תמנע נלסון לוי היא אחת מעמודי התווך של הג׳ודו הישראלי. הג׳ודוקא המנוסה בת ה-31, מראה כי לצד הניסיון הרב וההישגים היא מתאמנת ומתחרה עם דרייב של ספורטאית שרק עכשיו עושה את צעדיה הראשונים בסבב העולמי, עם רעב יוצא דופן וכח בלתי נגמר. היא פתחה את עונת התחרויות עם מדליית זהב בגרנד סלאם טביליסי לפני חודש, וכעת השלימה מדלייה שנייה ברציפות בבירת גאורגיה, והיא מדורגת במקום הרביעי בעולם בעד 57 ק״ג. נלסון לוי מחזיקה בחמש מדליות באליפויות אירופה - אחת מזהב ב-2022, אחת מכסף ב-2023, שתיים מארד ב-2016 וב-2024, ובסוף השבוע היא זכתה בתואר סגנית אלופת אירופה בטביליסי, אחרי קרב גמר עוצמתי ומאתגר בו הפסידה.
15 שניות הפרידו בינה לבין התואר אלופת אירופה בקטגוריית המשקל עד 57 ק״ג בפעם השנייה בקריירה, שהיה מהווה הישג היסטורי בג׳ודו הישראלי. חוסר ריכוז של מאית שנייה בקרב הגמר גרם לה לשמוט את היתרון בו החזיקה, ולהפסיד בשניות האחרונות באחד מהקרבות הקשים והמשמעותיים שהיו לה בקריירה, כשהתואר היוקרתי נמצא על הפרק. אבל דווקא הרגע הזה, הפסד שמלוּוה בתחושות תסכול והחמצה אכזריים (בגבולות הספורט), גורם לה להיות רעבה יותר להצליח, לאהוב את הענף הזה, ולהגביר את התחרותיוּת אפילו עוד יותר. נלסון לוי, מדליסטית ארד אולימפית קבוצתית מטוקיו שחולמת על מדליה אולימפית אישית, הפכה לזוכה המבוגרת ביותר מבין הנשים הישראליות במדליה באליפות אירופה.
איך הרגשת מבחינת ההכנה לאליפות, ובאליפות עצמה?
"העבודה הצמודה עם עידו בר וכמובן עם שני והצוות הייתה הכנה מדהימה. אליפות אירופה זו תחרות מטרה בשבילנו, זאת אחת התחרות שאני הכי אוהבת להתחרות בה. הורדת המשקל לקראת התחרות, לצד המצב בארץ עם הריצות למקלטים, כשאפילו היה אימון שרצנו בו ארבע פעמים למקלט, עם כל הדברים האלה אני חושבת שעשינו הכנה משוגעת שהוכיחה את עצמה ביום שלי. ידעתי מה אני רוצה לעשות בכל קרב, והיו קרבות לא פשוטים, אבל לנצח אותם בדרך לגמר היה הדבר הכי חשוב".
מה היו התגובות במשפחה אחרי הגמר?
"דיברתי עם ארוסתי, היא הייתה מבסוטה. המשפחה שלי שמחה מאוד, הם היו בלי דופק לאורך כל היום, לא נשמו".
מה זה עבורך לייצג את ישראל ולעמוד על הפודיום בתקופה הזאת?
"זה הדבר שגורם לי להיות הכי גאה, בטח בימים האלה אחרי תקופה ארוכה וקשה כל כך שהמדינה עוברת תהפוכות. אני ממש שמחה על מעט הנחת שאני מצליחה להביא".
איך היית מדרגת את רמת הג'ודו שלך כיום, אחרי האליפות, בהשוואה לאורך הקריירה?
"בטופּ, לגמרי. מכל הבחינות. הייתי סופר מרוכזת במהלך כל היום באליפות, הרגשתי טוב, עבדתי כמו שצריך, ואני בכושר מאוד טוב״.
יש דורות חדשים בקטגוריית המשקל שלך, חשבת שתוכלי להגיע פעם נוספת למעמד הגמר באליפות ולהישאר בצמרת העולמית?
״היו כאלה שכבר הספידו אותי. ברור שיש צעירות שיכולות לפרוץ, לעשות מדליות ולעשות תחרויות טובות, וזה גם מה שיפה בענף הזה. אבל אני חושבת שמה שאני מביאה זה גם כמובן הניסיון, אני גם יודעת לעבוד כמו מפלצת, כמו חיית עבודה. ככה אני מרגישה על עצמי וזה מה שאני נותנת מעצמי בכל יום. כל האנשים שהספידו? עשיתי שני גמרים בשלושה שבועות, בסוף המדליות מדברות".
שני הרשקו, מאמן העל של הנבחרת, אמר בראיון שנתן לערוץ הספורט שאת דוגמה ומופת לספורטאית, שאת מתאמנת כמו חיה כאילו שרק התחלת את הקריירה, ושהוא מאחל לכל מאמן מתאמנת כמוך. מה הדברים האלה אומרים לך על עצמך?
