וידאר קיארטנסון חושף: המשחק שגרם לי לחתום במכבי תל אביב

זה נראה דימיוני היום, אבל לפני קצת פחות מ-10 שנים, מכבי תל אביב שילמה 3.5 מיליון יורו כדי לצרף שחקן. מדובר בשיא העברה לליגה הישראלית שעומד עד היום. השחקן הוא וידאר קיארטנסון, חלוץ איסלנדי שקרע רשתות בנורבגיה ובשבדיה והיה אמור להיכנס לנעליים של אחד, ערן זהבי. בראיון לערוץ הספורט מספר קיארטנסון על הרגע בו החליט לחתום במכבי ת"א, החרטה הכי גדולה שלו מהתקופה בישראל וגם על הזמן ששיחק לצד אחד השחקנים הטובים בעולם כיום.

בגיל 36, קיארטנסון עדיין לא חושב על פרישה ומשחק היום במדי סלפוס מהליגה השניה באיסלנד, המועדון בו גדול. "תמיד רציתי לסגור מעגל ולהגיע לפה", הוא אומר בתחילת דבריו, "אשחק עוד 2-3 שנים, אבל אני גם מודל לדוגמה לשחקנים פה. התחלתי להתגעגע למקום ממנו באתי ולמשפחה הגדולה שלי. אני מנסה לשפר את הצעירים, זו המוטיבציה שלי. אני עדיין בכושר ועדיין יכול לכבוש שערים. כל עוד אני יכול לעשות את זה, אני אמשיך. אני עדיין נהנה".

"אני עדיין לא יודע מה אני רוצה לעשות אחרי הקריירה", ציין קיארטנסון, "אני לוקח קורסים באימון ואני מאמן שחקנים צעירים. אני עושה את זה 2-3 פעמים בשבוע. אני עושה רישיון B באימון ואני עם שחקנים בני 12-13 כדי לראות אם זה מתאים לי ולקבל את הניסיון כמאמן. זה מה שאני עושה כרגע. אני יכול ללמוד, אבל התכנית שלי היתה להיות כדורגלן מקצועי, ולא היתה לי חלופה". 

מי היה הראשון שדיבר איתך על מכבי ת"א?
"זה היה הסוכן שלי, הוא דיבר הרבה עם ג'ורדי קרויף. בדיוק חתמתי במאלמו. הייתי שם רק שישה חודשים. התחלתי שם בצורה טובה והרגשתי טוב בעיר ובדיוק נולד לי הבן הבכור. לעבור בשלב כ"כ מוקדם... חשבתי שזה לא הזמן הנכון. אמרתי לסוכן שלי לחכות ונראה אחרי העונה. הוא התקשר אליי כל הזמן לגבי מכבי ת"א. אם ג'ורדי רוצה מישהו, הוא ישיג אותו. היו אופציות נוספות באותו זמן ואני רציתי להתמקד במאלמו כי היינו בתקופה טובה. המחשבה שלי היתה לא לעבור. בכדורגל הכל קורה מהר. 3-4 ימים לסיום החלון, הוא אמר לי שמאלמו קיבלה הצעה טובה מדי כדי לסרב לה. באותו זמן היה משבר עם דאע״ש וראיתי איפה ישראל על המפה וזה היה קרוב לסוריה. אמרתי שאני רוצה להגיע ולראות. הגעתי ל-24 שעות בישראל עם אבא שלי והשאר היסטוריה".

"חשבתי שישראל זה כמו מדבר, כמו ערב הסעודית, אבל כשהגעתי זה היה שונה לגמרי ממה שאתה מדמיין. עשינו סיור בעיר והלכנו למסעדות. הבעלים היה מאוד שאפתן. נותרו 2-3 ימים לחלון וראיתי באתר תוצאות (לייבסקור) שלמכבי ת"א יש משחק פלייאוף כדי לעלות לליגה האירופית. אמרתי לחברה שלי דאז, שאם הם יעלו לליגה האירופית, אני אחתום שם. אם לא, אשאר במאלמו. הם עברו בפנדלים ואמרתי לעצמי 'אוקיי, אחתום'. ההחלטה הסופית התקבלה אחרי זה כי רציתי לשחק בליגה האירופית". 

