BYD דולפין סרף במבחן: חיית פרברים חשמלית

יצרניות הרכב סיימו את הגל הראשון והשני של מכוניות חשמליות משפחתיות וקרוסאובר לרבות גרסאות יוקרה. עכשיו הן מפנות את הזרקור גם לדגמי מיני להמונים. אחרי שהדולפין סרף נבחרה להיות מכונית השנה בעולם בקטגוריית חשמלית אורבנית, יצאתי לפגישת היכרות איתה ברחובות הצפופים ובכיכרות המהממות של רומא. הנסיעה הקצרה באיטליה הייתה עם גרסת קומפורט, החזקה והמאובזרת ביותר של הסרף, שנקראת בסין BYD סיגאל (שחף), אבל דווקא הדגם הצנוע יותר שנקרא "בוסט" עם 88 כ"ס הגיע ראשון לישראל במחיר של 115,000 שקלים. האבזור קצת פחות עשיר מהגרסה החזקה (156 כ"ס) אבל שאלת המחקר הייתה האם יש מקום בשוק הישראלי למכונית מיני חשמלית במחיר מאתגר כמו דונגפנג בוקס וליפמוטור T03? אולי לדולפין הגולש הפתרונות – יצאנו למבחן.

תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב מושך מבטים, בעיקר בצבע הזרחני של רכב המבחן. תא הנוסעים מתאים ל-4 נוסעים בלבד שיהנו ממרווח מספק, בעוד תא המטען קטן יחסית.
איכות נסיעה ואבזור: נוחות הנסיעה טובה בעיר וגם בדרך בין-עירונית, גם בידוד הרעשים עושה רושם טוב, אך רשימת האבזור לא עשירה כמו אצל מתחרות סיניות אחרות.
ביצועים והתנהגות: ביצוע המנוע צנועים בלשון המעטה, אך הם מספקים זריזות עירונית טובה דיו. התנהגות הכביש בטוחה וגם טווח הנסיעה הריאלי טוב למדי.
למי מתאים: למי שמחפש רכב עירוני קטן וחסכוני או כרכב שני במשפחה שיש לה נגישות לעמדת טעינה, ובתמורה יקבלו עיצוב דינאמי ונוחות נסיעה טובה.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-115 אלף שקל (רכב המבחן 115 אלף שקל)

לא רוצים לפספס שום דבר? הצטרפו לאלפי החברים שלנו בערוץ ה-WhatsApp הרשמי ותקבלו גם אתם את כל העדכונים, החדשות והמבחנים לפני כולם, וגם תוכן ייחודי! לחצו על הלינק >>> ערוץ "עולם הרכב" ב-WhatsApp ואל תשכחו גם ללחוץ על הפעמון!

עיצוב ותא נוסעים
שתי הגרסאות של הסרף, "בוסט" ו"קומפורט", זהות זו לזו בעיצובן והצבע הצהוב הפלורוסנטי של מכונית המבחן זרק אותי לאחות החזקה יותר בה נהגתי בהשקה העולמית. שפת העיצוב מודרנית ומושכת את העין עם פרופורציות טובות וקריצות דינמיות כשהשילוב בין הפאנלים השונים ליחידות התאורה מלפנים ומאחור ולתוספות הפלסטיק יוצר רושם חדשני ומעניין שזוכה לציון גבוה ומושך תשומת לב ראויה בדרכים בהן נסענו.

המכונית מתוכננת לארבעה נוסעים בלבד וטוב שכך כי אין מקום, תרתי משמע, לנוסע שלישי מאחור וקיום של שתי חגורות בטיחות במושבים האחוריים סוגר את העניין. החלק הקדמי מזכיר את שאר הדגמים של BYD לרבות מסך התצוגה המסתובב למצב אנכי בהפעלה מההגה. הפלסטיק השחור שולט בכל פינה וההגה פרופורציונלי למידות תא הנהג כמו גם לוח המחוונים שמגיח מאחורי ההגה עצמו. בין המושבים נמצאת תושבת לטלפון הנייד שאיננה משמשת לטעינה (רק בדגם היקר) ובסה"כ העיצוב מתכתב עם החלק החיצוני פרט לניגודיות הצבעים.

רמת הציפיות מיישרת קו עם גודל המכונית ועם המחיר שלה וכשם שלא היו הפתעות גדולות, בכל זאת ניתן לומר כי גם משטחי הפלסטיק בדשבורד ובדלתות הורכבו בצורה נאותה ולא השמיעו ציוצים או חריקות, דבר שקל לזהות במהירות במכונית חשמלית לנוכח השקט ששורר בה. האיטום של החלונות השאיר את המולת הרחוב בחוץ וגם טריקת דלת תא המטען הלא חשמלית עברה בהצלחה מספר פעמים. בחלק החיצוני יש כמה חלקי פלסטיק בצבע אפור כהה שמהווים חלק מהעיצוב של המכונית וצריך לבדוק איך הם יתמודדו עם השמש הישראלית ויעמדו במבחן הזמן בלי לאבד מכוחם וצבעם.

