מה יותר מתוק מלנצח אותם 0:3 בגמר גביע? לנצח אותם 2:3 עם שני שערים מאוחרים של הנודניק הזה, דור פרץ (אוהבים אותך דור), שיוצרים לפחות רגע אחד של אשליה צהובה שהם באמת חסינים לנצח.
הדבר האחרון שמעניין במשחק הזה הוא כמובן הגביע עצמו. הרי לאף אחד לא באמת אכפת מגביע הטוטו. הרבה יותר חשובה המגמה. וגם התקווה שאת הגביע הבא אני לא אראה עם החברים באחוזת ראשונים.
מאז שלהפועל תל אביב הגיעו בעלים חדשים והנהלה חדשה, קרה דבר אחד. למשל, היא הפסיקה להיות הפראיירית של הליגה. נגמר האירוע הזה שבו כל שחקן שהצהובים רוצים, כולל אם הוא אדום, עובר אליהם. הרכש הזר של הפועל תל אביב השנה לא רואה ממטר את זה של מכבי. לא נשכח כמובן שהתקציב שזורק מיץ' על הקבוצה הבינונית שלו הוא לפחות פי שלוש מזה שלנו. ואם אתם לא מרגישים בזה, אתם לא לבד.
כשהפועל עלו היום למגרש, אמרתי למי שישב לידי: הכי חשוב שיזכרו שאין באמת פערי רמות בין הקבוצות. הנס קרה. הפועל שיחקה מהרגע הראשון כאילו שהיא מבינה שכך הדבר, ושההפסד הקודם היה בעיקר מקרי ולא משקף.
כשמעתי השבוע על כך שמצפה לנו עוד דרבי השנה, סך הכל כנראה שישה, שקלתי להגיש תביעת נזיקין נגד ההתאחדות על פגיעה בבריאות. מי צריך את זה? בקושי אחד אנחנו שורדים. היום אני מתחיל לחשוב שאולי הם עשו לנו טובה ויכול להיות שאפשר בעונה אחת למחוק הרבה מהביזיונות של השנים האחרונות. אני למשל זוכר שבפעם האחרונה אחרי הניצחון בעונה שעברה, הם אמרו שנצטרך לחכות 12 שנה עד לפעם הבאה. זחיחות הייתה תמיד התכונה המובילה שלהם.
אז מה יותר מתוק מלנצח אותם 0:3? לנצח אותם 2:3 ולראות את פרימו נותן לאושר דוידה ציון שלוש. ההבדל בן דוידה לבין ערן זהבי, ששניהם ירקו לבאר שהשקתה אותם כל כך יפה, הוא כפול: זהבי הרבה יותר אלגנטי וגם יודע לשחק באמת כדורגל. אגב, קראתי בערוץ הספורט שדוידה הצביע לבן גביר. אני מאחל לשניהם את אותה הצלחה, לפחות בשנה הקרובה.
ובכל זאת, הייתי מוותר על התנועה של דאפה. אני גם לא אוהב את הפיו פיו הזה, וגם מציע לדאפה שמתחיל להיות דאפה משבוע לשבוע, לחקות שחקנים אמיתיים.
הפועל השנה היא בעיקר קבוצה שכיף לראות אותה. אני לא חושב שניקח אליפות, האמת שגם לא חשבתי שניקח את גביע הטוטו. אבל אני אדליף לכם שאיש מאוד בכיר בקבוצה מאוד בכירה שמתחרה עם הפועל תל אביב בצמרת ובעיקרון מאוד לא אוהבת את הפועל, אמר לי השבוע שיש לנו קבוצה פצצה. מיד השתקתי אותו והאשמתי אותו בהפסד שיהיה בדרבי. סליחה חבר, צדקת ואני כרגיל התנהגתי כמו לוזר.
מה נשאר לקוות? שלא תקלקלו לנו ביום שני הקרוב נגד מכבי חיפה. הזיכרון המתוק של ארבע אפס מהשנה שעברה עדיין קיים. תנו לנו בבקשה עוד מומנטום, תנו לנו עוד סיבה להרגיז את הצהובים כי בסופו של דבר מזה אנחנו חיים.
הרבה פעמים שואלים מתי נהיה באמת מדינת כדורגל. זה בטח לא יקרה כשמנהלת הליגה מחליטה להוריד לחדר ההלבשה את הקבוצה שהפסידה ולמנוע ממנה להשתתף בטקס הנפת הגביע. כדורגל לפני הכל זה תרבות. כל עוד נהיה תת תרבות, נהיה גם תת ברמה הכוללת.
ועוד מילה אחת אחרונה על השניה האחרונה במשחק, הסנטימטר האחד שהבדיל בין: גילינו אופי לבין אופי לא קונים במכולת (ד"ש לאהובי יונתן כהן). אין על הקלישאות בעולם הכדורגל.