פיני גרשון אמר פעם ש"כשאתה הולך לישון עם ילדים, אל תתפלא אם אתה קם רטוב". או משהו כזה, אני לא מתכוון לבדוק את הציטוט המדויק. כי הכוונה ברורה, זו פשוט הגרסא שלו ל"תאכל את הדייסה שבישלת" או לפתגם האמריקאי "תישן במיטה שהצעת". לכבוד פתיחת עונת הפורמולה 1, ובפרפראזה למר גרשון, אני מציע את המשפט הבא: "כשאתה עושה עסקים עם דיקטטורים, אל תתפלא אם תישאר לבד". או משהו כזה.
ברני אקלסטון, האיש שמחזיק בזכויות לניהול ולשיווק הפורמולה 1, ושכבר אין לו מקום מתחת לבלטות לכל השטרות שהעסק הזה מדפיס לו (הונו האישי מוערך בכמיליארד וחצי ליש"ט), חגג לפני חצי שנה יום הולדת 80. ולמרות שמדובר באדם שהוא ככל הנראה ובסבירות גבוהה חתיכת חלאה, שההיסטוריה שלו רוויה בהתבטאויות גזעניות, שוביניסטיות ופאשיסטיות, באמת שקשה לומר דברים רעים על הצורה בה קידם ופיתח את הפורמולה 1 בעשרות השנים שהוא קובע את המהלכים שם.
תחת אקלסטון, ושותפו לפשע מקס מוסלי (לשעבר נשיא ה-FIA), הפורמולה 1 הפך לקרקס הגדול בעולם, עסק גלובלי באמת שמושך מאות מיליוני צופים ומגלגל מיליארדי דולרים. לאורך כל הזמן הזה (השניים פחות או יותר השתלטו על ניהול הפורמולה 1 כבר בסוף שנות השבעים) ההעדפות האישיות הבעייתיות של הצמד לא פגעו בצורה בה ניהלו את הסבב. וכשמדובר בחובבי היטלר עם מורשת משפחתית פאשיסטית, פטיש לבחורות בבגדי SS וכאמור דעות לא מאוד מתקדמות גם בנושאים חברתיים אחרים, זה לא עניין של מה בכך.
הבעיות התחילו לצוץ כשאחרי שני עשורים נפלאים מבחינת צמיחה בהכנסות מפרסום ומזכויות שידור, תקופה בה מרבית הקבוצות הסבב היו מזוהות עם מותגי סיגריות שהזרימו מאות מיליוני דולרים בהסכמי חסות, פתאום כל מיני מדינות במערב החלו לאסור על פרסום מוצרי טבק. כדי להמשיך לקיים את הצמיחה בהכנסות, אקלסטון ומוסלי פנו לשורשים שלהם והתחילו לעשות עסקים עם מלכים, שייחים ודיקטטורים כאלה ואחרים.
ב-1999 הצטרף הגראנד פרי של מלזיה לסבב בתור המירוץ הלפני-אחרון, ב-2000 הוא כבר קיבל את הכבוד לנעול את העונה – על חשבון נועלות העונה המסורתיות, יפן ואוסטרליה, מדינות בעלות זיקה אמיתית לספורט מוטורי. בנוסף, כל זה קרה אחרי שנים בהן הפורמולה נטשה את דרום אפריקה בגלל האפרטהייד, ולא קיימה מירוץ במדינה שאינה דמוקרטיה אמיתית מאז 1988 (להוציא מונאקו).
בשביל הזכות לארח מירוץ פורמולה 1, הממשלה המלטזית משלמת לאקלסטון יותר מארבעים מיליון דולרים. זה יותר מכפול ממה שמשלמים מנהלי המסלולים הוותיקים באירופה, שמרביתם שילמו באותם ימים סכומים שהיו נמוכים מעשרה מיליוני דולרים. במונאקו לא שילמו כלל. וזה לא נעצר כאן.
ב-2004 סין – דיקטטורה קומוניסטית – הצטרפה ללו"ז. ב-2005, שתי חברות חדשות: בחריין וטורקיה. רק האחרונה דמוקרטיה. באותה שנה סין קיבלה את הכבוד לנעול את העונה. שנה לאחר מכן, העונה נפתחה עם מירוצים בבחריין ובמלזיה. ב-2008 גם סינגפור עלתה על העגלה. ומי שרוצה לראות בסינגפור דמוקרטיה, מוזמן לבקר שם ולבדוק בעצמו. באותה שנה ארה"ב עזבה את הפורמולה. היא עדיין לא חזרה. ב-2009 גם קנדה אמרה שלום לשנה אחת, והזכות לנעול את העונה הוענקה לאבו דאבי, בשנה הראשונה שלה בסבב. העונה שעברה, ששוב ננעלה באבו דאבי, נפתחה כשמירוץ 1 בלבד מ-4 הראשונים נערך במדינה דמוקרטית. מזל שבקוריאה הדרומית, מצטרפת חדשה נוספת, יש בחירות אמיתיות. העונה יש עוד לוקיישן חדש – הודו. ב-2014 גם רוסיה תהיה על מפת הפורמולה 1. ואני לא אעז לומר מילה רעה אחת על השלטון ברוסיה.