הכניסה למכונית מלפנים ומאחור טובה מאוד. פתיחת הדלתות נעשית בזווית רחבה, מאוד בולט בדלתות האחוריות שמאפשרות כניסה ויציאה למכונית בצורה קלה בלי תרגילי פילאטיס למתקדמים. במכונית קטנה זה יחסית קל לטפל בסוגיית הנדסת האנוש כי הכול קרוב ונגיש אך לא צפוף מדי. למרות שאין גג פנורמי, התחושה של סביבה מרווחת, אך ניכר שחסרים תאי אחסון למרות שבין המושבים יש תא תחת המשטח הצף שנועד לטלפון ותו לא.

אם יש משהו שהמעצבים של BYD העניקו לו תשומת לב ראויה, הרי שמדובר במושבים הקדמיים - כאשר מושב הנהג ממוקם בזווית טובה ולמרות שהקורות הקדמית מסתירות מעט את מה שקורה בחוץ, תנוחת הנהג והמושב מחפים על כך. המושב עצמו נוח ומאפשר נסיעה ארוכה בלי להרגיש את הגב.

בחלק הקדמי מדובר בשדה ראייה טוב מאוד שמתאים מאוד לנסיעה בסביבה עירונית ולמרות שקורות A גוזלות כאמור משדה הראייה, התנוחה של מושב הנהג מחפה על כך וגם מסך המולטימדיה לא גובה מחיר בהסתרה של תחתית השמשה הקדמית גם כאשר מסובבים את המסך למצב אנכי. שדה הראייה מאחור סביר והחלונות לנוסעים מאחור אינם קטנים מידי.

מאחור כאמור יש מקום לשני נוסעים שיכולים לשבת בצורה מרווחת, אין כאן יותר מדי אפשרויות לתאי אחסון וחבל שב-BYD לא הכניסו קצת יותר יצירתיות לחלק האחורי שיציע לנוסעים למשל פטנטים מגניבים ברוח התקופה לרכב שמיועד לצעירים. האווירה הכללית בעיצוב פשוטה ופרקטית, המושבים נוחים לישיבה עם תמיכה טובה וטוב עשו שצמצמו את האפשרויות לשני נוסעים ולא יותר.
בסיס הגלגלים של הסרף הוא 2.5 מטרים בדיוק וזה מאפשר לארבעת הנוסעים מרחב מחייה טוב. הרצפה כמובן שטוחה ולכן הנפח הכללי בחלק האחורי נשאר פנוי מכל מיני סרחי עודף. מרווח הכתפיים והראש נדיבים בעיקר בזכות הויתור על המושב האמצעי וכך כל אחד מהנוסעים מאחור זוכים לטריטוריה פרטית ראויה.

אורכה של הסרף הוא 3.99 מטרים, כשהמחשבה של מתכנני הרכב היא ראשית ליושבים בו, ומי שמשלם על כך את המחיר הוא תא המטען בנפח 308 ליטר (1,037 ליטרים בקיפול מושבים) מה שיוביל כנראה משתמשים שונים להניח קניות ומטען קטן גם על המושבים האחוריים, אם מדובר בנסיעה קצרה, וזה הגיוני כאן לנוכח הנפח הצנוע, אבל קיפול של עגלת תינוק קטנה תחסל את כל הנפח האחורי לגמרי.

איכות נסיעה ואבזור
הנסיעה בדולפין סרף בתוואי עירוני בהחלט ראויה לציון בהיבט נוחות הנסיעה שזכתה לציון טוב גם מצד הנוסעים הנלווים במכונית. מעבר של פסי הרעדה עירוניים במהירות 35-40 קמ"ש בוצע בקלילות יחסית והמכונית פשוט "בלעה" אותם בלי בעיה. גם רחובות העיר השונים בהם עברנו וחיפשנו להרגיש את מכסי הביוב ופתחי הניקוז, גם כאן המכונית צחקקה בקלילות ועברה את כל המפגעים העירוניים בלי להניד עפעף, שאפו למהנדס המתלים והבולמים של BYD על מלאכת הכיול. ותמרונים עירוניים צפופים מרגישים עבורה כמו גולש גלים במים.

פעם היינו נפעמים למשמע השקט שהמכונית מייצרת ובתמורה קיבלנו אפשרות לשמוע דברים שבדרך כלל לא שומעים מהסביבה החיצונית בגלל מערכות המנועים בהנעת בנזין ומערכות פליטה. ברבות השנים היצרנים של המכוניות החשמליות למדו לטפל בתחום שמירה על איטום מפני רעשים ומאחר והסרף מכוונת ללקוחות עירוניים באירופה, אפשר לומר שהמכונית שקטה למדי.

דולפין סרף מגיעה בשתי רמות גימור כאשר ההבדל המהותי בין גרסת "בוסט" (שנבחנה) ל"קומפורט" (שטרם הגיעה ארצה במועד המבחן) נמצא במנוע שמכפיל את כוחו מ-88 כ"ס ל-156 כ"ס, כך שמדובר יותר בחוויית נסיעה שונה. פרט לכך, שתי המכוניות מכילות את אותו מסך מולטימדיה במידה "10.1 שמסתובב למצב אופקי/אנכי עם תפריטים בעברית, שמצריך לימוד למי שמגיע ממותג אחר אבל קיצורי הדרך מסייעים בעניין. מערכת הסייען הקולי לא מספיק יעילה ולעיתים קרובות המכונית "לא הבינה" מה ביקשנו ממנה.
 