״תמיד כיף ומשמח לשמוע דברים כאלה, בטח כשזה מגיע משני שהוא בן אדם שעובד איתי צמוד, ואנחנו עובדים יחד כבר שנים. אני עובדת קשה תמיד, ונותנת כל מה שאני יכולה באימונים ובתחרויות. זה מה שאני יודעת לעשות, ורואים את זה על המזרן״.
את מרגישה שמצד היריבות שלך יש חשש מלהתחרות מולך?
"אני לגמרי מרגישה את זה על היריבות, אני יודעת לדוגמה שהן מפחדות מיד ימין שלי. אם אני תופסת אותן מלמעלה הן יודעות מה יקרה, והן עושות הכל כדי להימנע מהסיטואציה הזאת. אני מקווה וחושבת שאין ספורטאית שעולה מולי ואומרת ׳יאללה, זה עוד קרב׳. אני יודעת שהן לא מרגישות בנוח לפני קרב נגדי״.
אנחנו שנה אחרי איחוד נבחרות הגברים והנשים, איך את רואה את המהלך הזה?
"אני חושב שזה מדהים, אני חושבת שזה עושה טוב לכולם. הצוות עובד ביחד וזה מאוד נחמד. יכולים לצאת מזה דברים מאוד טובים ויפים. גם בינינו בין הספורטאים, אנחנו פתאום הרבה יותר מעורבים בחיים אחד של השנייה, ומרגישים את התמיכה הזאת. נבחרת הגברים נשארה לתמוך בי ביום הקרבות שלי, כיף לראות את זה, וזה גם כיף מבחינת הגיבוש שמעבר לתחרויות. אני מקווה מאוד שזה גם יגבש איתנו עוד יותר לתחרות הקבוצתית כשתהיה אחת כזו. אני חושבת שדברים טובים יכולים לצאת מהשינוי הזה".
את קפטנית הנבחרת, מה מידת האחריות והדוגמה שאת מרגישה שיש לך במעמד הזה?
"אני מקווה שאני מצליחה להעביר הלאה לדור הצעיר יותר את המחויבות ואת העבודה הקשה. זה ה'אני מאמין' שלי, אני חושבת שזה מנצח הכל. אם מישהו מהצעירים או מהצעירות מצליחים לתפוס את זה, וזה יעשה אצלם שינוי, אז מבחינתי עשיתי את שלי. אני עושה את ההכי טוב שלי כדי שלי יהיה הכי טוב שיש, וגם כדי שהנבחרת כולה תצליח. נבחרת הג'ודו היא הנבחרת הכי המצליחה בארץ, זה הוכח רק במדליות בלי דיבורים".
בתור הקפטנית של הנבחרת - איך את רואה את היציבות שלכן, הנשים בסבב העולמי, ואת הצמיחה מחדש של הגברים עם ההצלחה ההיסטורית של יצחק אשפיז?
״מבחינת נבחרת הנשים, בלי יוצא מן הכלל כולנו בטופּ העולמי כבר הרבה מאוד זמן כמעט בכל משקל. במשחקים בפריז היו לנו בנשים את כל המשקלים, והיו לנבחרת הנשים בשנים האחרונות מדליות מכל תחרות אפשרית. אמנם הדור הקודם בגברים עזב והם היו מכונות עבודה, אבל אני חושבת שלאט לאט נבחרת הגברים שיש עכשיו היא לא פחות טובה, ועם עוד קצת שפצורים וניסיון הם יהיו שם. אשפיז הוא אחד מהם והוא ג׳ודוקא מדהים, ספורטאי מדהים ואדם מדהים, והוא מביא את זה למזרן. נשאר לי לאחל שעוד ספורטאים מנבחרת הגברים יצטרפו אליו ואין לי ספק שזה יקרה. אני רואה אותם מתאמנים, אני רואה את המחוייבות שלהם ואני לגמרי סומכת עליהם״.
מה גילית על עצמך מהרגע שאחרי המשחקים האולימפיים בפריז עד לנקודת הזמן הזו?
"אני חושבת שגיליתי הרבה סבלנות. סבלנות וסוג של רוגע. אני מרגישה את זה יותר על עצמי, ומרגישה שזה עוזר לי בדרך שלי".
כמה את רעבה למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס 2028, ולהשיג מדליה אולימפית?
"אני רעבה לזה כמו שבחיים לא הייתי. ברור שלוס אנג'לס עדיין רחוקה זה עוד קצת יותר משנתיים מעכשיו, אבל ברור שזה היעד הסופי. מה שהיה עכשיו זו אחלה יריית פתיחה לקמפיין האולימפי. אני מסתכלת על המטרות הקרובות יותר - אני מסתכלת אליפות העולם הבאה ועל הגרנד סלאם בתחילת הקריטריון האולימפי. בא לי לכבוש עוד כמה פסגות, אבל המטרה נשארת אותה המטרה״.
מה את יכולה לומר על הגרסה של תמנע נלסון לוי בסבב העולמי בעונת התחרויות לשנת 2026?
"זו רק ההתחלה. עוד לא ראיתם הכל".