דיברו איתך על ערן זהבי?
"כמובן, אמרו לי עליו. שאני לא מחליף עוד שחקן, אלא שחקן שהבקיע 30-40 שערים בעונה. הלחץ עליי ומצפים ממני לעשות אותו דבר. הלכתי ליוטיוב וראיתי את הקטעים שלו. הוא לא השחקן שהכי קל להחליף. הוא אחד החלוצים הטובים בהיסטוריה של ישראל. האמביציה שלו והמנטליות שלו מדהימים. אני רוצה לאחל לו בהצלחה בפרישה. אלה היו נעליים גדולות למלא. החודשים הראשונים שלי לא היה קלים במכבי ת"א. אחרי זה, זה השתפר".

"התחרינו נגד ב"ש, הם היו ממש טובים אז. הרגשתי שאנחנו תמיד רודפים אחריהם. החרטה הכי גדולה שלי היא שהיינו במקום השני ולא במקום הראשון. זה היה מתסכל. הדינמיקה בקבוצה היתה טובה. במכבי ת"א היו הרבה ישראלים שהיו שחקני מפתח בקבוצה. כשיש רק זרים, זה לא כ"כ טוב. לקח לי זמן להכיר את השחקנים בחדר ההלבשה. אחרי 3-4 חודשים, התחלתי לשחק טוב וממש נהניתי. הייתי חבר טוב של ברק יצחקי וגם היה לי מערכת יחסית טובה עם טל בן חיים הבלם".

אהבת את המשחקים הגדולים - מול הפועל ת"א ומול מכבי חיפה
"אי אפשר לתאר את האווירה כשאתה משחק נגד הקבוצות הקטנות יותר. לא היתה אווירה רעה, אבל יש הבדל גדול ממשחק נגד מכבי חיפה או הפועל ב"ש. תמיד אני זוכר שהייתי צריך להיות במיטבי במשחקים האלה. ממש נהנינו לשחק במשחקים האלה. האווירה היתה אדירה, האוהדים שרו כל המשחק".

עברת שלושה מאמנים במכבי ת"א. מה אתה זוכר מהם?
"באתי כשהמאמן היה שוטה ארבלדזה. הוא עזב מוקדם כי היתה לנו תקופה רעה. זה הרס את הסיכוי שלנו לזכות בליגה. לא שיחקנו כקבוצה. קל להאשים את המאמן, אבל היו הרבה שחקנים חדשים וקשה לבנות קבוצה מהר עם הלחץ במכבי ת"א. לא היתה סבלנות למאמנים. הוא היה בחור טוב, אבל זה לא עבד כמו שרצינו. הגיע ליטו וידיגל. הוא היה בחור מצחיק. היה כיף באימונים שלו. הם היו ידידותיים לחלוצים. שיחקתי טוב כשהוא היה מאמן". 

"עם ג'ורדי, התחלנו את העונה טוב. אחת הבעיות היתה שהוחלפו הרבה שחקנים. לקח זמן להסתגל. כשהתוצאות לא טובות, אתה עושה שינויים. צריך שתהיה תחרות, אבל היו לנו יותר מדי שחקנים. צריך שיהיה עומק בסגל בגלל שיש הרבה משחקים, אבל השחקנים הזרים שמגיעים לישראל צריכים זמן ובמכבי ת"א אין זמן. אם אתה לא טוב 3-4 משחקים בישראל, אין לך הרבה הזדמנויות לכפר על זה. הרבה שחקנים שהגיעו למכבי ת"א לא ענו על הציפיות".

היית מעורב גם באחד המהפכים המטורפים בהיסטוריה במשחק מול זניט
"זה היה המשחק הכי משוגע. בדקה ה-75 היה 0:3. הוחלפתי ב-3:1. צפיתי מהספסל והכל קרה. קל יותר להיות על המגרש כי אתה יכול לעשות משהו. אני לא מאשים את השחקנים, אבל קרה משהו משוגע. קרסנו אחרי האדום. זניט היתה קבוצה טובה, וזו היתה תוצאה גדולה עבורנו לנצח אותם בבית". 