בפן הבטיחותי תמצאו 6 כריות אוויר ושורה ארוכה של מערכות עזר ובטיחות לרבות בקרת שיוט אדפטיבית ומערכת לניטור ערנות נהג שאוהבת להתריע. ציון הבטיחות של משרד התחבורה 3 בלבד וזאת לאור החיסרון של מערכת זיהוי רכב בשטח מת, בלימה בחירום בנסיעה לאחור והתרעה על השארת ילד במכונית, אך במבחן הריסוק האירופאי היא קיבלה 5 כוכבים, שבוודאי מרשימים בסגמנט המיני.

ביצועים והתנהגות
עם מנוע צנוע בהספק 88 כ"ס, העדיפו ב-BYD לכייל את המכונית לניצול יעיל של הסוללה לטווח משולב של 322 ק"מ, עם הצהרה של 15.6 קוט"ש ל-100 ק"מ של נסיעה אם כי במבחן הצלחנו להגיע לנתון של 14.6 קוט"ש ל-100 ק"מ ולהשיג טווח נסיעה של 296 ק"מ יעילים למדי, לבטח לשימוש העירוני לו היא מיועדת.

עם מומנט של 17.5 קג"מ מצליחה הסרף לסחוט תאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש תוך 12.1 שניות (בגרסה החזקה זה קורה תוך 9.1 שניות) והמהירות המרבית המוצהרת היא 150 קמ"ש. בתוך העיר קיבלנו הרגשה שהיא זריזה, בעיקר בגלל התאוצה בין הרמזורים למרות הנתון הרשמי שלה, כשהגודל והמשקל שלה באו לעזרה והתחושה שהיא "חיית רחובות" אמיתית.

כאשר יוצאים לנסיעות בין -עירוניות ובכבישים מהירים שם נדרשים תמרוני עקיפות, מעניקה הסרף תחושת ביטחון מספקת ביחס לגודלה ולמהירויות בה היא נעה כי בכל זאת מדובר במכונית עם מנוע בהספק צנוע מאוד. אין לה יומרות להתחרות במסלול מרוצים עירוני או בין עירוני שכזה, ומכאן שאיכות האספלט שתהיה מורגשת בכל מכונית אחרת, "נבלעת" כאן בזכות המתלים והבולמים הרכים והחוויה בסה"כ טובה.

טעינה רגרנטיבית היא מושג שב-BYD לא ממש משקיעים בו ואת זה הכרנו כבר בדגם ה-ATTO הראשון שהגיע לישראל. אין כאן אפשרות נהיגה ותפעול בדוושה אחת עד לעצירה מלאה או ריבוי מצבי רגנרציה, והמכונית לא תחווה בלימות חזקות עם הרפיית הרגל מדוושת התאוצה וגם אחזור האנרגיה לא ממש ממחיש את התכונה הזאת אלא מורגש מעט ולא יותר.

הטעינה הביתית המרבית מאפשרת 11 קילוואט ואילו טעינה מהירה מגיעה עד 85 קילוואט ומכאן שאין צורך לחפש סופר צ'ארג'רים וניתן להסתפק בעמדות "פחות פופולאריות" של 50 קילוואט ולהסתפק בעצירה של חצי שעה בכדי להגיע ל-80%, אחרי שהגענו לעמדה עם 17% בלבד.

סיכום
מכוניות מיני חשמליות נשמעות כמו פתרון תחבורתי מצוין לתושבי המטרופולינים הגדולים כשהדולפין סרף זכתה בתואר מכונית השנה בעולם בקטגוריה שלה. כיום אין כאן תחרות גדולה מדי כאשר מדובר בשוק המקומי שלנו אפשר לספור על אצבעות יד אחת את אלה שניצבות לתחרות מול הדולפין סרף. עם מחיר של 115 אלף שקל היא מיישרת קו מול דונגפנג בוקס (שגדולה ממנה) ואילו היריבה העיקרית בדמות יונדאי אינסטר עדיין לא כאן, מה שמשאיר את התחרות מאוד מצומצמת כאשר הזולה בחבורה היא ליפמוטור T03 בפחות מ-100 אלף שקל, ובמחירים הללו מדובר בפער גדול.

BYD דולפין סרף תתאים בעיקר כרכב שני במשפחה שכבר יש לה רכב חשמלי או לכל הפחות עמדת טעינה, שתהנה מעיצוב מגניב, ביצועים זריזים בעיר, נוחות נסיעה טובה וטווח מעשי שנושק ל-300 ק"מ. כשבפן הפחות חיובי היא מסתפקת ב-4 מושבים בלבד וגם לא תמצאו כאן משטח טעינה אלחוטית למשל, אבל נראה לנו שהטלפון שלכם יחזיק מעמק מהבית למשרד. נסיעה בטוחה.