"הג'ודו הישראלי הוא כוח בלתי עציר. אנחנו אימפריה"
אחרי שזכו בשתי מדליות, ששון וג'רבי העניקו ראיון זוגי. המדליסט החדש: "היא פתחה לי את השער". הג'ודאית: "מקווה שזו רק ההתחלה בדרך לאולימפיאדה הטובה בכל הזמנים"
אורי ששון עשה זאת. הג'ודאי המצוין נכנס להיכל התהילה של הספורט הישראלי כשהביא למשלחת הישראלית מדליית ארד שניה במשחקים האולימפיים בריו אחרי הארד של ירדן ג'רבי. ששון בן ה-26 זכה בארד במשקל 100+ ק"ג והפך למדליסט השמיני של ישראל בכל הזמנים.
בסיום הערב הגיע ששון לאירוע חגיגי שקיים איגוד הג'ודו העולמי. מי שנכחה אף היא במקום היא ירדן ג'רבי, שחברה לששון לצורך ראיון מדליסטים זוגי. "ההישג הזה מרגש. מאוד", אמר ששון, "זה שירדן עשתה את זה קודם בהחלט פתח את השער. תודה לירדן שעשתה את זה ראשונה ושנדע רק עוד הצלחות יחד. אנחנו באמת אימפריית ג'ודו. אני חושב שהתוצאות מדברות. יש תחושה כזו שאנחנו כוח בלתי עציר, הג'ודו הישראלי. שרק ימשיך ככה.
גם ג'רבי, איך לא, פירגנה מכל הלב לששון ואמרה: "הוא הג'ודאי הכי טוב ב-100 פלוס. הוא מדהים. אני מקווה שנתתי לו מוטיבציה. כשרואים את זה מבחוץ אומרים גם אני רוצה, ואז נכנסים לזה. הוא היה מדהים. תמיד היה לחץ אבל ידענו מה אנחנו שווים ומה הרמה שלנו. בסוף זה הסתדר. חששתי קצת מההפסד לרינר, אני יודעת איך זה מרגיש, זה לא נעים, במיוחד כשהוא היה צעד מהגמר. הקרב היה הולך לניקוד זהב, אבל אני סומכת עליו. היתה לאורי שנה מדהימה. הוא בא עם ראש חזק, הוא היה הרבה יותר טוב מהקובני, שתכלס לא עשה כלום, והגיע לו". לגבי המשך המשחקים הוסיפה: "אני מקווה שזו רק יריית הפתיחה של המשלחת ונעשה את האולימפיאדה הכי טובה אי פעם ונשבור עוד שיא".
ששון החל את היום החלומי שלו בריו עם ניצחון ענק באיפון על היריב המצרי אסלאם אל שהאבי ולאחר מכן המשיך עד חצי הגמר, שם נכנע לטדי רינר הענק. ששון הגיע לקרב על הארד ופגש את גרסיה מנדוסה הקובני, אותו ניצח בעונשים.
"עשיתי את זה", אמר ששון לערוץ הספורט כשהוא נרגש ודומע אחרי ההישג, "זה חלום, אני לא מאמין שזה קרה. הרגשתי שזה הולך להגיע. עבדתי קשה בשביל זה".
ששון לא שכח לפרגן מיד למאמן אורן סמדג'ה, שילווה אותו לכל אורך הדרך: "הוא האמין בי מההתחלה. עשיתי את זה. אני מאושר בשביל המדינה, בשביל עצמי והמשפחה. ניצחתי כאן את כל הפחדים והפכתי להיות לוחם. אני ראוי לזה".
על ההתאוששות שלו אחרי ההפסד לאלוף האולימפי טדי רינר בחצי הגמר: "לא הייתי לי ברירה אחרת. הייתי חייב להרים את עצמי ועשיתי את זה. יש בי כל כך הרבה רגשות עכשיו ואי אפשר להסביר את מה שקורה לי".
ששון החל את דרכו במשקל עד 100 ק"ג והיה בצילו של אריק זאבי. מספר חודשים לפני המשחקים האולימפיים בלונדון הוא החליט לעבור למשקל 100+ ובמהלך המחזור האולימפי האחרון הוא הוכיח כי ההחלטה הייתה משתלמת - שתי מדליות ארד באליפויות אירופה וגולת הכותרת - מדליית ארד אולימפית.
"עשיתי את ההכנה הכי טובה שיכולה להיות. 4 שנים אנחנו עובדים בשביל היום הזה וזו גאווה ענקית", הוסיף המדליסט הטרי, "המדליה הזו הייתה בחלומות שלי כל הזמן והיום אני רואה את זה קורה. פשוט לא מאמין". ששון ספג מכה בעינו, אבל כמובן שזה לא הפריע לו: "הפנס בעין שווה את המדליה".
