רק אלה שמכירים מקרוב את
בר כהן יודעים שהוא היה מוכן לעשות הכל, כולל הכל, כדי לפגוש את ליונל מסי. מאז שהוא קטן, בחדר ההלבשה, בכל קבוצה שהיה, לפני המשחקים, הוא רואה סרטונים של הכוכב הארגנטינאי, לומד את התנועות, הביטחון, הקלאס. בזמן שיש כאלו ששמים אוזניות ונרגעים עם מוזיקה, הוא לא מפסיק לצפות בפנומן, אפילו על שומר המסך שלו יש תמונה של מסי. עכשיו גם באזרבייג'אן מכירים את השריטה הזו של הקשר אחרי שחתם באראז נחצ'יביאן.
בגיל 24 כהן יוצא לראשונה מישראל. הוא גדל במכבי ת"א שם היה כוכב במחלקת הנוער לצד נדב נידם ועידו שחר. רגל שמאל נקייה, ראיית משחק, טכניקה ועבודה קשה גרמו גם למאמן הכי קשוח שהיה בצהובים בשנים האחרונות, ולדימיר איביץ', לשים לב אליו ואף להעלות אותו לסגל הבוגרת בהחלטה משותפת עם ברק יצחקי. רובי קין, לעומתו, החליט שכהן לא ייצא עם הקבוצה למחנה האימונים.
"חשבתי שבגיל 24 כבר אצליח להוביל קבוצה ואולי אפילו להגיע לליגות בכירות כמו ספרד או אנגליה, אבל אני לא נשבר. אני מאמין שמפה, מאזרבייג'אן, אוכל לעשות קפיצת מדרגה גדולה. אם דברים יתחברו, עוד אהיה בליגות האלה", אומר כהן בראיון בלעדי לערוץ הספורט ומי שמכיר אותו יודע שהדרך להיות שחקן כדורגל לא היתה קלה.
"גדלתי בלוד וכל החיים שלי הייתי בשכונות, משחק כדורגל", הוא מספר, "לכל מקום הלכתי עם כדור. להגיע מלוד ולהיות שחקן מוביל זה לא היה פשוט. ההורים שלי נתנו לי הכל, אבל לא היה קל לגור שם. האהבה שלי לכדורגל תמיד ניצחה את כל הפיתויים. בראייה לאחור, הכדורגל הציל לי את החיים מללכת למקומות לא טובים. לא היו לי את התנאים הכי טובים שיש להתפתח".
טלפון מהסוכן דודו דהאן ושיחה מהחבר הטוב פיליפה סנטוס, ששיחק איתו בהפועל חיפה והיום חוזר לשתף איתו פעולה, הספיקו לכהן ולארוסתו הטרייה כדי ללכת על המהלך הזה. סיור קטן באצטדיון, שיחה קצרה עם פיראס אבו עאקל, ששיחק בליגה הזו, והבנה מהמנהלים והצוות שהם הביאו אותו ככינור ראשון, לא השאיר אצלו מקום לספק שבשלב הזה של הקריירה, זה המקום הנכון עבורו.
"הקבוצה מצוינת, התנאים טובים, הסגנון התקפי שמתאים לסגנון משחק שלי והלב אמר לי ללכת על זה", מוסיף כהן, "מהרגע הראשון, קיבלו אותי מדהים. מהרגע שנכנסתי לחדר הלבשה, הם נתנו לי להרגיש בבית והחיים בבאקו טובים עבורי כמי ששומר כשרות. הרב פה מסייע לי ולארוסתי בכל מה שצריך".