בסופו של דבר אחרי שנתיים, עזבת
"הייתי בן 28. הקבוצה לא עלתה לשלב הבתים של הליגה האירופית והיתה בעיה עם הפיירפליי. לא היו הרבה שחקנים שאפשר למכור במחיר סביר. אני ממש מתחרט שעזבתי. היתה לי עוד שנה אחת בחוזה. אם הייתי חוזר בזמן, הייתי חותם לעוד עונה. עברתי משם למועדון הלא נכון (רוסטוב). הם היו אז במקום השני, אז זה נראה בסדר. לא הבנתי שלמאמן יש את השחקנים שלו והייתי צריך לעשות הרבה רק כדי לשחק. אני מתחרט שעזבתי באותו זמן. זה לא היה רק בידיים שלי. היינו צריכים למכור כדי לאזן את המספרים. הקבוצה זכתה באליפות שנתיים ברציפות אחרי זה, אז זה ממש מתסכל. בזמני היו שחקנים טובים, אבל הפועל ב"ש היתה כמו מכונה. הם ניצחו כל משחק".

דיברת לאחרונה על ההתמכרות שלך לאלכוהול. מה היה המצב שלך כשהיית בתל אביב?
"באותו זמן, זה לא היה כמו בשנים האחרונות. זה רק החמיר לאחר מכן. כן, יצאתי ושתיתי בירה כשהיה זמן, אבל רק בשנת 2021-22 זה התחיל להיות בעייתי עבורי כי חייתי בחו"ל והייתי לבד. בישראל הייתי עם המשפחה שלי. חייתי חיים נורמליים בישראל. רציתי לדבר ולעזור לשחקנים אחרים שנמצאים באותה סיטואציה. זה קורה לשחקנים אחרי הקריירה, כשאין כדורגל. זה התחיל לפני 3-4 וזה היה רע. זה לא שינה את החיים שלי, אבל שתיתי כל השבוע. זה משהו שלא רציתי בחיים שלי. זה קל להפוך ל'עצלן' ולא לשנות את עצמך. קיבלתי את העזרה שהייתי צריך. היה חשוב לדבר על זה כי יש הרבה שחקנים שיש להם את הבעיות האלה והם אפילו לא אומרים כלום או מקבלים עזרה. הייתי בשנה שעברה בגמילה ואני חי חיים שקטים ורגועים. בחו"ל לפעמים אתה מרגיש בודד, במיוחד כשחדר ההלבשה מרגיש כמו להגיע למקום עבודה. יש קבוצות שיש הרבה חברים בחדר ההלבשה". 

היו לך הצעות מישראל אחרי שעזבת?
"כן. אני לא זוכר מי היו המועדונים, אבל בנקודה מסוימות, היתה לי אופציה לעזוב את רוסיה וכמה מועדונים דיברו איתי על לחזור לישראל. אבל זה לא המשיך. היו גם קבוצות גדולות וגם קבוצות במרכז הטבלה".

בתקופה שלך בחו"ל שיחקת לצד אחד השחקנים הטובים בעולם כיום - חביצ'ה קברצחליה
"לא באמת האמנתי שהוא יהיה אחד השחקנים הטובים בעולם. הוא היה שחקן מאוד מבטיח, אבל הוא היה צעיר, ראיתי שהוא יכול לכדרר, אבל המוצר הסופי לא היה שם. אחרי שעזבתי את קאזאן, הוא השתפר. אבל לעולם לא דימיינתי שהוא יכול להיות אחד השחקנים הטובים בעולם. חשבתי שהוא יכול להיות שחקן טוב ולשחק ברמה גבוהה יותר, אבל לא ככה. הוא השתפר בצורה דרמטית. הוא תמיד כידרר ואני חיכיתי ברמה ואמרתי לו 'תסתכל עליי וברגע שאתה רואה אותי ברחבה, תמסור'. הוא התחיל לעשות את זה ואני נשבע, הכדור הגיע בדיוק איפה שרציתי. רק הייתי צריך להגיד לו למסור, והוא שם אותו בדיוק איפה שרציתי. הוא התפתח בצורה מהירה מאוד, זה משוגע". 

בחזרה למכבי ת"א, איך אתה מסכם את החוויה שלך בישראל?
"זו היתה חוויה נהדרת. אני מתחרט שלא זכינו בתארים, אם אתה מוציא את גביע הטוטו. מעבר לכך, רציתי להישאר בישראל. אבל זה הכדורגל. היה לי נהדר שם. אני תמיד אומר שהעיר האהובה עליי היא תל אביב. היו לי חיים נהדרים. אהבתי הכל בישראל. אני אוהב את האוהדים של מכבי ת"א. כשהדברים יירגעו, אגיע לבקר. יאללה מכבי".