780 שחיינים לקחו חלק בשבוע האחרון באליפות העולם בבריכות קצרות בדובאי. בין השחיינים שהגיעו לבריכת 'מוחמד בין באשיר' המדהימה ניתן היה לחזות באלופי עולם, אלופי אירופה ואלופים אולימפיים. אבל בתחילת היום הראשון היה נראה כי מירב תשומת הלב ניתנת דווקא לזה שנשאר בבית, מייקל פלפס, שלא נוהג להתחרות בבריכות קצרות. אולם, ככל שהאליפות בדובאי התקדמה, הגיעו לא מעט בשורות מפתיעות לגבי השחייה העולמית.
הספרדים עשו כברת דרך מרשימה והם בדרך לכבוש ענף ספורטיבי נוסף עם כישרונות כמו מירלה בלמונטה גרסייה (3 מדליות זהב) וארשווין ווילדבור (כסף וארד). ההולנדים, או ליתר דיוק ההולנדיות, הציגו יורשת נפלאה לאינגה דה ברוין ובעלת השם הארוך והמוזר – ראנומי קרומוואידיויו. אך מעל כולם בלט שוב שחיין מעורב אמריקני, ובהיעדרו של פלפס, זה יכול להיות רק אחד, ראיין לוכטה.
מפועל שחור לקבלן תארים
לוכטה שרף את הבריכה במשך חמישה ימים ועשה הרבה גלים ליריביו עם 7 מדליות, כאשר 6 מתוכן מזהב. לוכטה בן ה-26 הוא שחיין מוכר שמחזיק ברזומה מפואר הכולל 6 מדליות אולימפיות משני משחקים אולימפיים. אז איך ייתכן שמדובר בבשורה חדשה לשחייה העולמית? אולי הוא בעצם רק היה במקום הנכון כדי לנצל את הנפקדות של פלפס ולזכות בכמה דקות של תהילה?
על פניו זה נכון, לוכטה הרוויח מן ההפקר בין השאר בגלל חסרונו של הפנומן האולימפי. אבל בכל זאת מדובר ב"בין השאר" ולא "בעיקר". לוכטה של השנה האחרונה הוא שחיין חדש ומשופר, לוכטה דור 3. נגמרו הארוחות במק'דולנדס בשתיים בלילה ובעשר בבוקר, אין יותר פציעות הזויות כתוצאה מנפילה מעצים ובעיקר לוכטה החדש מנהל אורח חיים בריא של ספורטאי והפסיק להסתמך על הכישרון הטבעי שלו. הוא שיפר משמעותית את טכניקת הגב והחזה שלו ולא סתם נבחר לשחיין השנה בעולם על ידי הציבור האמריקני. היום, ראיין לוכטה הוא השחיין הכי טוב בעולם.
במשחקים האולימפיים בבייג'ין ב-2008 היה נדמה כי לוכטה מתחרה כמו חלק מנהגי הפורמולה 1 או רוכבי האופניים, ומאפשר לא אחת לשחיין הבכיר לחלוף על פניו בדרך לפסגת הפודיום. לא במכוון ואולי גם לא במודע, הוא בנה לעצמו תדמית של לוזר. כל זה הסתיים. באליפות ארה"ב האחרונה ניצח לוכטה את פלפס פעמיים ב-200 מ' מעורב אישי וב-200 מ' גב. בסגנון החזה, תמיד הראה הניו יורקי עליונות על פלפס, אבל כעת הוא מקדים אותו גם בגב וגם בחופשי.
שבר את מחסום הלוזריות
אז אולי הוא לא זכה בדובאי ב-8 מדליות זהב, אבל את מחסום הלוזריות הוא שבר בגדול, יחד עם עוד שני שיאי עולם. אבל השיא של לוכטה באליפות היה הגמר האחרון. אחרי שני גמרים מתישים ושתי מדליות זהב ב-100 מ' מעורב אישי ו-200 מ' גב זינק לוכטה ל-100 מ' פרפר במסגרת גמר ה-4x100 מ' מעורב כשנבחרתו בפיגור של שתי עשיריות אחרי הרוסים. איתרע מזלו של האמריקאי והוא זינק לקטע הפרפר אחרי ייבגני קורוטישקין, אלוף העולם הטרי ב-100 מ' פרפר, ואחד השחיינים המהירים בעולם כיום.
החיסרון המשמעותי בבריכות קצרות הוא שבאופן יחסי לארוכות אין מקום לתנועות שחייה. השחיינים נעזרים פי 2 בקיר ושוהים הרבה יותר זמן מתחת למים ולכן מרחב התמרון לביצוע קאמבק הוא צר ביותר ומקשה מאוד על ביצוע קאמבק. אף על פי כן, לוכטה סגר את הפער ובמטרים האחרונים עבר את קורוטישקין וסידר לשליח הבא, גארט וובר גייל, יתרון קטן. זה הספיק כדי להעניק לאמריקאים את הניצחון.
ולמרות כל הנתונים הללו, האם לשחיין בן 26, גיל שנחשב עד לא מכבר לפנסיונר ותיק בשחייה, יש את היכולת לעשות את הצעד הבא? לעלות למדרגה של השחיינים הגדולים ביותר ולהימנות ברשימה אחת עם פלפס, אלכסנדר פופוב, פיטר ואן דן הוגנבנד, ג'וני וייסמילר, מארק ספיץ ואחרים? התשובה האמיתית לא הגיעה בדובאי, אלא היא תבוא בעוד שבעה חודשים באליפות העולם "האמיתית" בבריכות ארוכות (50 מ') בשנגחאי. אליפות בה כולם יגיעו במטרה להבטיח את הכרטיס ללונדון 2012. אה, ותהיו בטוחים שמייקל פלפס יהיה שם.
5 מסקנות נוספות מאליפות העולם
1. גרמניה – ממעצמת השחייה הכבירה נותרו שני שחיינים ראויים, פול בידרמן ובריטה שטפן. אגב, השניה כלל לא טרחה להגיע למפרץ הפרסי.
2. סין – קצב ההתפתחות של הנבחרת ב-3 השנים האחרונות הוא פנומנלי. מדובר במעצמת שחייה לכל דבר ובהחלט יהיה מעניין לראות את הסינים באליפות שתיערך בארצם.
3. אלאן ברנאר – זמנו עבר? כרגע לא נראה שהשחיין הצרפתי יכול לחזור ולשלוט במקצה החופשי. אין לו סיכוי מול המהירות המדהימה של סזאר סיילו, והוא כבר אפילו לא הצרפתי הכי מהיר. פביאן ז'ילו הוא הדבר הבא במקצי החופשי הקצרים (50, 100 מ').
4. פדריקה פלגריני – תירוצים של פציעה מסתורית, עייפות מאליפות אירופה ועוד מגוון תירוצים. האמת? מאז שפשטה את סירת המנוע שנקראה "חליפת שחייה" היא פשוט פחות טובה.
5. 1,500 מטרים חופשי – מקצה שכולו סבל אחד ארוך לצופה. ועל אחת כמה וכמה בבריכות קצרות. המשחה מתחרה ברמת השיעמום וחוסר העניין עם תחרויות ההליכה המהירה באליפויות האתלטיקה (ברור לכולם שהם רצים, זו עבודה בעיניים).