"המדליה של ירדן נתנה לי כוח"
לאחר טקס הענקת המדליות ולאחר שהתפרצות הרגשות המטורפת שככה, אורי ששון חזר לעמדת הראיונות ותיאר את מה שעבר עליו ביום המאושר בחייו. "זה חלום ילדות שהתגשם, כמו הר געש שהתפרץ. קשה לי לספר מה אני מרגיש", אמר ששון, שגם חשף שירד 3 ק"ג כדי להיות מהיר יותר.
על ההתאוששות מההפסד לרינר ועד הניצחון בקרב על מנדוסה הקובני אמר: "חששתי שלא אצליח להתאושש עד הקרב על הארד, אבל ברגע שחזרתי לאולם קיבלתי את הכוחות בחזרה. האמנתי בכישורים שלי וניסיתי להילחם עד השנייה האחרונה. מנדוסה הוא חזק וטקטיקן וכבר הפסדתי לו בעבר. עליתי נחוש רק כדי לנצח". על השדרוג ביכולות שלו בשנתיים האחרונות אמר: "עשיתי בשנתיים האלה קפיצה מדהימה. אליפות אירופה בבאקו (ארד) הייתה רגע המפנה שלי".
הוריה של ירדן ג'רבי תיארו את הזכייה של יעל ארד כמה שהצית את הניצוץ האולימפי בירדן בת השלוש. גם ששון הסביר שמלבד הקשר עם אחיו, גם הזכייה של אריק זאבי בארד באתונה נתנה לו דחיפה להיכנס לג'ודו. "המדליה הזו היא חלום ילדות עוד כשראיתי את אריק זוכה", אמר ששון, "מאז ומתמיד ידעתי שאני מסוגל להביא את המדליה הזו. היום זה פשוט התפוצץ".
ששון נאלץ להתמודד עם לחץ לא קטן, בעיקר לאור העובדה שהוא היה הג'ודאי האחרון במשלחת. "כשראיתי את ההפסד של גולן פולק אז נבהלתי ונכנסתי לשוק ואמרתי לעצמי 'מה זו האולימפיאדה הזו?'", שיחזר מדליסט הארד הטרי, "לאט לאט הגיעו הדברים הטובים ובמיוחד המדליה של ירדן. התרגשתי מאוד מהמדליה שלה והיא נתנה לי כוח לקרבות היום".
סמדג'ה: "זו חגיגה גדולה לספורט הישראלי"
לא רק ששון חתום על ההישג המדהים, אלא אי אפשר שלא לתת קרדיט לאורן סמדג'ה, שהגשים הערב את חלומם של מאמנים רבים - להביא חניך לפודיום האולימפי. "מאז שהפכתי למאמן המטרות היו ברורות - מדליה אולימפית", אמר סמדג'ה בסיום, "במהלך 4 השנים האחרונות עברנו כל כך הרבה דברים וגיבשנו נבחרת חזקה, שזכתה במדליות רבות ובטורנירים.
"ראיתם כאן ספורטאים ענקיים, חדורי מוטיבציה, שעשו את זה בזכות כל האנשים המדהימים מסביבם, ובראש היו"ר משה פונטי. אורי היה מושלם היום, זו חגיגה גדולה לספורט הישראלי. יש לנו משלחת מדהימה. אנחנו חזק במפה, חזקים בג'ודו".
המדליה של אורי ששון חתמה את חלקה של נבחרת הג'ודו במשחקים האולימפיים בריו. היומיים הראשונים אמנם העלו מעט את מפלס הלחץ בקרב הנבחרת, אך לאחר מכן הגיעו ימים יוצאים מן הכלל. אדריכל הנבחרת ויו"ר איגוד הג'ודו, משה פונטי, סיכם משלחת שסיימה עם שתי מדליות ארד (ג'רבי, ששון), מקום חמישי (שגיא מוקי) ומקום שביעי (לינדה בולדר).
"לא בכדי לקחנו שתי מדליות, המערכת הייתה בנויה נכון במשך 4 שנים", אמר פונטי, "אורי היה בלחץ אדיר, אבל תפקד הכי טוב שיכול להיות. הוא נתן תחרות מדהימה. אני אוהב את הילד הזה". פונטי לא שכח להחמיא לאורן סמדג'ה: "הוא לקח מדליה אולימפית כספורטאי וכמאמן ואני לא חושב שהיה דבר כזה בארץ".
