיפר על ההתרגשות הרבה ואינספור התגובות שקיבל, על הרגע בו כמעט ו-ויתר על הקריירה כולה, ועל המלחמה האינסופית לשרוד בענף כמעט ללא ספונסרים כאשר את ההישג הפנומנלי הוא רשם כשחלק מהציוד בכלל לא שלו ולא מותאם למידותיו. כעת, עם השגת הסלוט לזינוק העילית באליפות העולם למרחק איש ברזל בקונה - יש לנו הרגשה שהמצב הזה עומד להשתנות בקרוב.
אלמוג, התאוששת?
"כן, האמת שכן. ציפיתי להיות יותר שבור ממה שאני. בצ'אלנג' ישראמן יום אחרי לא יכולתי ללכת, הפעם אני יחסית מאושש".
כמה תגובות קיבלת מאז סוף התחרות?
"וואו, לא הספקתי אפילו לעבור על הכל, המון אנשים כתבו לי... אמרו שראו את התהליך גם לפני ושמחים שהצלחתי, חלק אמרו שחיכו שהשיא הזה יישבר ושמישהו יצליח לעשות תוצאות טובות במרחקים הארוכים אחרי הרבה זמן שזה לא קרה. כיף לקבל את כל ההודעות האלה, זה מטורף".
אתה בן 22, מה גורם לך להחליט פתאום לעשות איש ברזל, שמסורתית בדרך כלל עושים בגיל מבוגר יותר?
"מצאתי את עצמי אחרי אליפות אירופה בסוף יולי האחרון, כבר לא שורד בענף. כמעט עם אפס תמיכה, זה היה או לפרוש או לנסות לעשות מהלך אחר, לשנות תפיסה וללכת על משהו מיוחד. החלטתי שאני הולך על המרחק המלא. לא רציתי להצהיר יותר מדי לפני, אבל היה לי ברור שיש בזה עניין. המאמן שלי ענר שרמן ואני החלטנו ללכת על זה, בעיקר כדי להשיג חסויות, תמיכה, לצאת לקמפיין האולימפי עם גב וראש שקט, בלי שאני צריך לעבוד בשלוש עבודות תוך כדי. זה היה הרעיון מאחורי הדבר. ובכללי חשבנו שיש לי הרבה פוטנציאל במרחקים האלו, הרגשנו וידענו שאני יחסית טוב במרחקים הארוכים והחלטנו ללכת על זה, ואני מאמין שזה עבד וזה ישיג את המטרות שלשמן עשינו את זה".
להמשך הראיון לחצו כאן