בביקורו בישראל בשנה שעברה, ז'אן טוד, נשיא ה-FIA הנוכחי ודמות עדיפה פי מאה אלף על אקלסטון ומוסלי, הודה בפניי שעונת פורמולה 1 לא יכולה להיות באורך של יותר מ-20 מירוצים. אבל את אקלסטון זה לא מעניין – העונה התכנית המקורית העמידה 20 מירוצים בלו"ז, וכבר בעוד שנה או שנתיים המספר יעלה. וכל עוד יש דיקטטורים שרוצים להביא אליהם את הקרקס, אלקסטון הוא האיש לדבר איתו.
בסיכום המספרים, זה נראה כך
1990 – 16 מירוצים, 0 מהם במדינות לא דמוקרטיות.
2000 – 17 מירוצים, 1 מהם במדינה לא דמוקרטית.
2005 – 19 מירוצים, 3 מהם במדינות לא דמוקרטיות.
2010 – 19 מירוצים, 5 מהם במדינות לא דמוקרטיות.
איכשהו, ותקראו לי משוגע או פרנואיד אם אתם רוצים, יהיה קשה מאוד לשכנע אותי שאם בראש הפורמולה היו עומדים אנשים שקצת יותר איכפת להם מזכויות הפרט זה עדיין היה נראה כך. אין מה לעשות, מוסלי (כשעוד היה בתפקיד) ואקלסטון פשוט מרגישים מאוד בנוח בקרב דיקטטורים. וכשמרגישים נוח הרבה יותר קל לעשות עסקים.
ואני בטוח שכמה פוסט-יפי נפש שונאי שיפוט יחסי שקוראים את זה עכשיו שואלים את עצמם למה אני כותב את זה כאילו זה דבר רע. אז בשביל לכבד אותם, אני אפילו לא אכנס לעובדה שברור שיש משהו מאוד רע בלעשות עסקים עם דיקטטורים, ואני אפילו לא אטרח לקרוא למיליארדי הדולרים שהאנשים האלה מכניסים לפורמולה 1 "כסף מלוכלך". אין צורך לעשות את זה. בגלל שזה באמת עניין שהוא בעיקרו לאקדמאיים.
מה שמפריע לי זה: א) העובדה שאוהד הפורמולה 1 המסורתי, הוותיק, זה שבזכותו הפורמולה בכלל הגיעה למקום בו היא נמצאת היום, רואה איך לוקחים לו את הליגה שלו לכל מיני חורים בעולם, ולשעות שידור לא נוחות, רק בשביל להמשיך לגרוף את הכסף הגדול מחברות הטבק ומשליטים שרוצים להגדיל את החשיפה של עצמם. ב) העובדה שמירוץ יכול להתבטל פשוט בגלל שכמה מדוכאים החליטו לצאת לרחובות לעשות קצת בלאגן.
ואלה לא סתם דברים שאני זורק לאוויר. קודם כל, כי ב' קרה בדיוק עכשיו – העונה הייתה אמורה להיפתח לפני שבועיים בבחריין, אבל המירוץ בוטל בגלל הפגנות. ואיתו ירדו לטמיון יותר ממאה מיליון דולרים. ובמצב של הפוליטיקה העולמית, יכול להיות שזו לא הפעם האחרונה שאנחנו רואים כזה דבר קורה. שנית, א' קורה כבר זמן מה. זה מתחיל בכך שהאוהד האירופי מבזבז פחות כסף על פורמולה בהשוואה ללפני עשר שנים, ונמשך בכך שהמירוץ באוסטרליה, שפעם היה חגיגת פתיחת עונה ונדחק עכשיו בשביל הגראנד פרי של בחריין, מפסיד כסף כבר כמה שנים טובות ולא מתכוון לחדש את החוזה שלו עם הפורמולה ב-2014. פשוט בגלל שהזיקה של חובב הספורט המוטורי אל הפורמולה 1 נמצאת בשחיקה. ואי אפשר להאשים אותו.
אבל אם בעוד כמה שנים מישהו בצמרת הפורמולה 1 יבין לאן כל זה הולך ויגלה שקשה לו לכבוש שוב את אירופה, הוא יוכל לבוא בטענות רק אל אקלסטון - חובב גדול של אנשים שמנסים לכבוש את אירופה.
לבלוג של ניצן פלד לחצו כאן