נבחרת בלגיה של רוברטו מרטינס, על שלל כוכביה מהליגות הגדולות באירופה, הגיע ליורו 2020 כאחת המועמדות הבכירות לזכייה בטורניר, וללכת עד הסוף לראשונה בתולדותיה. אלא שכגודל הציפייה, כך גם האכזבה ובתקשורת המקומית לא ריחמו על השדים האדומים, שעל פי הדיווחים, נחתו במולדתם כחמש-שש שעות אחרי שריקת הסיום במינכן.
כדורגלן העבר ההולנדי, יאן מולדר, ששיחק לאורך הקריירה גם בבלגיה, אמר: "זו הייתה ההזדמנות האחרונה, האם מרטינס צריך להמשיך? אם יש מישהו טוב יותר, שימנו אותו, אבל אני לא רואה כאלה כרגע. המונדיאל הוא עדיין יעד אפשרי לנבחרת הנוגחית, אבל זאת תהיה באמת ההזדמנות האחרונה, ואיבדתי תחושה שאפשר לזכות".
גם מארק דחרייזה, שרשם 63 הופעות במדי השדים האדומים, לא נשמע אופטימי: כיוונו הכי גבוה, אבל נהרגנו ברבע הגמר. ברור שנהיה מאוד מאוכזבים, הודחו, וחייבים להגיד את זה". עם זאת, מאמן הנבחרת לשעבר, רנה ואנדרייקן, טען שאין שום בושה בלהיות מודח בידי איטליה הנוכחית.
כותרות העיתונים היו חד משמעיות: "להתראות, ילדי דור הזהב של הכדורגל", "החלום נגמר", "טעם לוואי מר של בלתי מספיק" ו"דור הזהב שוב לא הצליח".
העיתונאי פיטר ונדנבפט ביקר בחריפות: "התכחשנו ל-DNA שאיתו כבשנו את העולם. אפשרי לחלוטין להיות מודח בידי איטליה, אבל זאת אכזבה עצומה. לפני שלוש שנים (מונדיאל 2018) כבשנו את העולם עם הכדורגל שלנו, ועכשיו נשאל מה השדים האדומים הותירו אחריהם ביורו? האמת שכלום. אחרי פורטוגל (יורו 2016) וצרפת (מונדיאל 2018), חשבמתח שנוכל לזכות בתואר בצורה צינית, בלי להיות יפים, אבל איטליה הוכיחה אחרת".